איך מחלקים עשרה מקומות חנייה לעשרים רכבים

בבניין משותף 10 דירות ו-10 חניות, אבל בבעלות הדיירים 20 כלי רכב. אז מה עושים? ובכן, הדיירים התכנסו ודנו בסוגיה. מיד הועלתה הצעה פשוטה על-ידי הדייר מדירה 6: נותנים לכל דירה תו חניה אחד. מיד אח"כ, הדייר מדירה 6 קצת סיבך את הדברים: מי שאין לו רצון להשתמש בתו החניה (למשל אין לו רכב, או שהוא ישמח בתמורה לתשלום סביר להחנות את הרכב במקום מרוחק בגלל שהוא מחזיק את הרכב רק לנסיעות מעטות בסופי השבוע), יוכל להשכיר את התו לאחר, למשל למי שמקום החניה חשוב לו (אולי בגלל שהוא משתמש ברכב יום יום ויוצא מהבית מוקדם וחוזר מאוחר, או סתם למי שיש לו הרבה כסף). אבל להצעה היו מתנגדים. אחד מהם, ראש הוועד, נקרא לו רון, טען שזו זכות יסוד של אדם להחנות את רכבו בחינם במגרש החניה של הבניין שבו הוא מתגורר, והמשמעות של חלוקת תו חניה אחד בלבד לכל דירה היא שיהיו אנשים שיאלצו לשכור תו חניה בשביל להחנות את רכבם. זה לא בחינם ובכלל, הוא מתנגד בצורה נחרצת לאפליה לטובת העשירים. ולכן הוא ממליץ שיחולקו תווי חניה לפי מספר כלי הרכב. צודק! נכון! ברור! קראו משתתפים רבים. מגיע לנו חניה בחינם! מה פתאום חניה רק לעשירים! אבל הדייר מדירה 6 ניסה קצת להרוס את החגיגה והזכיר למשתתפים שעם 20 תווי חניה ורק 10 מקומות חניה זה פשוט לא יעבוד. בוודאי שיעבוד! אמר רון. כל הקודם זוכה. זה יעבוד וזה צודק! אמר הדייר מדירה 6: אבל התוצאה תהיה שדווקא מי שעושה שימוש מועט ברכב יתפוס חניה בבניין, ומי שחוזר מוקדם מהעבודה תמיד תהייה לו חניה, ודווקא מי שחוזר מאוחר אף פעם לא תהיה לו חניה. זה לא יעיל ולא צודק! ומה לגבי המשפחה שאין להם רכב? הרי הנכס - 10 החניות - שייכות לכל הדיירים בצורה שווה. למה למנוע מהם לקבל תמורה כספית בגלל הוויתור על הנכס? ועוד הוסיף הדייר מדירה 6: הטענה שמדובר באפליה לטובת העשירים היא שטות מוחלטת. הרי את תווי החניה אני מציע לחלק בצורה שווה, ומי שבוחר להשכיר את התו שלו "לעשיר" עושה זאת מרצונו החופשי. ואדרבה, ככל שיהיו בבניין יותר עשירים שרוצים לשכור חניה הוא רק ייהנה מהכנסה גבוהה יותר. חלוקה של זכויות חניה בצורה שווה מקטינה אי-שוויון! רון סיכם את הדיון. אנחנו רוצים חינם, ולכן נחלק סה"כ 20 תווי חניה - אחד לכל בעל רכב, וכל הקודם זוכה בחניה. עכשיו יש לי שתי שאלות: 1. האם את/ה בעד השיטה של רון? 2. האם במעבר מבניין אחד לעיר שלמה את/ה משנה את דעתך? [פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]