את מי לא תראו בכנסת הבאה

משה כחלון חייב לעבור את אחוז החסימה. אם הוא לא יעשה את זה. הוא יסיים את הקריירה הפוליטית שלו. הסקרים לא מנבאים טובות לכחלון, אבל הוא חייב לעשות כל מאמץ להישאר על הגלגל. האמירה של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שעל פיה צריך להקפיד לא לרדת מהגלגל, היא על סמך ניסיון חיים ואין נכונה ממנה. שרון נהג לומר: "פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, אבל תמיד תישאר על הגלגל", אמירתו התבססה על נסיון חיים, והוא ידע על מה הוא מדבר. שרון היה שותף בלא מעט תהפוכות פוליטיות, אבל דאג תמיד להישאר על הגלגל. כחלון הוא לא אריאל שרון. ספק אם הציבור יקנה את האמירות שהוא היה שר חברתי שפעל בנמרצות בתחומים החברתיים. אם הציבור לא ישתכנע בכך כחלון ייעלם מהמפה הפוליטית. זה יהיה הפסד גדול בעיקר עבור כחלון, שמבקש לטעת את התחושה שאין חברתי ממנו, למרות שממש לא בטוח שכחלון ייזכר ככזה על-ידי בוחריו. אם תשאלו את השכבות החלשות מה עשה למענן כחלון, הן לא יפלו מהכיסא. כחלון הוריד את מיסי היבוא. הוא אפשר לרבים לחגוג באתרי הקניות בחו"ל, אבל הצעד הזה הועיל בעיקר למי שיש לו כסף, ולחגיגה הזאת לא היו שותפות השכבות החלשות. ואם לא די בכך, משרד האוצר מצא דרך מקורית לפרסם את נתוני ביצוע תקציב המדינה, ובחר ביום חמישי 75 דקות לפני חצות. כשעיתוני סוף השבוע לפני סגירה. באוצר עשו זאת כדי שהנתונים הקשים לא יספיקו להיכנס לעיתוני יום שישי, ועד יום ראשון המידע כבר לא יהיה אקטואלי ואולי יישכח. משה כחלון, שלא הצטיין בעשייה למען מעוטי היכולת, ניסה לגמד את העובדה שבחודש פברואר נרשם גרעון עמוק של 4.9 מיליארד שקלים בביצוע תקציב המדינה, לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקלים בפברואר 2019. מה שמשה כחלון רצה זה לא להדאיג אתכם לקראת שבת, כדי שאזרחי ישראל, לא ייחשפו לנתון מדהים של פער ענק של 7.9 מיליארד שקלים בתקציב שהוא משאיר לנו אחרי כהונתו המוצלחת כשר אוצר. זו כנראה הסיבה שהמידע על הגרעון העמוק שוחרר לפרסום, זמן קצר לפני סגירת העיתונים, כדי שלא יגיע לידיעתנו. כחלון לא מפסיק לשעשע אותנו. פחות משלושים יום לבחירות. עכשיו אנחנו מגלים שלכחלון יש גם חזון. הפעם הוא מבטיח להקים לא פחות מ-80 אלף יחידות דיור על קרקע של בתי הזיקוק בחיפה לאחר שבתי הזיקוק יפונו משם ע"פ תוכנית שאמורה לקרום עור וגידים בשנת 2025. אתם הבנתם את זה? מתחם בתי הזיקוק עוד לא פונה, הקרקע טרם נבדקה, ולא ברור אם הזיהום הממושך יאפשר גם לאחר ניקויה של הקרקע לייעד אותה לבנייה למגורים, וכחלון כבר מבטיח ש"ראשי הערים יחבקו את התוכנית". לידיעת השר כחלון. במתחם התעשיה הצבאית בתל אביב שבו נבנו מגדלי מגורים, לא ניתן היה לאכלס את הקומות הראשונות בגלל גז ראדון, במתחם תעש מדובר היה על זיהום קרקע פחות בהרבה מזה של הקרקע שעליה נמצאים בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים. נראה קצת מוקדם. ובוודאי שלא רציני להצהיר הצהרות חסרות בסיס, כשמדובר בקרקעות שעליהן פעלו המפעלים המזהמים ביותר במדינת ישראל. כחלון מצפה כבר היום לכך ש"ראשי הערים יחבקו את התוכנית" ולא ברור אם זה יקרה. משהו לא טוב עובר על משה כחלון, שהופך להיות כוכב הסרט "סאלח שבתי". לפני שבוע הוא הוא הצהיר שאת הלחץ הבלתי נסבל בחדרי המיון הוא מתכוון לפתור באמצעות הקמת מערך של טיפול בית, הצעה שהצחיקה את הרופאים. עכשיו הוא מצליח שוב לסחוט פרצי צחוק ממומחים לאיכות סביבה, שאומרים שגם אם זה אפשרי, חלומו של כחלון רחוק מאוד. כחלון בלחץ אמיתי. הוא מבין שייתכן שהקריירה הפוליטית שלו לפני סיום, אחרת קשה להסביר גם התבטאות עלובה שלו נגד רעיית קודמו בתפקיד ליהיא לפיד, רעייתו של ח"כ יאיר לפיד. זה מה שאמר כחלון כשהוא עוקץ את ליהיא לפיד: "כל המצוות אימא שלי עשתה, הפרשת (חלה), וכל מה שעושה ליהיא לפיד וכל אלה, אני לא יודע אם הן מבינות מה הן עושות, אבל אימא שלי הבינה מה היא עושה". קשה לרדת יותר נמוך מזה, אבל כשכחלון בלחץ הוא משחרר לא מעט דברי הבל שלא מכבדים אותו. הייתם רוצים לראות שוב את משה כחלון על הסיפון, מנווט את הספינה הכלכלית אחרי שהשאיר אחריו גרעון שאנחנו נשלם את מחירו? הייתם רוצים שמשה כחלון הוא זה שיטפל במצוקת חדרי המיון והמערכת הרפואית אחרי שבמשך שנות כהונתו כשר אוצר הוא הוכיח מה הוא שווה? הייתם בוחרים בכחלון רק משום שהוא הפך לקראת הבחירות ל"איש חזון"? בעוד פחות משלושים יום אנחנו הולכים לקלפי. אז תינתן התשובה שתחרוץ גם את גורלו הפוליטי של משה כחלון.

איוב קרא לא עושה כותרות כבר הרבה זמן ואני מודאג. הרושם הוא שהוא שרוף בלשכת ראש הממשלה. קרא מעיד שהוא שמע שהוא מסוכסך עם נתניהו בגלל דברים שאמר על רעייתו שרה. שמו הופיע ברשימות החיסול במקדימות בליכוד. קרא אומר ש"שיש הכחשה טוטאלית של משרד ראש הממשלה", אבל משרד ראש הממשלה לא מכחיש כלום. קרא קובע שלומר שיש לו סכסוך עם נתניהו, זה כמו לומר שיש לו סכסוך עם רעייתו. הוא לא מבין כנראה שסכסוך עם רה"מ לא יפגע בקריירה הפוליטית שלו, אבל סכסוך עם רעיית ראש הממשלה עלול לגדוע לאלתר את הקריירה הפוליטית שלו. זה לא צעד חכם לריב עם מי שקרובה לאוזנו של ראש הממשלה, והטענה שמשמיע קרא שיש מי שרוצים לסכסך בין השניים מתקבלת בלא יותר מחיוך רחב. עכשיו קרא סופר את הימים לסיום תפקידו. הוא מבין שהכישלון בבחירות המוקדמות בליכוד, לא יאפשר לו לראות מבפנים לא את חדר ישיבות הממשלה וגם לא את אולם המליאה של הכנסת. קשה להתייחס באמינות לדבריו, לפיהם קיבל הבטחה מראש הממשלה, שיישב בממשלה הבאה בכל מצב. הבטחה כזאת אינה נשמעת הגיונית, ולא ברור מה הביא את נתניהו להעניק לקרא הבטחה כזאת, בהנחה שדבריו של השר קרא אינם עוד המצאה מבית היוצר שלו. קרא מגלה לאחרונה בקיאות יוצאת דופן במגילת רות, ואומר כי ילך אחרי נתניהו עד יומו האחרון כמו רות המואבייה. אלא שלא בטוח שתכונותיה של רות המואבייה זהות לתכונותיו של השר קרא. רות גילתה צניעות וחריצות, דברים שלא היו סמלו המסחרי של השר קרא. לפחות בעניין הכרת התודה השר קרא לראש הממשלה, יש אולי דמיון מסוים. כשבועז מגלה כלפי רות יחס מיוחד, היא יורדת על ברכיה, משתחווה לו ושואלת בהפתעה מדוע זכתה לקבל יחס כזה, שהרי היא לא מישראל ובועז אינו מכיר אותה. יתכן שזה מסביר את חנפנותו המופלגת של קרא לראש הממשלה, וייתכן שהתכונה טבועה ללא כל קשר באופיו של השר קרא. מה שבטוח שבשלב הזה איוב קרא לא נשאר על הגלגל, ולעלות עליו מחדש יהיה לקרא לא פשוט.

משה פייגלין הוא אחד האנשים החכמים והמתוחכמים וכדאי שלא לטעות בו לרגע. פייגלין, גילה בחושיו המצוינים מה יביא מאות אלפי סטלנים להצביע עבורו, והוא הולך לדעתי להיות הפתעת הבחירות. אסור לטעות לרגע. פייגלין מוביל מהלך אידאולוגי קשה לעיכול, אבל תחת מסך עשן הקנביס הוא מצליח לטשטש את מצעו הפוליטי, ולסחוף לשורותיו מצביעים רבים שמגלים בעיקר עניין בשאלה מתי יוכלו לעשן עשב ממכר בהליך חוקי. לפייגלין, שלא מסתיר דבר, יש מצע מדויק ומפורט. לא ברור כמה מאלה שיצביעו עבורו יטרחו ויקראו את המצע. אם הם יעשו זאת ייתכן שהם יעדיפו לוותר על עשן הקנביס, ובלבד שפייגלין לא ייכנס גם הפעם לכנסת. פיגליין מציע במצעו לצמצם את התערבות המדינה בחיינו, להפריד את הדת מהמדינה, ולהשיב לנו את החרות בתחומי הביטחון, הכלכלה החינוך והבריאות, כדי שנוכל לקדם תרבות פוליטית חדשה בישראל. אלה אמירות יפות שיתכן שרבים היו מוכנים לחתום עליהן, אבל כדאי מאוד שלא להסתפק בקריאת תמצית מצע מפלגתו של פייגלין, וכדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות. פייגלין לא מפרט איך הוא מתכוון לממש את מצעו, וכנראה גם אין צורך בכך. הבוחרים לא קוראים מזמן מצעים של מפלגות. ספק גדול מי מהם יטרח לקרוא את מצעו של פייגלין שמשתרע על 300 עמודים. פייגלין מצליח לעשות מה שלא הצליחו אחרים, להגיע אל הבטן הרכה של הצעירים, והוא עושה את זה במקצועיות. דרך עשן הסם שהם מבקשים לצרוך בחופשיות. יותר מחמישים אלף מצביעי "עלה ירוק", מפלגה שנוסדה בשנת 1999 והייתה קרובה מאוד לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת בבחירות לכנסת השש-עשרה, מתכוונים כנראה לתת את קולם לפייגלין. ראשי המפלגה בועז וכטל, אוהד שם טוב, גיל קופטש ואורן ליבוביץ, הודיעו כי לא יתמודדו בבחירות הקרובות. פייגלין, הודיע שאם ייבחר לכנסת הוא יבצע לגליזציה בשוק הסמים, וקנה את ליבם של ההמונים. פייגלין, איש ימין קיצוני, מציע במצעו הפוליטי בין השאר: להעביר את הסמכויות בהר-הבית לרבנות הראשית, לבצע טרנספר מרצון לפלשתינים, לכבוש את הערים הפלשתיניות ולא לראות בשלום מטרה. מצעה של "זהות יהודית" קובע בין השאר כי "השלום לא יכול להיות מוגדר כמטרה של מדינה. הגדרת השלום כמטרה הביאה לכיבוש צ'כוסלובקיה על-ידי גרמניה הנאצית ואפשרה לגרמניה הנאצית לפתוח במלחמת עולם". פייגלין מציע בין השאר להעניק לפלשתינים "סל הגירה נדיב", למי מהם שמעוניין להגר, ולהכריז על תוכנית מהפכנית בעיר העתיקה, במסגרתה יועברו קריית הממשלה, משכן הכנסת, ובית המשפט העליון סמוך להר-הבית. את הצעד הזה הוא מציע לבצע באמצעות הליך ארוך טווח, שבמסגרתו יפונו תושבים משטחים הסמוכים להר-הבית, ויפוצו על כך. הוא מציע לעשות זאת כדי לאפשר העתקה מדורגת של קריית הממשלה וסמלי ריבונות לקרבת העיר העתיקה והר-הבית". פייגלין אינו מסתפק רק בכך ומציע להביא גם לכך שהווקף "יאבד את כל סמכויותיו בהר-הבית", אבל הוא מוכן להתיר תפילת מוסלמים בהר. לפייגלין יש עוד כמה הצעות מקוריות במצע, כמו למשל ש"נבחרי ציבור לא יהיו חייבים לציית לעצת יועצם המשפטי", ובענייני תחבורה צריך לחנך לדעתו את הציבור לוותר על כלי הרכב הפרטיים ולעבור לתחבורה הציבורית. לא ברור איך ההצעה הזאת מתיישבת עם הצעה אחרת שלו, להוריד מיסים על כלי רכב פרטיים. באמצעות המסך הסמיך של עשן הקנביס מנסה פייגלין לשכנע בעיקר צעירים, לתת לו את קולם. את הסטלנים מעניין דבר אחד: שיוכלו לעשן בשקט. אם פייגלין יבטיח להם שבקרוב הם יוכלו לעשן חופשי קנביס על המרפסת, אין להם בעיה להצביע אפילו עבור "זהות יהודית".

אבי ניסנקורן, יושב-ראש ההסתדרות ששובץ ברשימת "כחול לבן", הוא נכס או נטל? האם המפלגה שבה בחר כביתו הפוליטי החדש תציב אותו ברשימת הדוברים המרכזיים שלה או תחביא אותו? ניסנקורן, שכנראה הובטח לו תיק האוצר, עם רשימתו תרכיב את הממשלה הבאה, היה צריך לדעת שספק גדול אם לאחר שיצא לחופשה מההסתדרות תהיה לו השפעה על ועדי העובדים. נראה שעל ועד עובדים אחד לא תהיה לניסנקורן השפעה וזה ועד עובדי הרכבת. לניסנקורן יחסים מתוחים עם גילה אדרעי, האישה החזקה שמנהלת את רכבת ישראל, ואין סיכוי בעולם שהיא תיתן לניסנקורן השג פוליטי ועוד לפני הבחירות. ניסנקורן היה היחיד שהעז להתעסק עם אדרעי, והדיח אותה מוועד העובדים של הרכבת. הדחה כזאת אדרעי לא שוכחת בקלות. אם יש לה היום דרך לגמול לניסנקורן על מה שהוא עולל לה, הוא ישלם את כל המחיר בתוספת ריבית. תארו לכם תמונה הפוכה. אדרעי, יושבת-ראש חזקה של הרכבת, מגיעה להסדר עם ניסנקורן על הפסקה זמנית של השביתות והעיצומים ברכבת וכל זאת לבקשתו. אין חלום גדול יותר עבור מנהיג עובדים שפחות מחודש לפני הבחירות מצליח במה שנכשלו אחרים. שלא תטעו לרגע, לארנון בר-דוד, שהתיישב על כסאו של ניסנקורן, ולא נבחר לתפקיד, אין סיכוי לקבל מחווה כזאת. אדרעי יודעת להעריך כוח ואנשים חזקים ובר-דוד לא כזה. לא מספיק להיות עסקן שהגיע באקראי למוקד כוח כדי להשפיע על ועדי עובדים צריך גם מנהיגות. יש לי הרושם שאולי ח"כ עמיר פרץ, יכול לזכות למחווה כזאת שגם תאדיר את שמו, וגם תעניק יוקרה למפלגתו. פרץ הוא איש פועלים אמיתי שמדבר בגובה העיניים. ועדי העובדים לא אוהבים עסקנים מתנשאים. תנסו את עמיר פרץ. יש לו את הסיכוי הגדול ביותר מכולם.

יואב גלנט לא מפסיק לדבר שטויות. אחרי שהוא נבחר למקום ריאלי בפריימריז בליכוד, ניתן היה להאמין או לקוות שהאמירות ששמענו ממנו בבחירות המקדימות נועדו רק לצורך בחירתו. עכשיו מתברר שזה כנראה האיש. לא בטוח אם גלנט מבקש לרצות את נתניהו כדי שימנה אותו לשר ביטחון, אם הליכוד ינצח בבחירות או שמוחו ופיו לא מחוברים. המשפט שאמר "מעולם לא היה שקט ברצועת עזה כפי שהיה בשנה האחרונה", מכשיר אותו בוודאות לתפקיד שר הביטחון הבא של ישראל. אם למישהו היה ספק לגבי כישוריו הצבאיים של גלנט והתאמתו לתפקיד, הרי שהאמירה הזאת חיזקה את הדעה שלגלנט יש ראייה ביטחונית רחבה, הוא קורא נכון את המפה ולנתניהו אסור לפספס מועמד כזה לתפקיד שר הביטחון. זו לא האמירה ההזויה היחידה של גלנט. רק לאחרונה הוא אמר שיושב-ראש העבודה חתם על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת, דבר שלא היה ולא נברא. גם אם גלנט שואב את ההברקות שלו מדף מסרים, כדאי שיבדוק את אמינותם בטרם תיפגע אמינותו ללא תקנה. בכל מערכת בחירות יש מי שמשמיעים דברי הבל וגורמים לעצמם ולמפלגתם נזק כבד. בשלב הזה, נכון לעכשיו, יואב גלנט הוא במקום הראשון.