פיצול לשניים

הרואין הוא סם משכך כאבים. מרבית השימוש בו נעשה למטרות בילוי והנאה, עקב תחושת האופוריה החזקה שהוא מסוגל לגרום. סיכון לתלות גבוה מאוד (מתוך ויקיפדיה). שמו של ספר השירים הרואין מרמז כי מדובר בסם. האם המשוררת משתמשת? מכורה? בשיר הפותח המשוררת מספרת על חלום שחלמה. "חָלַמְתִּי עָלֶיךָ וְהָיִיתָ כָּל כָּךְ בָּרוּר/עָבַרְתִּי גְּדֵרוֹת לְהַגִּיעַ אֵלֶיךָ/פָּנֶיךָ הַטּוֹבוֹת הִזְמִינוּ אוֹתִי לָאַהֲבָה/חָלַמְתִּי עָלֶיךָ/מְאַהֵב מִן הַחֲלוֹמוֹת" (חלום ראשון, עמוד 7). בשיר השני המשוררת מספרת על התאהבות. "בַּחֹם שֶׁל חֹדֶשׁ מַאי הַהֲפַכְפַּךְ/הִתְאַהַבְתִּי בְּגֶבֶר/אִישׁ לְלֹא פָּנִים/ אִישׁ מָלֵא רוּחַ/" (חלום שני, עמוד 8). אנו מבינים שמדובר בהתאהבות לגבר איתו היא מקיימת קשר וירטואלי. לאורך כל הספר המשוררת מובילה את הקורא שלב אחר שלב ומתארת את התהליכים הפיזיים והנפשיים אותם היא עוברת במהלך ההתמכרות.

מהי למעשה התמכרות?

התמכרות היא שימוש חוזר בכמויות הולכות וגדלות של חומר או התנהגות הגורמים הנאה, אשר מביאים את המשתמש בהם למצב שבו מניעה של שימוש גורמת למצוקה ולדחף להשתמש שוב. כלומר, זהו מצב של תלות נרכשת פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם (מתוך ויקיפדיה). בשיר "חוקי המשיכה" בעמוד 14 מתוארת עוצמת המשיכה. זו כבר אינה הכרות בלבד אלא כפי שמתואר בשורה הפותחת: "כִּשְׁנֵי מַגְנֵטִים עֲצוּמִים/נִמְשַׁכְנוּ, זֶה אֶל זוֹ/." בשיר פיצול (עמוד 17) המשוררת מעידה כי היא מתפצלת לשתיים. "וּבַלֵּילוֹת אֲנִי מִתְפַּצֶּלֶת/לִשְׁתֵּי שוֹשָׁנוֹת/אַחַת כָּאן וְאַחַת שָׁם/תָּמִיד מְעַנֶּגֶת". שושנה שחיה במציאות ושושנה החיה בתוך הווירטואליה ושתיהן מענגות אך זו הווירטואלית נאלצת להמתין עד שמושא אהבתה הווירטואלי יכתוב. אין מגע פיזי, רק הדמיון מכתיב את המציאות שהרי ההתאהבות הזו מתרחשת באמצעות מקלדת ועל צג המחשב. ההמתנה לבואו הינה חלק בלתי נפרד מן ההתמכרות. המשוררת מתארת משיכה עזה ואינה חוסכת בפרטים, לדוגמא: "כְּשֶׁאַתָּה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לְמַעְלָה/אֲנִי רוֹאָה כּוֹכָבִים בְּאוֹר הַיּוֹם" (התמכרות עמוד 20). ובהתמכרות כמו בכל התמכרות תוך כדי קריאה בספר אנו נחשפים לקשיים שהיא מביאה עימה: האם המשיכה היא גופנית בלבד או קיימת התאהבות? "וְאַתָּה, הַאִם לִבְּךָ בּוֹעֵר/אוֹ רַק אֶצְבְּעוֹתֶיךָ עַל המקלדת?" (עמוד 22). בשיר "תחזיר אותי" המשוררת מבקשת לחזור אל המציאות שהכירה לפני ההתמכרות. "וַאֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּלֵךְ/שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ/שֶׁאֶחֱזֹר לְמִי שֶׁהָיִיתִי לְפָנַיִךְ./" (עמוד 40). שוב ושוב היא מבקשת אחר אהובה הווירטואלי. לאורך כל הספר אנו עדים לקטבים בינהם המשוררת מיטלטלת. מחד התאווה הטוטלית המתמסרת והרצון למימושה ומאידך הרצון לשלוט בעצמה ולהחזיר לידיה את המושכות. זוהי שירה חשופה ואמיצה של אישה שמודעת למיניותה, קשובה לעצמה, ומוכנה לצאת להרפתקה לא רק כמי שחוותה התמכרות אלא לקחת איתה את הקוראים ולהוביל אותם אל מכמניה.