עמותת רפואה ומשען חצתה את הקווים האדומים. העמותה הציגה בעבר לבקשתי בתוך זמן קצר, אישור ניהול תקין מרשם העמותות על כך שהיא מתנהלת בתקינות, ועל כך צריך לשבח אותה. באותה נשימה צריך לגנות אותה על השימוש שהיא עושה בקטינים לצורך גיוס תרומות.
מה שעושה העמותה אינו בניגוד לחוק, אבל ראוי היה שלא ייעשה, וראוי שראשי העמותה יחשבו גם על טובתם של הקטינים שהסרטים שבהם הם מככבים ברשת, ימשיכו ללוות אותם עוד הרבה שנים.
זאת לא הפעם הראשונה שהעמותה מגייסת תרומות, אבל זאת הפעם הראשונה שבה אני נתקל בסרטון שמפרסמת העמותה, שבו מככבים קטינים שמפנים קריאת מצוקה לתרום כסף עבור אביהם שנזקק להשתלת כליה.
כוכבת הסרטון שהעלתה העמותה לפייסבוק, היא ילדה כבת שמונה שנראית כמי שמדקלמת טקסט שנכתב עבורה כדי ליצור סחיטה רגשית, ולהביא לכך שתורמים יפתחו את ליבם וכיסם. הקטינה פונה בתחינה למי שצופים בסרטון ומספרת: "אין לנו מספיק כסף כדי לתת לו כליה חדשה. חשבתי למכור את הצעצועים שלי אבל אימא אמרה שזה לא מספיק".
הקטינה לא מסתפקת בכך ומנסה להפעיל לחץ רגשי נוסף, כשהיא מתארת את שגרת חייו של אביה: "הוא הולך לעשות דיאליזה. שמה הם מחברים לו מכונה ומוציאים לו את הדם מהגוף ואז מחזירים לו אותו נקי. הוא תמיד חוזר נורא חלש, ואני שואלת אותו אבא מתי תהיה בריא והוא לא יודע מתי". כל העת נראה לצידה של הילדה אחיה הקטן שצעיר ממנה, והרושם שהוא נמצא במצוקה קשה. בהמשך הסרטון נראים שני הקטינים מתרפקים על אביהם החולה.
אין מחלוקת שהסרטון עושה את שלו. 459 אנשים שצפו בו תרמו עד כה 55,083 שקלים. לא ברור כמה מהסכומים שתגייס האגודה יועברו ישירות למשפחה, כשם שלא ברור האם העמותה מקזזת מהתרומות את הוצאותיה שאיש אינו יודע בכמה הן מסתכמות.
איש אינו יודע גם האם העמותה היא זו שמגייסת ישירות את התורמים, או שיש גם קבלן ביניים שגם הוא נהנה מהתרומות. אבל כל זה בטל בשישים, לעומת השאלה המרכזית מדוע בחרה העמותה לעשות שימוש במראה פניהם ובקולם של ילדים שהם קטינים כדי לאסוף כספים, גם אם יש לה אישור לכך מההורים. נראה שהעמותה מפעילה מה שנראה לכאורה כעסק מסחרי לכל דבר ועניין, שגם אם הוא נועד למטרה אנושית חשובה, הוא לא נעשה לשם שמיים בלבד, ויש מי שנהנים מפירותיו.
לא ברור לי מדוע עמותה צריכה לגייס קטינים, כדי להשיג תרומות להשתלת כליה. מה גם שהחולה שלמענו מבקשים הקטינים לגייס את הכסף, שהוא אביהם, אינו כנראה בסכנת חיים מידית. הוא מוצג כמי שמתחבר לדיאליזה, והניסיון להציג את מצבו של האב כמי שנאבק כנראה בעת הזאת על חייו, רחוק כנראה מהמציאות.
לא ברור לי האם הוריהם של הקטינים מודעים לנזק שנגרם לילדיהם, לא רק מהמעמד שבו הם שותפים, אלא גם מפרסום הסרט ברבים, כשפניהם של הקטינים אינם מטושטשים וניתן לזהות אותם בקלות.
במועצה לשלום הילד אומרים שישנם פרסומים שהחוק הקיים מגדיר כאסורים ופליליים בצורה ברורה, וזאת גם אם ההורים מסכימים לפרסום. במקרים כאלה יש לפעול על-מנת להסיר מיד את הפרסום, לא כך במקרה הזה. במועצה לשלום הילד מדגישים שיש לבחון לא רק את הפן החוקי, אלא גם את הפן המוסרי והערכי בחשיפה של ילדים. זו הסיבה שבמועצה מגבשים בימים אלה קוד אתי לעניין זה.
ראוי היה שעמותה שמגייסת כספים תוך סחיטה רגשית ושימוש בקטינים תציג בפני הציבור מסמכים רפואיים שעליהם חתום רופא הבקיא בתחום, שהוא מנהל מחלקה של אחד המרכזים הרפואיים הגדולים והמוכרים בארץ, שבהם ייקבע חד-משמעית שהאיש שעבורו מגויסות התרומות, נדרש לטוס בדחיפות לחו"ל, אחרת הוא מסכן את חייו, משום שרפואית שלא ניתן לבצע בגופו השתלת כליה בישראל.
העמותה אינה יכולה לטעון לסודיות רפואית, כשהיא חושפת ברבים את מצבו של החולה, ועושה שימוש בילדיו. אם יתברר שמבחינה רפואית לא ניתן לבצע את השתלת הכליה בישראל, אני מבטיח להרים תרומה.