בשבוע שעבר (יום ה' 8.8.2019), בדרכי לתחנת הרכבת ע"ש נבון בירושלים, עברתי בתחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים וביקשתי למלא את הבקבוק הריק שלי במים. שאלתי את אחד מהסדרנים שהיו בתחנה, היכן יש מיקר ("קולר"), הוא הפנה אותי לקומה מינוס 1 שבתחתית התחנה. ירדתי לקומה זו ואכן ניצב שם מיקר, אך הוא לא פעיל, לא יוצאים ממנו מים. אמרתי לעצמי בוודאי יש מיקרים נוספים בתחנה.
מישהו הפנה אותי לקומה 2 ליד השירותים, אני עולה לקומה 2 ומוצא חיבור למיקר אך אין לידו מיקר (ראו צילום). כבר התייאשתי אבל מתוך סקרנות, וגם האמינו לי מתוך שליחות ואכפתיות, החלטתי שאני סורק ביסודיות כל קומה וכל פינה בתחנה כדי לבדוק אם יש מיקר. במשך שעה ארוכה סרקתי כל קומה וכל פינה בתחנה ולא מצאתי מתקן שתיה ציבורי אחד, להוציא כאמור ממיקר המוצב בקומה 1 (ראו צילום) שלא היה פעיל בעת שביקרתי במקום (8.8.19).
קומה מינוס 1 היא אגב קומה נידחת יחסית בתחנה ורוב ציבור הנוסעים לא פוקד אותה. כאן מוצב המיקר היחידי בתחנה וגם הוא לא פעיל, נכון ל-8.8.19. שוחחתי עם עשרות (אני לא מגזים) עובדים בתחנה במשך שעה ארוכה: נהגים, סדרנים, מוכרים, פקידי מודיעין כולם אמרו לי שאין מתקני מים קרים בתחנה מזה תקופה ארוכה והם, מכירים את התחנה המרכזית היטב.
מהסיור היסודי שערכתי ביום 8.8.19 בקומות, באולמות ובכל פינה בתחנה המרכזית בירושלים, ומהעדויות המוצקות והאחידות של עשרות עובדים בתחנה איתם שוחחתי, עולה כי נכון ליום ה' 8.8.19 אין מתקן מים ציבורי פעיל ולו אחד לרפואה בכל קומות התחנה המרכזית! וזאת בניגוד לחוק "המים הקרים" (ראו בהמשך). מה שכן קיים זה מיקר ב"קפה ארומה" בתחנה, אבל הוא לא בהגדרה מיקר ציבורי ושייך לבית הקפה ומיועד אם אני מבין נכון ללקוחות בית הקפה.
קיים חוק "מים קרים" הנהלת התחנה המרכזית בירושלים אולי אינה יודעת כי קיים חוק בשם "חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) 1986" - המחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור כמו משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות חולים, בתי חולים, בתי קולנוע, בתי ספר, ומקומות דומים, להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור "במקום מרכזי וגלוי לעין". בין המוסדות הנכללים בחוק זה, המחויבים בהצבת מתקן מיים בתחומן: "בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל-ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים".מ תקן השתייה על-פי חוק זה צריך להיות מוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור, ועליו להיות שמיש בשעות הפעילות בבניין. אי-קיום החוק כלומר הפרת החובה להציב מתקן מים קרים היא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס.
וזו לשון החוק שנקרא בשמו הרשמי כאמור: חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986:
א' - " לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בניין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מתקן שתייה".
ב' - "מתקן השתייה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור: "העובר על הוראות החוק, דינו קנס, ובעבירה מתמשכת - קנס נוסף... לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".
תגובת מנהל התחנה פניתי בשיחה טלפונית למנהל התחנה המרכזית בירושלים, יוסי מזרחי והסברתי לו כי בקשתי לשתות מים קרים ממיקר מים בעת ששהיתי בתחנה המרכזית בירושלים, ולא מצאתי ולו מיקר אחד פעיל בכל התחנה. הייתכן? מזרחי אומר לי כי בכל קומה יש מתקן שתיה ליד השירותים אני מסביר לו שלהוציא בקומה -1 לא מצאתי בכל קומות אולמות ופינות התחנה מיקר אחד, וגם המיקר היחידי המוצב בתחנה בקומה מינוס 1 לא פעיל, אמרתי לו כי צילמתי את החיבור למתקן המיקר בקומה 2 ורואים בברור שהמיקר מנותק. במילים אחרות נכון ל-8.8.19 אין מתקני מים ציבוריים פעילים בכל התחנה המרכזית "החדשה" בירושלים. יוסי מזרחי אומר לי כי יבדוק ויטפל בנושא.
איפה הפיקוח והאכיפה חלק מהעובדים בתחנה המרכזית איתם שוחחתי הביעו בפני הערכה כי אי-הצבת מתקני מים חינמיים במרחבי התחנה והיחידי שקיים לא פעיל נועדה כדי שנלך לקנות שתייה קרה במיוחד בימים חמים בחנויות השתייה הפזורות בתחנה. אני טוען שדבר כזה קשה להוכיח ויוצא מנקודת הנחה ראשונית שאי הצבת מתקני שתייה פעילים בקומות התחנה היא בשל אי-תשומת לב ואי מודעות. אגב מעניין לדעת איפה כאן הגורמים האמורים לבדוק ולפקח על הנושא ולאכוף את "חוק המים הקרים"?
