היי ביבי,
מתנצל שלא צפיתי בך אצל
רינה מצליח. הלכתי לראות את המשחק בין
מכבי תל אביב לבין הפועל כפס סבא. ניצחנו, אבל לא משהו. שמעתי שמסע הייסורים בו העבירה רינה את המרואיינים שקדמו לך בתוכנית הערב היה כאין וכאפס לעומת השאלות הקשות שהציגה בפניך.
חבר שלי אמר כך: "הרי
קרן מרציאנו הצליחה מאוד בראיונה עם ביבי והוציאה מפיו הודאה שהסכמת לשידרוג הצוללות המצריות על דעת עצמך בלבד (הערה שלי: אז למה הסוגדים לך ממשיכים לטעון שזה לא נכון? אולי תעמיד אותם על טעותם? טוב, לא עכשיו, אבל אחרי הבחירות, כשהאמת כבר לא תזיק לך. - ד.מ.). "בכל זאת התרשמתי שהיו רגעים שביבי ישב מול רינה מצליח והתגעגע לראיון הקשה עם קרן מרציאנו. הוא נראה מבולבל ועייף וכבר לא במיטבו, וגם קצת יהיר בתוכן".
או-קיי זה רק ציטוט. לא צפיתי בך. אך נדמה לי שגם אתה מרגיש שזה כבר לא זה, שאתה כבר לא מה שהיית. כתבי האישום ומלחמת הבחירות הכפולה שכפית על האומה ובתוך כך גם על עצמך - כל אלה מכבידים.
חסינות פסולה גם אי-אפשר לברוח מהעדויות הקשות של
שלמה פילבר, והארי הארו, והדס קליין ומרים ו
שלדון אדלסון, והרשימה מתארכת, ואז אתה מתחיל לרמוז שהמשטרה לא סיכמה עם עדי המדינה את עדותם בצורה נאותה. הכל מבינים, זה טיעון קש כדי לומר בבוא הזמן לבג"ץ שפרקליטות המדינה לא נהגה בך באורח ענייני ולכן מותר לכנסת המושחתת לגונן עליך בחסינות שהיא במהותה פסולה".
אך כנראה שאתה די מצליח. למשל, הסיפור הזה על ברית הגנה עם ארצות הברית. נו באמת, הקונגרס האמריקני לא יסכים כי חרכת את היחסים עם הדמוקרטים; ואמריקה לא תעשה הסכם הגנה עם מדינה בלי גבולות, וכדי שיהיו גבולות מוכרים מוכרחים לבצע "שתי מדינות לשני עמים"; והיא גם לא תסכים שישראל תחליט על דעת עצמה לצאת למבצעים צבאיים כמו אלה שניהלה בעזה אלא שיש לקבל את הסכמתה מראש; ובעיקר היא תרצה להניח את ידה על מחסן הנשק הגרעיני שלטענת העולם עומד לרשות ישראל, שלא חתמה על ההסכם למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני.
אז זה סתם אוויר חם. אתה יודע, ו
דונלד טראמפ יודע, וכל מי שמכיר את הדיפלומטיה הבינלאומית יודע, אבל הבוחרים שלך, איזה מזל יש לך - הם אינם יודעים. וגם יש לך מזל שאיילת שקד ו
נפתלי בנט בולעים ובולעים ובולעים את כל מה שאתה מאכיל אותם, או בעברית העכשווית שותה להם בבחירות, ועדיין לא משיבים לך כגמולך. לדעתי הם טועים, אבל כנראה שהיועצים שלהם ממליצים עליהם, או שאין להם כוח נפשי לעמוד מול הבולדוזר הגדול של הליכוד, שזה אתה.
אך אל תבנה על זה עד אין קץ. יום אחד גם אנשים כאלה מתהפכים. לא רוצה להעכיר את רוחך ולהזכיר לך מי. הייתי שמח לאחל לך שבוע טוב. אבל לא השבוע, שבמרכזו הבחירות. רק בשבוע שאחרי הבחירות.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]