נפוליאון האמריקני

לפני כמאתיים שנה הסתובב נפוליאון בונפרטה בפריז - בירת צרפת, במסגרת סיורו הקבוע והמוסווה לאזרח פשוט כדי ללמוד מפעם לפעם את הלכי הרוח של בני מדינתו. הפעם היה זה ביום תשעה באב, והביקור סבב ברובע היהודי של פריז. נפוליאון לא ידע על היום המיוחד לעם היהודי כשיצא באותו יום לבדוק את חייהם של היהודים מקרוב, כדי באמת לתהות על קנקנם המיוחד והנסתר. כאשר התקרב הקיסר הצרפתי לבית הכנסת הגדול בפריז הוא הופתע לגלות כי את פניו מקדמים מאות יהודים בבכי, בקינות בשפה לא ידועה לו ובשכיבה על הרצפה כאות אבל. בתחילה הוא חשש כי הללו גילו את תרמיתו וכי הם פוחדים שהתחפש לאדם פשוט כדי אח"כ לתבעם לדין על עוד איזה מזימה אנטישמית שיטפול עליהם. אבל עוזריו עדכנוהו כי הללו בכלל אינם יודעים מיהו. מששאל את סובביו הקרובים על האבל הם ענו לא כי היהודים מתאבלים - כמדי שנה באותו תאריך על-פי שנתם, על חורבן בית מקדשם בארץ הקודש, היא ארץ ישראל. נפוליאון התעניין לפני כמה שנים היה אותו חורבן, ומשנענה כי מדובר בקרוב לאלפיים שנה הוא נדהם. או - אז הוא הבטיח שאם יכבוש את ארץ ישראל מהמוסלמים הרי שהוא יבנה עבור העם המסור הזה - שלא שכח את הגלייתו ואת חורבן מקדשו, מחדש את בית המקדש בירושלים. ההמשך היה מהיר. נפוליאון לא רק שהבטיח את המקדש החדש אלא גם הפשיל את שרווליו להקמה מחדש של הסנהדרין היהודית. העולם היהודי - שהיה אז תחת שיעבוד מלכויות אירופיות קשות כמו רוסיה הצארית, האימפריה האוסט - הונגרית, בריטניה שעדיין לא פתחה את שעריה מחדש בפני היהודים שגירשה מאות שנים קודם, איטליה שנסיכויותיה רדו ביהודים, ושאר ממלכות אירופה, אותו עולם יהודי חש כי הגאולה קרבה וכי נפוליאון הוא בעצם כורש השני. יהודי פולין - כבר אז הקיבוץ היהודי הגדול באירופה, יצאו מגדרם לנוכח המחווה של הקיסר הצרפתי. היהדות הפולנית המעטירה הזו הייתה תחת הכיבוש הרוסי וגדולי עולם כמו המגיד מקוזני'ץ, הרב מנחם מנדל מרימינוב והאחים הקדושים - רבי אלימלך מליזעסק ורבי זושא מאניפולי, פתחו אף במיני מרד גלוי ברוסים ולקראת פסח של השנה שאח"כ הם פיזמו כי במקום הכנסת מצות לתנור הם מכניסים לתוכו מניין ומעלה של חיילים רוסים. גם רבני צרפת יצאו מגדרם לכבוד ה"סנהדרין החדש" שיוקם, ואילו הם - אזרחי צרפת, הם יהיו הכוח הרבני הדומיננטי ב"סנהדרין" החדשה של קיסרם. וכך יצאה הבשורה לכול העולם היהודי. אפילו ה"חתם סופר" - שהיה גדול הדור דאז, לא העז לצאת נגד הלך הרוח הזה. אבל היה גדול תורה אחד שחשב אחרת, ואפילו חי ברוסיה הצארית האיומה, כשהוא עצמו כבר נכלא ע"י הצאר הרוסי דאז, אלכסנדר הנורא. לאיש הזה קראו רבי זלמן שניאור מלאדי, שנודע בכינויו "בעל התניא" - הוא האדמו"ר הראשון לבית לובאביטש, היא חסידות חב"ד המעטירה.