כשהנגיד לא "קילר"

אסא ששון, "כשהנגיד לא "קילר" - כרישי המט"ח מריחים כסף על הרצפה", באתר דהמרקר, 31 ליולי 2019

הנגיד אמיר ירון חייב לשדר כלפי חוץ ש"הוא לא רואה בעיניים" - ומוכן לעשות הכל על-מנת להיאבק בהתחזקות השקל. אחרת, זה פשוט לא עובד. כי כמו בכל להקת כרישים, ברגע שמזהים את הכריש החלש, המדמם, זה שמפחד מהצל של עצמו - הם ימהרו לטרוף אותו. עוד פרשנות שגויה בעניין התחזקות השקל של אסא ששון, עורך מדור שוק ההון, דהמרקר. ששון לא מציע כל הסבר לטענה שלו, רק משל על כרישים, אבל משל לא רלוונטי. כאשר בנק מרכזי מנסה להחזיק מטבע בצורה מלאכותית מתחת או מעל לשער בשוק החופשי, אז אפשר לתקוף אותו ולהרוויח אם הוא "יישבר" ראשון. במצב כזה לשדר שהוא "כריש קשוח" שלא יוותר, יכול למנוע התקפות על המטבע. אבל אם הוא בכלל לא משחק, ומראש מודיע שלא יתערב, אז פשוט אי-אפשר לשחק נגדו. לצורך הדוגמה, נניח ששער הדולר בשיווי משקל הוא שלושה שקלים: אם הנגיד לא מתערב, אז זה יהיה שער החליפין ואיש לא יכול לשחק נגד הנגיד. אבל נניח, שוב לצורך הדוגמה, שהנגיד מתחיל לקנות דולרים ומצליח להחזיק את השער על שלושה שקלים וחצי. עכשיו הספקולנטים יכולים לשחק נגדו: אתה קונה דולרים, אנחנו מוכרים. הם לוקחים הלוואה דולרית, וקונים שקלים, שלושה וחצי בתמורה לכל דולר. אם הנגיד יישבר, שער הדולר ירד לשער שווי המשקל - שלושה שקלים לדולר. כשזה קורה, הספקולנטים יכולים לקנות חזרה את הדולרים שלהם, ולהרוויח חצי שקל על כל דולר שהם השקיעו בקניית שקלים.

שלוש הערות על התחזקות השקל:

שינוי הכיוון של בנק ישראל תחת הנגיד אמיר ירון הוא מבורך. רכישת הדולרים המסיבית של בנק ישראל לפני עידן ירון, בניסיון להחליש את השקל, הייתה טעות (כפי שהסברתי כאן פעמים רבות). אני מאמין שהוא יעמוד בלחץ ולא יחזור לרכישות בהיקפים גדולים. למשל כאן: עומר מואב, "תנו לדולר ליפול", בלוג בעיקר כלכלה, 20 ביוני 2018. "מומחים משוק ההון" וכמובן היצואנים קוראים לבנק המרכזי ולממשלה להתערב למען היצואנים. להחליש את השקל או לסבסד יצוא. כאמיר ירון: אסף צימרינג ועומר מואב, "האם חוק עידוד השקעות הון תורם לכלכלה ומשיג את מטרותיו המוצהרות"?, נייר מדיניות 2016.01, ינואר 2016. השקל החזק הוא, בין היתר, תוצאה של היצוא הישראלי הגבוה יחסית ליבוא. הדבר הנכון לעשות הוא לשחרר את המשק ליבוא חופשי. הגדלת היבוא תחליש את השקל ותתמוך ביצוא. הסבר בקישור בסעיף 2. [פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]