באביב 1936 פרץ המרד הערבי הגדול בארץ ישראל המנדטורית. המרד כוון כנגד ממשלת הוד מלכותו אך בראש ובראשונה פגע ביהודים תושבי הארץ, בפרעות חסרות רסן ואשר כונו על-ידי הישוב היהודי כמאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. אחת הפעולות הראשונות של הנהגת היישוב בארץ ישראל הייתה הקמת "הנודדת" יחידה ניידת של לוחמים מקרב הישוב היהודי אשר העבירו את הלחימה משטח הישובים היהודיים לשטח הישובים הערביים ברחבי הארץ. פעולה זו ביטאה באופן הפשוט ביותר את ההבנה כי לא ניתן להגן על ההתיישבות היהודים מבלי ליזום מהלכים של פגיעה ממוקדת בפורעים ובשטחם. ראוי לציין כי הבנה זו הייתה בניגוד גמור לדפוס הפעולה של הישוב היהודי בארץ ישראל מאז תחילת ההתיישבות, העליות והמפעל הציוני. דפוס אשר דגל בהכלת אירועים ובהגנה פסיבית על ההתיישבות.
פעולה זו של ארגון ההגנה והישוב היהודי בארץ ישראל, הייתה הסנונית הראשונה ברצף פעולות אשר תכליתן, ליזום כדי לנצח. פעולות אנשי "הנודדת" ברחבי הארץ אפשרו לישוב היהודי לפגוע בפורעים בכפרם הן כפעולת תגמול והן כאקט מניעה, כמו גם לפגוע בכפרים אשר מהם יצאו פורעים. במקביל הקמת "הנודדת" אפשרה גם לישוב היהודי לבנות גרעין של לוחמים מטיבי לכת, מומחים בשדאות ובניווט דבר שהוביל כעבור מספר שנים להרחיב את דפוס הפעולה ואת היקף הלוחמים ולבנות את התשתית להקמת פלוגות השדה.
פלוגות השדה שהיוו את הבסיס להתפתחותן של חטיבות צה"ל עם הקמת המדינה עשר שנים מאוחר יותר, היו כוח צבאי שפעל הן בתחום האבטחה והמניעה והן בהתיישבות ובניין הארץ במבצעי "חומה ומגדל". תהליך ההתפתחות שבין הקמת "הנודדת" לבין הקמת פלוגות השדה עיקרו מונע מיוזמה נוספת והבנה כי הניצחון הוא לא רק נחלתו של הקרב הבודד אלא, בכדי לנצח צריך למסד את כוח המגן ולהרחיב את פעולתו לתחומי עניין נוספים אשר תורמים אף הם לביצור הישוב היהודי בארץ ישראל כדוגמת בניין הארץ או הקמת נמל תל אביב כחלופה לנמל יפו וחיזוק היכולת הכלכלית של הישוב היהודי.
באותן השנים שבו התפתח כוח המגן של הישוב היהודי, התפתח במקביל כוח מגן נוסף בדמות ארגון האצ"ל. גם הקמתו של ארגון זה הינו תולדה של יוזמה בקרב מנהיגיו אשר סברו כי לא מספיק לפעול כנגד התוקפים הערבים בארץ ישראל המנדטורית, אלא יש גם לפעול כנגד ממשלת המנדט הבריטי. על-אף חילוקי הדעות ההיסטוריים לאופן הפעולה של ארגון האצ"ל ויחסיו עם ארגון ההגנה. ראוי לתת משקל לעצם היוזמה בפעולה כנגד ממשלת הוד מלכותו והשפעת יוזמה זו על ההחלטה של ממשלת המנדט הבריטי לסגת מארץ ישראל עשור אחרי.
המשך היוזמה והרצון לנצח של הישוב היהודי בארץ ישראל, מצא לו ביטוי גם בהחלטה החשובה ביותר שהתקבלה לה במאי 1948. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הינה יוזמה של מועצת העם בראשותו של
דוד בן-גוריון, בניגוד גמור לכל המלצה והתחזיות הקודרות. יוזמה זו מקורה בכוח המחשבה והרעיון ומלמדת יותר מכל, כי יוזמה מנצחת איננה רק פעולה פיזית של הפעלת כוח או מעשה ממשי, אלא מספיק ליזום רעיון מנצח ולאחריו לעמוד על מימושו בכוח הרצון. מלחמת השחרור אשר פרצה בעקבות היוזמה להכריז על הקמת המדינה הייתה מלחמה קשה ביותר, החודש הראשון של המערכה היה קשה מנשוא אך עם ביצועם של מספר מבצעי התקפה הרואים של כוחות צה"ל, הצליחה המדינה הצעירה לעצור את פלישת צבאות ערב ולהגיע להפוגה בקרבות. עם כניסתה של ההפוגה הראשונה לתוקף, נולדה יוזמה מנצחת חדשה אשר הולידה סדר וארגון בכוחות הלוחמים, רכש מסיבי של אמצעי לחימה וכמובן הכנת תוכניות התקפיות ליום שההפוגה תסתיים. פעולות אלו בוצעו בחשאי והיוו את התשתית לקרבות "עשרת הימים" ששינו את פני מלחמת השחרור.
עם הניצחון במלחמת השחרור, פנה העם למלאכת הקמת המדינה ומוסדותיה. אך המצב בגבולות בשנים הראשונות למדינת ישראל, חייב להמציא יוזמה חדשה. הקמת יחידת 101 במהלך שנת 1953 והקמת חטיבת הצנחנים מספר חודשים לאחר מכן. בישרה על עידן חדש בצבא ההגנה לישראל. עד להקמת התשתית ליחידות התקפיות, הצבא פעל באופן פסיבי הגנתי והגיב לאירועים לאחר התרחשותם. היוזמה לפעול באמצעות מתקפה בשטח האויב הן כפעולת תגמול והן כפעולת מנע הולידה תורת לחימה חדשה בצה"ל אבל בעיקר הולידה רוח לחימה ואת עיקרון השגת המטרה והניצחון.
רוח לחימה זה הוביל ברבות הימים למבצע הצניחה מעבר לקווי האויב במערכת סיני, לניצחון המזהיר על מדינות ערב במלחמת ששת הימים ואף לניצחון החשוב על מתקפת הפתע במלחמת יום הכיפורים. יוזמה זו גם הולידה את התעוזה של מבצעי שנות השבעים ובשיאם מבצע יהונתן אך גם את יוזמתם של כלל ארגוני הביטחון כדוגמת מבצעי המוסד ברחבי אירופה באותן השנים.
היוזמה לנצח שנולדה לה בשלהי שנות השלושים בישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית, הובילה דורות אחרי את היוזמה הישראלית בכל מרחב ותחום עשייה. יוזמה זו והרצון לנצח הולידה פתרונות דיור לעלייה הגדולה לאחר קום המדינה ובניית מפעלי ענק לביסוס העצמאות הכלכלית והפיננסית של ישראל. יוזמה זו והרצון לנצח הובילה את בניית התשתית לתעשיות הביטחוניות המופלאות של ישראל אשר משמרות את היתרון האיכותי ומחזקות את המפעל הציוני ואת שרידותו עד ימנו אנו. היוזמה וערך הניצחון הם הערובה לביטחון הפיזי והרעיוני של מדינת ישראל. היכן שיזמנו ניצחנו. היכן שחשבנו מחוץ לקופסא, ניצחנו. היכן שאזרנו אומץ כנגד כל הסיכויים וכל ההמלצות וכל הלחצים, ניצחנו. היכן שהרוח הישראלית יזמה רעיונות מנצחים, שם ניצחנו. והיכן שהפסקנו ליזום והתחלנו להגיב לאירועים. שם לא ננצח.
