זה היה מזעזע לראות נערים חובשי כיפה, ואחד אפילו לבוש ציצית (!) כשהם מתראיינים לטלויזיות השונות, ובהן גם הזרות, ומודים שכול מה שהם עשו עם התיירת הבריטית היה בהסכמתה, שם בקפריסין השכנה. נכון אומנם שהם אינם אנסים וזוהי עלילה שפלה של מאשימה סדרתית, אבל לפני יותר מעשור היו נערים כאלה, חובשי כיפה, מכסים את פניהם מבושה או שמסירים את כיפותיהם, כדי למנוע חילול השם. אבל כיום הגענו למצב שחבישת כיפה איננה כלל ערבות לשמירת מצוות החלטית, וכי הכיפה יכולה גם להתיר עריות. המושג "עריות" בהגדרת לשון הקודש הוא לקיים יחסי אישות שלא על-פי חופה וקידושין אבל הצעירים חובשי הכיפות החדשות כבר התרגלו למושג החילוני של הלשון העברית החדשה, ש"עריות" פירושו יחסים במשפחה. אבל זהו איננו המושג החילוני היחיד שחובשי כיפות צעירים מפנימים. אורח החיים החילוני, ועוד ההולל שביותר, משתלב עם הקידוש, שמירת השבת והכיפה. רק לפני כשבועיים - בפרשות "בלק" ו"פינחס", התוודענו שהעבירה השנואה ביותר על הקב"ה היא הפריצות על כל "מנעמיה". והנה אנחנו צופים בחבורה של צעירים, שחלקם חובשי כיפה, כשהם שרים "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים", כאשר הם מודים בפרהסיה על מפגן הפריצות שהם ניהלו עם נכרייה, ואף צילמו והפיקו הצגה שלמה בנושא!
למצב הזה הגענו כי הציבור הדתי והחרדי מנווט על-ידי הקלים ביותר וזאת רק כדי לקבל "חוזר בתשובה" במידות הקלות ביותר ולא להחמיר עימו כמצוות ה"שולחן ערוך". זוהי בדיוק מטרתם של החילוניים האנטי דתיים - מימין ומשמאל, לעודד את כניסת תרבות הסחי תחת הכיפה ולהוכיח לכול יהודי חילוני מתלבט שבעצם הדת איננה אלא משהו הדומה לאוסף פולחנים ללא רמת חיים רוחנית ומוסרית נפרדת מהעולם החילוני, השטוף בזימה ובעריות.
ישנו בסיס עיקרי באמונה היהודית והוא "על מה באה עלינו המכה הזו"? זוהי שאלה שכול מאמין צריך לשאול את עצמו כשמכה ניחתת על ראשו, שהרי "בשל עוונותינו גלינו". את התשובה לשאלה הזו נתנו בני יעקב כשנאסרו על-ידי יוסף במצרים. הם הכירו בכך שמאסרם היה בשל מה שעוללו ליוסף אחיהם. מישהו צריך להסביר לנערים הללו כי כל פרשת טפילת ה"אונס" על צווארם לא הייתה בגלל רשעותה של התיירת הבריטית אלא משום שהיא נשלחה משמים להעניש אותם על הוללותם. ברגע שהם ישמעו זאת אולי הם יבינו שהכיפה שעל ראשם והשירים הקדושים שבפיהם מחייבים אותם להתנהגות יהודית-דתית אמיתית ומוסרית ולא לערבב את חיי החילון הישראלים לצד חילול שמים בחבישת כיפה תוך כדי המעשים הללו. עשרות מיליוני צופים נכרים ראו את הנערים הללו מודים בפריצות כשעל ראשם כיפה. זוהי בושת פנים ליהדות בכלל, ולא רק להם כפרטים או כקבוצה.
הכול לא שפיר יש לכלנתריסטית הזו, ששמה
סתיו שפיר, חוצפה אדירה כדי להסית ולהדיח ולהתאים את המציאות לטענותיה ולא להפך. צעיר ערבי נדקר על-ידי בן משפחתו על-רקע היותו מאנשי הלהט"ב והנה הצעקנית-צווחנית מעיזה להאשים בפשע הנפשע הזה את רבני הציבור הדתי לאומי, ובראשם את רבני "נועם", בשל המודעות שהאחרונים מפיצים, שהלהט"ב איננו דבר נורמאלי. ממתי מי שאומר על מישהו אחר שאיננו נורמאלי הוא מסית לרצח?! ממתי הציבור הערבי בישראל נשמע לקיצוניים שברבני ה"סרוגים"?!
אבל גב' שפיר, שחברה לא מכבר למרצ, פוחדת לצאת נגד הרחוב הערבי (כפי שבעבר עשתה זאת בפרשת ה"משותפת" וזחלקה) ואז היא מחפשת את האשמים לדקירה לא במקום הפשע, ברחוב הערבי, אלא בקרב שומרי התורה והמצוות, שאותם היא שונאת בשל אמונתם הדתית-היהודית. לגב' הזו אין קהל מאחוריה ובעבר היא הגיעה למקומות ריאליים במפלגת העבודה רק משום ה"בכיינות" שלה ושכמותה לשריון כאישה. עצוב שבפוליטיקה הישראלית ההזויים והשוליים הופכים למרכזיים. אחת כזו הייתה צריכה לחטוף תביעה על הוצאת שם רע ועל הסתה.
המשפט המעוות כול עוד מערכת המשפט בישראל התירה ל
אריה דרעי לחזור ולכהן כאיש ציבור, וגם בתפקיד ממנו פשע בעבר, הרי שהמערכת המשפטית הזו צריכה להגן עליו מפני כל זב ומצורע הפוסל אותו בשל עברו ולהעמיד את המגדף והמקלל אותו לדין על "העלבת עובד ציבור". אבל מסתבר שהמערכת המשפטית בישראל מתייצבת לטובת הפרובוקאטורים ונותנת להם כוח בידם, גם כשהללו הופכים את בחירת אנשי הציבור לאנרכיה. רון קובי - ראש עיריית טבריה, החל מיום בחירתו לתפקיד לקלל ולגדף את הציבור הדתי ולקרוא תגר על כל סדר ציבורי.
בכול הערים בארץ, כולל רמת גן של שאמה-הכהן, מצליחים איכשהו החרדים להגיע לשפה משותפת עם הרשות המקומית ועם ראש הרשות שלה. אבל בטבריה זה לא היה אפשרי כי ראש הרשות - מר קובי, השתמש בפרובוקציות, בשקרים, בקללות ובגידופים, שהחלו עוד לפני בחירתו לתפקיד, כבר במהלך מסע הבחירות הללו. הלה נסה לעכב ולבטל את זכותם של חרדים להתגורר בטבריה, למרות שהללו קנו את הדירות כחוק. והרי ברור שקובי זה איננו שאמה-הכהן מרמת גן או חולדאי מתל אביב או אפילו גרינברג מפתח תקוה.
ללא שום הפסק הוא קרא לאריה דרעי - שר הפנים, "עבריין מורשע", וללא שום הפסק הוא גידף אותו. אילו הוא היה עושה זאת לפקיד הכי זוטר במשרד הפנים מיד הוא היה עומד לדין על "העלבת עובד ציבור". במצב כזה, כאשר הוא מאיים שוב ושוב לפגוע בציבור החרדי בפרט ובדת בכלל, הרי שברור שאף נציג חרדי ודתי לא יאשר לו תקציב, משום שלמחרת הוא ישתולל עימו לטובת מה שלא הוסכם עירונית. במצב כזה הרי שאף נציג דתי, חרדי ואפילו חילוני שפוי לא יכנס עימו לקואליציה.
ואחרי שהאיש הזה מבזה עיר שלימה בכול המדינה וכולם רואים כי מדובר במשהו שאיבד מזמן את ההיגיון, הרי שברור שיש לפטרו לאחר שימוע ולשים במקומו ממונה ישר עד שטבריה שוב תהיה מוכנה לבחור ראש עיר מאוזן במקומו. אבל קובי כמובן פנה לבג"ץ - קרנות המזבח של כל אלה שבחיי הציבור הם נכשלו באופן דמוקרטי. וראה זה פלא - הבג"ץ "שכח" לו את כל עלילותיו ומאשים דווקא את השר האחראי ששמו אריה דרעי ב"ניגוד אינטרסים" ונותן לרעשן מטבריה עוד מידה של רחמים, להמשיך ולהסית את טבריה כדי שתושביה ילחמו איש ברעהו. ולבסוף הבג"ץ גם מציע למנות במקום חברי מועצת העיר הנבחרים, שלא הסכימו לאשר את שיגיונותיו של קובי, מעין מועצת "מומחים" כפרס לקובי על סגנונו הברוטאלי.
אינני מתפלא על החלטת שופטי הבג"ץ, ובראשו הגב'
אסתר חיות. המלחמה על ה"דמוגרפיה" ועל ה"תרבות" במדינה הזו איננה יכולה להשאיר את מערכת המשפט אדישה. נכון אומנם שקובי הוא רעשן, פרובוקאטור ומנבל פה אבל העיקר שהוא נגד הפיכת טבריה לעיר חרדית, כמו שהוקמה בעבר על-ידי הרב חיים אבולעפיה זצקו"ל. התיירות בטבריה, על-פי השלטון והנורמות החילוניות, כוללת חופים לא נפרדים וכמובן אירועים ונסיעות בשתות ובחגים, ב"זמן הפנוי" של הציבור החילוני. שר הפנים דרעי, בהיותו חרדי, תמיד יהיה חשוד לטובת הדת ונגד החילוניות אבל השופטים החילוניים של בית המשפט העליון לעולם לא יהיו חשודים בנקיטת חד-צדדיות לצד החילוניות, ויהיו נציגי החילוניים המטורפים ביותר שיהיו.
לא נורא, אני מניח שגם בהמשך ה"צ'אנס" שינתן לקובי הרי שהוא לא ישנה את עורו ולא יהפוך את חברבורותיו וכול הפרובוקציות שלו רק ימשיכו להתנהל כשגם אנשים כמו יריבו החילוני יוסי בן דוד ימשיכו להתמיד במלחמתם נגדו. האיש הזה ימשיך לעורר מהומות ובסופו של דבר, לאחר שנות סבל לטבריה, הוא ילך הביתה ומישהו מאוזן יטאטא את כל השברים שהותיר. אבל כמו שמערכת המשפט לא פעם מסייעת להזויים ולמסתננים נגד הסדר הנכון כך גם הפעם נראה כי המערכת הזו מסייעת בידי מפר הסדר הציבורי בטבריה להמשיך ולהשתולל ולשמש דוגמה רעה לראשי רשויות אחרות, וכול זאת במקום לחזק את משרד הפנים שמופקד על עריכת הסדר הציבורי ברשויות סוררות. מעניין אותי אם ראשי הרשויות של רהט, עספיא וירכא - שנפסלו אף הם על-ידי משרד הפנים בסבב עם קובי מטבריה, יזכו לאותה "מתנה" משפטית אם יפנו אף הם לבג"ץ...
