עם מה שקרה בעפולה - ביטול הקונצרט ה"חרדי", על-ידי בית המשפט בנצרת, יש לי בעיה. אני שמח על ההחלטה אבל מתנגד לעצם פסיקתה. אין לי ויכוח כלשהו עם אלה מבין חבריי החרדים הטוענים כי הפסיקה של בית המשפט בנצרת - נגד קיום האירוע בהפרדה מיגזרית, הוא נגד זכויות דתיות מינימאליות של ציבור דתי. יתרה מכך, הנשים החרדיות הן אלה החפצות בהפרדה וכול גיבובי הדמגוגיה של העותרות נגד האירוע הן כזב. העותרות טוענות כי נמנע מהגבר לשבת עם בתו באירוע הזמר הזה ואילו מן האישה החרדית נמנע לשבת עם בנייה, באותו אירוע, ואפשר להמשיך גם לעניין אחים ואחיות שייפרדו באירוע.
אבל העותרות החילוניות מנסות לכפות את ערכיהן הלא דתיים ואת מנהגיהן היום יומיים על היהדות החרדית, החפצה בהפרדה הזו, בין אם לבנה ובין אב לביתו, ורק משום כך יבואו לאירוע. בית המשפט, שפסק לטובת העותרות האנטי דתיות, הבהיר לשומרי המצוות כי בית המשפט בישראל נמצא בצד האנטי דתי. בית המשפט הזה לא הגן על שום אישה דתייה וחרדית משום שהללו - מול מצלמות התקשורת, קבלו על רמיסת זכויותיהן להפרדה בערב השירה והזמר הזה. אם כך אז למה אחד כמוני צריך לשמוח על החלטת בית המשפט החילוני?...
מופעי השחץ שגדולי ישראל חתמו נגדם לפני כמעט כשלושה עשורים החלו מופעי הענק של ה"זמר החרדי" לצוץ בכול פינה. הכל היה בהנמקה "טהורה" של הפרדה בין נשים לגברים. הזמר הזה - של הרקדת פופ והרקדה המונית היה כבר אז בחזקת "בחוקותם לא תלכו". זהו סגנון חיקויים של הנמוכים שבקרב בני התרבות הנכרית - אשר מעלים את הזמר השר לגודל של עבודה זרה ממש, כאשר נשים, בעיקר צעירות וילדות ממש, מאבדות כל אלמנט של צניעות ובאופן וולגרי סוגדות בריקודים, בקפיצות פריצות ובהפרחת נשיקות עד כדי התעלפויות לאיזה זמר, שלא פעם מדובר בברנש עטוף סמים והזוי לחלוטין.
מרדכי בן דוד הוא שמו של הזמר ה"חרדי" שהחל בהכנסת האלמנט הזר הזה לתוך היהדות החרדית והדתית, שעד אז הזמר אצלה בקע מ
כלי זמר בחתונות ובשמחות או מקלטות שמחה בבית פנימה, שהעיקר שם היה הזמר ומילותיו ולא תנועותיו הבלתי צנועות של הזמר. כבר כשהתופעה הזו החלה הרי שגדולי הרבנים דאז יצאו נגדה ובראשם הרב שך, הגר"ע יוסף וגדולי האדמו"רים. בן דוד - חסיד גור לדבריו, החל את מה שאח"כ הפך לימים לקלקול איום של חיקוי והתבטלות חרדית ודתית בפני תרבות ההלניזם המודרני. שוואקי, פישר ורבים אחרים היו הזמרים שהחלו ללכת בעקבות האיש הזה, שכול רבני תבל הגדולים יצאו נגדו ונגד ה"תרבות אנשים חטאים" שהוא ייצג בהופעותיו.
באירועים הללו הותר הרסן ולא מעט בני נעורים, שומרי תורה ומצוות, התקלקלו עד כדי ירידה משמירת מצוות. במיוחד נפגעו נערות וצעירות - שצניעותן הותרה וכול ריקודיהן ועיכוסיהן, בפני הזמר המרקד, היו לתועבה ממש. זה הפך להיות מחזה מחליא עבור יראים ושלמים, כאשר זמר עטור זקן, כיפה שחורה גדולה ופאות מרקד כקל שבקלים וגורם לנשים צנועות לעכס ולרקוד באופן מטורף. המופעים הללו הפכו למעמד חילול השם. המופע בעפולה היה עוד נדבך כזה וטוב שעבר מן העולם.
שליחי המצווה האנטי דתיים ביהדות נקבע שאם אין היהודי חוזר מדרכיו הנלוזות הרי שהקב"ה כבר דואג לשלוח לו נציג שלילי שיכהו ויחזירהו בתשובה, וגם אם לאו הרי שאותו שליח מצווה שלילי כבר יבטל לו את המחשבה הרעה. בית המשפט בנצרת היה הפעם השליח של הקב"ה לביטול מופע הפריצות הזה - בהשקפה התורתית, לאחר שחתימות גדולי ישראל נגדו ונגד מופעים אחרים לא הועילו. כל החרדים הקובלים נגד "הפרת הדמוקרטיה" של בית המשפט חייבים גם לזכור ש"אין נוקפין אצבע אלא אם מכריזין על כך משמים".
זוהי עוד דוגמה ברורה כיצד מצוות ה' והיהדות סותרים לא פעם את "צרכי החברה החרדית" שהפכו למראות החיקוי וההתבטלות בפני תרבות יוון, נגדה נלחמו החשמונאים. ותודה לאל הטוב הכל יכול, שגנב את דעת השופטים ונתן להם מחשבה חיובית ב"היפכא מיסתברא" לבטל מופע של חילול השם, שממנו תיפגענה לא מעט נשים שומרות תורה ומצוות. הפעם נימנע - בזכות בית המשפט החילוני, מלחזות במוטי שטיימני'ץ, זמר פופ ריקני לכול דבר, כמי שיופיע בתלבושת חסידית, והוא עדיין בחור, לפני כל אותן נשים חרדיות המתנהגות כמו במסיבות מופקרות. רק לפני מספר עשורים הרי שנער חסידי לא היה מביט בפנייה של נערה מרקדת והנה עכשיו נפוץ המנהג שנער חסידי ירקד מול עשרות ומאות כאלה.
עצוב היה לראות את הנשים החרדיות עומדות בבית המשפט בנצרת, ביום תשעה באב האיום, ומבקשות הפרדה רק כדי לרקוד ולעכס בפני נער חסידי, שלא כמנהג ישראל. לא פלא הוא שההחלטה נגד המופע הזה יצאה ביום תשעה באב אך מי לנו רועה נאמן שיסביר זאת בשער בת רבים לאלה שנותרו רק ב"חזות חרדית". כמובן טיימני'ץ ביטל את הופעתו - כי להופיע ללא הפרדה זה כבר היה באמת מוגזם. אז באמת תודה רבה מקרב לב לשופט
יונתן אברהם שמנע עוד ערב של קלקול השורות.
