מצווה היא בשבת של חול המועד סוכות לקרוא את מגילת קהלת בן דוד, מי שהיה מלך בירושלים. אינני מקבל את הנחת היסוד בפרק א' "הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל" או "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׁה הוּא שֶׁיֵעָשֶׁה". אך אני בהחלט חוזר ושונה את דבריו של קהלת בפרק ט "וְאָמַרְתִּי אֲנִי
טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה"' או
"טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".
כדי להבקיע מסילות לציבור הסוגד לכוח כפתרון היעיל ביותר, יש בהחלט חשיבות לאמץ את דבריו של קהלת בן דוד, שטובה החכמה, שעדיף הוא המשא-ומתן, אימוץ דרך שיחות ישירות או עקיפות כדרך לפתרון מאשר שימוש בכלי קרב, הגובה מחיר יקר. מחיר של מעגלי דמים חוזרים ונשנים. הקריאה בפרק ט' פסוקים 16-18 היא לעשות הכל כדי למנוע מלחמה, וחשוב שתהיה חקוקה על לוח ליבנו הוראתה של החוכמה - "טוֹבָה חָכְמָה מְִכְּלֵי קְרָב" עדיפה חכמת הנושא ונותן בשיחות ביו עמים, מאשר בחירה בסגידה לחוסן הצבאי כדרך להשגת יעדים מדיניים. בזמן שקשה לפרוץ מעגלי צעקנות בוטה, יש מקום בהחלט להקשיב לדבריו של קהלת, ש"דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים". הגם שזה קשה מאוד ברגיעה ובשקט להתמודד עם גלי לאומנות כוחנית וצעקנית, המבקשת בבוטות רבה לבטל כל אפשרות של האזנה לקולות אחרים.
אודה, שקשה לי מאוד עם נושאים רבים העולים לדיון בספר קהלת. קשה לי עם תשובה מדכאת לשאלה "מַה יִתְרוֹן לָאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶש" כאשר התשובה מתמקדת בטענה, שכל הדברים חוזרים על עצמם באופן מיגע. כל עשיה היא בבחינת "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה". הגם שאנו שוקדים על עשיה מדעית וטכנולוגית שמשנה את חיינו. החיים מוכיחים שכל מה שהיה זכה לשינוי ולתמורות מרחיקות לכת. הצלחנו בזכות העמל והחקר בזכות היגיעה והעשייה ש"כל מה שהיה הוא כבר לא יהיה".
קשה לי עם ביטול חשיבותו של המעשה האנושי של האדם, כי הרי האדם נטוע בעולם רק לזמן קצוב. אך עם כל הקשיים זה ספר אהוב עלי. אני מקדיש לקריאה בספר קהלת את ימי חג הסוכות, כשם שאני מקדיש לארבע המגילות הנוספות: "מגילת אסתר" בפורים, "מגילת שיר השירים" בפסח, "מגילת איכה" בתשעה באב ו"מגילת רות" בשבועות.
בקהלת אני מאמץ במיוחד את הפסוק המצביע על תכלית החיים הקיומיים של האדם בנתיבי ההבל הבלים -
"אֶת מִצְווֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדם" (פרק י"ב, 14). עבורי זה בבחינת שמור מכל משמר על ערכים אנושיים ומוסריים, שמור מכל משמר לא לפגוע בזכויותיו של בן עם אחר, שמור מכל משמר על קיומו של צדק חברתי, כי זה כל האדם.