הוועידה הכלכלית נפתחת במנאמה בירת בחריין בצילן של הפגנות ענק במדינות ערב ובשטחים נגד התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ הנקראת "עסקת המאה" שמטרתה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני. את המאמץ להכשיל את הוועידה מוביל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שרואה בה קנוניה לחיסול הבעיה הפלשתינית. האמריקנים מכנים את הוועידה הכלכלית בבחריין במילה "סדנה" אך מדובר בוועידה מדינית לכל דבר שמטרתה להשיק את תוכנית "עסקת המאה" ולהרגיל את הצדדים השונים בסכסוך כי היא יצאה לדרך. הפלשתינים מחרימים את הוועידה, ישראל איננה משתתפת בה באופן רשמי על-ידי נציגים מהממשלה, על-פי בקשת הממשל, כדי להזים את הטענות הפלשתיניות שמטרת הוועידה היא לבסס נורמליזציה בין מדינות ערב לישראל, אך ישתתפו בה נציגים ישראלים מהמגזר הפרטי. לקראת הכינוס בבחריין פרסם ג'ראד קושניר, יועצו וחתנו של הנשיא טראמפ את התוכנית הכלכלית של "עסקת המאה", מדובר במאמץ של הממשל לגייס סכום של 50 מיליארד דולר למימון פרויקטים כלכליים בשטחים ובמדינות ערב, מתוך הסכום הזה אמורים הפלשתינים לקבל 28 מיליארד דולר עבור פרויקטים בגדה וברצועה. התוכנית הכלכלית מדברת על חידוש הקמת "המעבר הבטוח" בין הגדה לרצועה שעליו הוסכם בהסכמי אוסלו, בהיקף של 5 מיליארד דולר אך אין בה כל זכר למימון הקמת נמל ימי ברצועת עזה או שדה תעופה,דבר שמחזק את ההערכה כי התוכנית המדינית שתפורסם אחרי הקמת הממשלה החדשה בישראל לא תכלול את רעיון 2 המדינות אלא הקמת אוטונומיה או ממשל עצמי. עצם כינוס הוועידה הכלכלית למרות החרם הפלשתיני הינו הצלחה של הממשל אשר הצליח להביא אליה נציגים של המדינות המתונות, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן, עירק ולבנון מחרימות את הוועידה. הסכומים המופיעים בתוכנית הכלכלית עבור מצרים וירדן אינם מספיקים כדי לאושש את הכלכלה של 2 המדינות, מדובר בפרויקטים כלכליים בהיקף של 7.5 מיליארד דולר כל אחת, הן ימשיכו להיות תלויות בסיוע הכלכלי ממדינות המפרץ ומארה"ב. מצרים שיגרה לועידה את סגן שר האוצר המצרי ואילו ירדן את מנכ"ל משרד האוצר הירדני, מדובר בפקידים מקצועיים כדי להראות שאין מדובר בעיסוק בסוגיות מדיניות, אבל ברור שהוועידה הכלכלית בבחריין מסמנת כי היוזמה האמריקנית יצאה לדך למרות כל הקשיים. במשך 2 ימי הוועידה צפויות הפגנות גדולות במרוקו, אלג'יריה, בחריין, ירדן, לבנון ועירק ובשטחי הגדה והרצועה תחת הסיסמה "פלשתין איננה למכירה". השליטים הערביים מאפשרים את קיום ההפגנות בפיקוח ביטחוני צמוד כדי "לשחרר קיטור" ואת הזעם נגד ארה"ב וישראל. מחמוד עבאס המיר את יום השביתה הכללית שעליו הכריז הפלגים הפלשתינים ב-25 בחודש ב-3 ימי הפגנות ועימותים עם חיילי צה"ל במחסומים בגדה. על-פי גורמים ביטחוניים, יו"ר הרש"פ העביר מסר לישראל כי ההפגנות יהיו בשליטה ולא יהפכו לאינתיפאדה עממית. ארה"ב נמצאת רק בתחילת המאבק המדיני לנסות ולשכנע את העולם הערבי לתמוך בתוכניתה החדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני, הסימנים אינם מעודדים, למרות השתתפות מדינות ערב המתונות בוועידת בחריין, אין ביכולתן לכפות על הפלשתינים ועל ירדן ולבנון, שמארחות פליטים פלשתינים בשטחן,את התוכנית האמריקנית במתכונתה הנוכחית. אם הממשל לא ישנה את התוכנית ויכלול בה את מרכיב הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית, שישראל שוללת בתוקף, הוא צפוי לכישלון חרוץ. הפלשתינים הרגו את התוכנית האמריקנית עוד לפני שהיא נולדה בעקבות שורה של צעדים שנקט הממשל ובראשם ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקנית אליה. הסכסוך הישראלי-פלשתיני הינו סכסוך מורכב מאוד, ישנם רבים שסבורים כי אין לו פתרון וכי מה שנותר הוא רק להמשיך ולנהל את הסכסוך בעצימות נמוכה ככל האפשר, הממשל טעה בכך שלא התייעץ מראש עם הפלשתינים לפני שגיבש את תוכניתו ובכך שנקט בשורה של צעדים חד-צדדיים שהתפרשו אצל הפלשתינים כצעדים שמטרתם לקבוע עובדות בשטח לטובתה של ישראל. הממשל מנסה לנצל את חולשתם הכלכלית של כמה מהמשטרים הערבים ואת חששש מאירן כדי לרתום אותם לעזרתו, אין לו מה לסמוך עליהם, הם ידועים בכפל לשון ובהבטחות שווא והוא ישאר לבדו במערכה מכיוון שהם לא יתעמתו עם ההנהגה הפלשתינית ולא ינסו לכפות עליה סעיפים מתוכנית "עסקת המאה". מה שמסוכן בתוכנית הוא שכישלונה עלול להביא לפרץ של אלימות וטרור, הפלשתינים יצליחו כנראה לסכל אותה אך אין באופק שום תוכנית מדינית אחרת והם יצטרכו להמתין לחילופי שלטון בישראל ובארצות הברית שיתכן שלא יקרו בקרוב.