|
בסיום חפירת ההצלה כוסתה החפירה ומעליה נבנה מוצב צה"ל שאינו פעיל כיום וננטש מזה כבר
▪ ▪ ▪
|
בנובמבר שנת 1970 החלו עובדי אגף העתיקות בסיוע מתנדבים חובבי ארכיאולוגיה ביישובי עמק בית שאן, לבצע בתל כיתן חפירת הצלה. באפריל 1971 נמסר כי בחפירה זו התגלו שרידים ארכיאולוגיים עשירים החל מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל (לפני כמה אלפי שנים) עד לתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרות. בין הממצאים שהתגלו שרידי מבנים, כלי צור ובזלת ושרידי כדי קבורה גדולים. כמו-כן התגלו-זוהו בתל שרידי שני מקדשים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה (המאה ה-17 לפנה"ס לערך) מן הנדירים בארץ באותן שנים. בסיום חפירת ההצלה כוסתה החפירה ומעליה נבנה מוצב צה"ל שאינו פעיל כיום וננטש מזה כבר. במחצית שנות ה-70 נערכו חפירות ארכיאולוגיות נוספות על-ידי עמנואל אייזנברג מטעם אגף העתיקות ונמסר כי נמצאו 8 שכבות ישוב החל מהתקופה הכנענית הקדומה ועד התקופה הערבית הקדומה. אני מניח שנערכו מטעם אגף העתיקות דוחות על החפירות הארכיאולוגיות בתל, והן כוללים, מן הסתם, פירוט רחב מדויק ומפורט יותר על הממצאים שנתגלו בתל. ב-1976 נערכה במוזאון הארכיאולוגי בניר דוד תצוגה של כמה מהממצאים שנתגלו בחפירות בתל כיתן. ראוי לפרסם למען שקיפות ציבורית פירוט של הממצאים שנתגלו בתל לאורך השנים, לאן הועברו והיכן הם מצויים כיום.
|
|
תוכנית להסבת המוצב לאתר תיירות
|
|
|
|
|
[צילום: יעקב סער/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| כוכב הירדן, צילום אוויר. עתיקות עמק בית שאן. | |
|
|
|
|
על-פי התוכנית יערכו בתל-בשטח המוצב חפירות ארכיאולוגיות לרבות שימור ושיחזור
▪ ▪ ▪
|
לפני כשבועיים נערך (10.9.19) בקיבוץ כפר רופין כינוס בו הוצגה תוכנית אב מפורטת לשיקום ופיתוח מרחב נהר הירדן הדרומי וסביבתו. הנאספים בכינוס שמעו הרצאות ומידע על התוכנית והוצגה בפניהם חוברת מלווה בצילומים ומפות אודות תוכנית אב זו. בתוכנית אב זו נכללת תוכנית להסבת שטח מוצב צה"ל בתל כיתן שאינו פעיל לאתר תיירות לקהל הרחב. על-פי התוכנית יוקם בתל כיתן אתר תיירות ומורשת שיכלול מצפור (שתי תצפיות נוף מוצלות) וחניון יום. התצפית מתל כיתן תאפשר מבט קרוב אל נהר הירדן. על-פי התוכנית יערכו בתל-בשטח המוצב חפירות ארכיאולוגיות לרבות שימור ושיחזור, תתבצע חשיפה מחודשת של המקדש הכנעני, והחשיפה הארכיאולוגית תוסדר לביקור קהל, כולל הצבת שילוט ומיצג המחשה המתאר את התפתחות צורת מבנה המקדש הכנעני וקישוטו בעת העתיקה בארץ ישראל ובמרחב.
|
|
מורשת הקרב במוצב במלחמת ההתשה
|
|
|
|
באתר יוצג "מיצג בנושא גבורת תושבי קו הגבול הבינלאומי שמלבד אנדרטאות הנצחה לנופלים, כמעט ואינם מונצחים
▪ ▪ ▪
|
על-פי תוכנית אב לפיתוח מרחב נהר הירדן הדרומי, בנוסף לחשיפה מחודשת של שרידי המקדש באתר תל כיתן, יתבצע בתל שימור מספר מחילות, בונקרים, עמדות לוחמים במוצב להדגמת והנצחת מורשת הקרב במוצב בתקופת מלחמת ההתשה (1970-1967). באתר יוצג "מיצג בנושא גבורת תושבי קו הגבול הבינלאומי שמלבד אנדרטאות הנצחה לנופלים, כמעט ואינם מונצחים. ההנצחה תכלול התייחסות למערכת היחסים עם ממלכת ירדן לאורך הדורות, בדגש על תהליך חתימת הסכם השלום בין המדינות. ההסברים והשלטים יהיו בעברית, ערבית ואנגלית". על-פי התוכנית, יוכשרו דרך גישה לתל כיתן, וחניה של כלי רכב פרטיים ואוטובוסים למרגלות התל, יוסדרו שבילים באתר עצמו, יינטעו נטיעות צל ונוף למרגלות ובצד התל, ויוצבו מתקני חניון יום.
|
|
שטח התל הוא ביעוד "יער פארק מוצע" בו יותרו פעולות הדרושות לשימושו כאזור נופש ותיירות בחיק הטבע
▪ ▪ ▪
|
תל כיתן נמצא בתחום שיפוט מועצה אזורית עמק המעיינות, ומוכרז כאתר עתיקות בשטח משבצת חקלאית של קיבוץ נווה אור. לפי תמ"א 22 (תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור) שטח התל הוא ביעוד "יער פארק מוצע" בו יותרו פעולות הדרושות לשימושו כאזור נופש ותיירות בחיק הטבע. מטרת פרויקט אתר התיירות והמורשת בתל כיתן: "הרחבת מיגון אתרי הביקור והעניין בתחום מרחב נהר הירדן הדרומי עבור תיירות פנים, בדגש תיירות עם פעילות חינוכית -סביבתית, וכן עבור תיירות נכנסת בדגש תיירות נוצרית צליינית". עלות הסבת שטח המוצב לאתר תיירות נאמדת באומדן ראשוני בכ-4 מיליון שקלים, עלות תפעול ותחזוקה שוטף בשנה נאמד ב150,00 שקלים.
|
|
