תמונה באינטרנט - מזכלי"ת הסתדרות המורים, חיוך מדושן על פניה, מנפנפת בחולצה עם כתובית "די לעושק של עובדי ההוראה". עם כל הכבוד למזכלי"ת היא לא נראית לי עשוקה כלל ועיקר, היא נראית לי דווקא מאוד מבסוטה מהמצב.
גם בנות משפחתי, רעייתי, ובנותיי עוסקות בהוראה והן לגמרי לא עשוקות. בנותיי היו עשוקות, כאשר עסקו בעבודה סוציאלית, ולכן נטשו את התחום ועברו להוראה, במטרה שלא להיות עשוקות. 3 שנים נוספות של לימודים, ללא פרנסה, על-מנת לעבור מהעושק של העבודה הסוציאלית לרווחה היחסית בהוראה.
מורים יקרים, אם אלה הסיסמאות שלכם, אינכם ראויים ללמד את בנינו ובנותינו, לכו לחפש לכם עבודה אחרת.
כמובן ניתן ואולי אף צריך לשפר את תנאי ההעסקה של המורים. ייתכן שהובטחו דברים ולא קוימו, אבל המורים, כקבוצה הטוענים לעושק הם כזבנים, ולו אני הייתי שופט הייתי זורק אותם מכל המדרגות. "תשבתו כמה שתרצו", הייתי אומר להם "גרוש לא תקבלו על השביתה הזו, ואז תבינו מה זה עושק, ותחזרו לעבודה על ארבע". כך הייתי פוסק.
המורים לא ממציאים את הסיסמאות הנבובות האלה, יש להם יועצים שעולים למורים הון, ההסתדרות הזו הרי ממומנת מכספי המורים, ואם אלה הכותרות שהיועצים האלה מספקים, אם אלה הנפיחות היוצאות מצמרת המורים, אנא בואו נסגור את בתי הספר, נלמד את הילדים בבית, שם לפחות ילמדו משהו.
