|
1 |
|
| |
|
בראיון למקור ראשון אישר שי ניצן שהאישומים נגד נתניהו הם תקדימיים, גם בממד הארצי וגם העולמי, ובתשובה לשאלה אמר "תמיד יש פעם ראשונה". בפרשה כזו, שבה חלק גדול של הציבור חושד, הבה נניח לצורך העניין שלא בצדק, שמדובר ברדיפה פוליטית, וכתבי האישום - שגם בלאו הכי הם מוזרים, בלשון המעטה - נראים על פניהם כאילו נחפרו מהגורן ומהיקב, וכאמור תקדימיים לחלוטין, בפרשה כזו כשהנאשם הוא ראש ממשלה מכהן, מראית העין של תום לב בתביעה חייבת להיות ברורה מאד. המצב הוא לא רק הפוך, ומראית העין לא רק שמגבירה את החשד לחוסר תום לב, אלא שעם כל צעד ושעל בהתנהלות המשטרה והפרקליטות דווקא מראית העין של רדיפה פוליטית והתנכלות אישית מתגברת לממדים מטרידים ביותר. במצב זה אמירה כמו האמירה לעיל של ראש התביעה היא כמעט אישור מפורש לרדיפה פוליטית. זקוק אדם למאמץ על-אנושי (או לשנאת ביבי פתולוגית) כדי לפרש את דבריו של שי ניצן אחרת מאשר "תפרנו לו תיק". אם דן מרגלית סבור שזה לגמרי במקרה שאישום תקדימי הוגש דווקא נגד ראש ממשלה, ושלגמרי במקרה קוראים לראש הממשלה הזה נתניהו - שיקום; אם דן מרגלית מחזיק אפילו בבדל של אמונה שבעקבות "הפעם הראשונה" תהיה איזושהי פעם שניה שבה יואשם פוליטיקאי בקשר עם עיתונאי כדי לשפר כתבה (תקדים או לא תקדים?) מוטב לו שיאמין בביאת המשיח; אם דן מרגלית מאמין שהפרקליטות והמשטרה יחקרו את יאיר לפיד, ציפי לבני או איתן כבל על אישום של מתן/קבלת שוחד מאותו נוני מוזס ובאותו חוק ישראל היום שבו מואשם ביבי - איך אומרים, אז אני צלחת; אם הוא מאמין שיחקרו אי פעם את הכספים שהוזרמו משרי יש עתיד לכיסו של נוני מוזס כפרסומים ממשלתיים רק בעיתון שלו בתמורה לסיקור חיובי - שיגיד, כולנו נצחק על הבדיחה. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
עובד 1 |
|
|
|
|
| |
|
עובד, אל דאגה. דן מרגלית, כמנהגו, לא יתווכח אתך ולא יגיב לדבריך הצודקים. הוא עדיין רואה עצמו כמעין נביא הצדק, האיש הרואה עצמו מוסמך לחלק את העם בישראל לבני אור ולבני חושך, והרואה עצמו נישא מעם חרף החשדות שיוחסו לו-עצמו בשל התנהגותו עם נשים. בני האור הם "כנופיית שלטון החוק", כהגדרתו הקולעת של ראובן ריבלין - שידע להתקומם כאשר הוא-עצמו נפל בפח שלהם - ובני החושך הם כל ההמונים הרבים-מספור, ביניהם משפטנים ותיקים, שוחרי צדק ויודעי דין לא פחות מאותם "בני אור", כביכול, הסבורים כי יש כאן יותר ממראית-עין של אי-צדק. העובדה שמנדלבליט פרסם את "כתב החשדות" המפורט מאוד, ימים ספורים לפני הבחירות, היתה אות לכך - אם כי היה זה מקרה בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך: אוהדי נתניהו זרמו לקלפיות להצביע בעד מפלגות שתמכו בו, למגינת ליבם של רודפיו. מנדלבליט לא הסתפק בפרסום ידיעה חדשותית קצרה, כגון "נתניהו מואשם בקבלת שוחד ובהפרת אמונים, בשל קשריו עם אלוביץ וקבלת שוחד בדגמות פרסומים אוהדים". מנדלבליט טען כי בשל הרגישות לא ציטט בכתב החשדות מהעדויות במשטרה, אך באופן מתוחכם ומתחכם פרסם מעין-ציטוטים, שמטרתם היתה השחרת פניו של נשוא כתב החשדות. לא זכור לי פרסום כתב חשדות כזה במקרים קודמים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
