נניח שיש לי דירה הרשומה בטאבו, אני חפץ למכרה ומצאתי קונה, המבקש לשלם מקדמה ובתמורה שתירשם לטובתו הערת אזהרה. אינני רוצה לרשום הערת אזהרה בטאבו טרם מובטח התשלום הראשון, אז עורך הדין המטפל בהסכם פותח חשבון נאמנות בבנק, מעביר את הסכום שהקונה העביר. חשבון הנאמנות בבנק, מודיע לי שהסכום בחשבון, ועם רישום הערת האזהרה הסכום עובר אלי.
הנאמן מבטיח ש:
1. הכסף לא יעבור בלי הערת אזהרה.
2. עם רישום הערת אזהרה הכסף ודאי יעבור.
הבנק שעומד ברקע מנגנון הנאמנות, כמו הנאמן, הוא נאמן הצדדים. כסף שנכנס לנאמנות, חייב לצאת ממנו על-פי תנאי הנאמנות, ועל הבנק לא להוות מכשול בכך.
אממה, מלחמת החרמה בהון השחור שיבשה אף כלי בסיסי זה. אינני יודע עד כמה מגבילים הבנקים פתיחת חשבונות נאמנות מסיבות של מלחמה בהון השחור, אך הם ודאי שמים מגבלות בשלבי משיכת הכספים. אני יודע על מקרים של כספים אשר נכנסו קלי קלוטו לחשבונות נאמנות, ותקועים שם בעיקר עקב אי-הסכמה של לקוחות לחתום על טפסי תושבות מס, או עקב מגבלות טכניות בחתימות על כאלה טפסים (ואז מדובר בד"כ בעיכובים ובהוצאות לצורך שחרור הכסף).
במקרה אחד שאני מכיר, נדרשה חתימה של אדם הנמצא בחו"ל, נפסלה אופציה שמיופה כוחו יחתום בשמו, ונדרש שהנהנה יחתים את הטופס בקונסוליה מרחק XX שעות נסיעה ממנו. במקרים אחרים, הבנקים לא עשו כל בעיה בכניסת הכסף אך מונעים את יציאתו (ייתכן שהכסף נכנס לפני חוקי הלבנת ההון). הנאמנות איננה נאמנות עוד, אין מושג אם ומתי ניתן יהיה להוציא את הכסף.
וגלגלי המשק לא נעצרים. ככל שייסתם וייסתם כלי הנאמנות בבנקים, ייוצרו כלי נאמנות אחרים, כנראה יהיו מחוץ לחוק, והמלחמה בהון השחור תזרים עוד ועוד כסף לבן לשוק השחור.
אנא, אתם שם, שמקבלים את ההחלטות. בדקו עצמכם קצת יותר, אנא הבטיחו לעם ישראל שאין בכוונתכם לשפוך את התינוק עם המילים המלוכלכים של ההון השחור.
