| |
|
|
2 |
|
| |
|
המאמר רווי בדיעה קדומה על הדרוזים, לא שלילית אלא דווקא חיובית, אך מוגזמת. הדרוזים אינם זכאים לשום תודה והתחנפות, בשל שירות בניהם בצבא. חובת השירות בצבא חלה על כל תושב, אזרח או לא אזרח, והיא אינה נדרשת מערבים נוצרים או מוסלמים רק בשל הרגישות הרבה של הקרבה המשפחתית או החמולתית של מרביתם אל אזרחי מדינות אויב, שחלקם אף חברים בארגוני מחבלים. הדרוזים הם ערבים, חד-משמעית. הם-עצמם אומרים זאת, אין בכך כל בושה, ורק יהודים בעלי חלומות והזיות משייכים אותם לעם אחר. שפתם היא הערבית וכך גם תרבותם. יש להם דת שנבעה מהאיסלם והיא מייחדת אותם כעדה סגורה, שאי אפשר להצטרף אליה בדרך חיתון אלא רק בדרך של היוולדות לדרוזי. המוטו והעיקרון הבסיסי שלהם הוא להיות נאמנים לשלטון בכל מקום שבו הם יושבים, כשיטה נבונה המאפשרת לעדתם לחיות בשלום עם סביבתם ולא בשל איזו נאמנות עקרונית אידיאולוגית לאותו משטר. על פי שיטתם, הדרוזים בשנת 1948 - למעט חלק מהם שישבו בכפרי הדרוזים בכרמל, ונהגו על פי אותה שיטה מסורתית כי היהודי אבא חושי שכנע אותם כי היהודים עתידים לנצח - לחמו בנו לצד שאר הכוחות הערביים, אשר הצהירו כי כוונתם היא לזרוק את כל היהודים לים, והתכוונו לכך בכל הרצינות. רק לאחר שהכוחות הערביים, בעיקר צבא קאוקג'י, נחלו מפלה בקרבות רמת יוחנן, הבינו הדרוזים מי עומד לנצח ועברו לצד היהודים. אינני מגנה אותם על כך, כי הם צודקים בחפשם את טובת עדתם, אך אני מתעב את החנופה הנחגגת סביבם ואת השבחים המוגזמים לנאמנותם ול"ברית הדמים" הקיימת כביכול בינם ובין המדינה. נאמנותם למדינת ישראל מהווה חלק משיטתם, ואם חלילה יצליח צבא ערבי להביס את צה"ל, נראה חיש-מהר - אם אותו צבא לא ישחט מיד את כל היהודים, כדרך המזרח התיכון - כיצד הדרוזים מגלים נאמנות לחזק החדש, כפי שעשו לאחר קרב רמת יוחנן. הם אינם ראויים לתודה מיוחדת על שירותם בצבא, יותר משראויים לכך כל המשרתים היהודים, והעובדה שחיילים דרוזים נהרגים - מהווה חלק מהווייתו של כל צבא הנתון במלחמה. דרוזים נהרגים גם בכבישים, כמו שנהרגים יהודים, וגם על כך הם אינם ראויים להוקרה מיוחדת. הדרוזים משחקים כעת את משחק ההיעלבות בשל חוק הלאום, המוצדק מאוד, המוצג על-ידם בשקר גס כקובע להם מעמד "מסוג ב'". העובדה שיש מי שמכחיש כמוהם את היותה של ישראל מדינה יהודית, דווקא מחייבת את חיזוקו של חוק הלאום. זוהי מדינת הלאום היהודי, כפי שצרפת היא מדינת הלאום הצרפתי וכפי שרוסיה היא מדינת הלאום הרוסי, והדבר הוצהר כבר במגילת העצמאות. זה אינו אומר שהיהודי בצרפת הוא "מסוג ב'", והוא אינו מעלה בדעתו למחות על היות המדינה מדינת העם הצרפתי, שהוא משתייך בה לאחד המיעוטים ולמרות זאת זוכה לזכויות אזרח מלאות, כפי שהדרוזים זוכים לזכויות כאלו בישראל. יש כיום בצה"ל, בשירות סדיר, לפחות אלוף אחד ותת-אלוף אחד מהעדה הדרוזית, ולא שמענו כי דרגותיהם ותפקידיהם מהווים עונש על היותם דרוזים, אלא הם זכו בדרגותיהם ובתפקידיהם ככל אזרח אחר, על פי כישוריהם ועל פי נסיונם בצבא. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
