חזרתי לפקיעין לשמור על ביתי, אדמתי ולהמשיך את מורשת משפחתי - כהן תומא.
"לב לבן", כך ברך אותי סבי, חכם יוסף הכהן תומא. הגעתי לפקיעין והייתי עזר למרגלית זינאתי ולאמא מזל (סעדה). מרגלית ואני זרענו יחד פול, חיטה, חומוס, היינו מוסקים זיתים יחד גם שלה וגם של ההקדש היהודי. את שלי הייתי מוסק לבד!
מרגלית רטנה מאז יום היוולדה והסתדרנו עם הקיטורים שלה עד ש... הגיעו "המושיעים". יהודי שרואה ריב עוזר לפתור אותו.
אבל "היהודים" שבאו לפקיעין רק חיפשו איך להגדיל את הריב כדי לנצל את התמימות של האישה הזקנה ולהרחיק אותי מהרכוש שלי וכך להשתלט על רכוש יהודי פקיעין העתיקה!
יהודים היו אמורים לעזור לי במצבי!
בושה וחרפה להסתדרות הציונית, לציונות הדתית, לערוץ 7 ולביבי נתניהו ראש הממשלה.
