מבוא מסע הבחירות חשף את תחלואי התרבות הפוליטית והמשטר של ישראל, שלמרבה הצער תהום מצויה בין חזון החלק האופרטיבי של הכרזת העצמאות לבין המהות, הלכה למעשה.
ישראל היא אנומליה ייחודית מהסיבות הבאות:
- אין בה הפרדה בין הלאום ההגמוניאלי לבין הדת.
- אין בה הפרדה או הסדרה נורמטיבית בין מוסדות הדת למדינה.
- כלל אזרחיה אינם מהווים את הלאום (האזרחי) שלה.
- ישראל היא אתנוקרטיה, שבאחרונה נוטה לסמכותנות יתר.
- היא חסרת חוקה ומגילת זכויות אדם ואזרח.
- המשטר הוא פרלמנטרי קואליציוני של סחר בזכויות פוליטיות.
- המשרדים והשרים נקבעים לפי צרכים קואליציוניים בהתנהלות המקשה על ממשל תקין.
חזון - ישראל כמדינת לאום של האומה הישראלית, אחת דתם או מוצאם האתני של אזרחיה.
- מדינה בעלת חוקה דמוקרטית ליברלית של אזרחיה החופשיים והשווים.
- שינוי שיטת המשטר למשטר יציב ומתפקד הזוכה לאמון הציבור.
תנאים לדרך למימוש החזון שינוי המשטר צריך לשרת את היות ישראל רפובליקה של כל אזרחיה. ולכן שאלת הבוחן היא: עד כמה השינוי משרת יצירת או חיזוק לאום אזרחי כלל ישראלי מכליל?
הדרך העלאה לסדר היום הציבורי והפוליטי את בגידת האספה המכוננת בתפקידה, לא חיברה חוקה ויצרה אתנוקרטיה בעלת משטר פרלמנטרי קואליציוני חסר חוקה וגם עכבות.
צעדים אופרטיביים עקרוניים א. דרישה לעיגון שוויון תקציבי לכלל אזרחי המדינה על-ידי מוסדות המדינה.
ב. דרישה לביטול חוקים מפלים (חוק האזרחות יחד עם חוק השבות וגם חוק הלאום) וכינון חוקי - על נורמטיביים.
ג. דרישה לביטול או הפסקת מימון והלאמת המוסדות הציונים האקסטריטוריאלים: הסוכנות היהודית על מחלקותיה(המעיין ממשלתיות), קק"ל, קרן היסוד ועוד.
ד. חיבורה של חוקה רפובליקאית, ליברלית לישראל בתהליך של דמוקרטיה דיונית כלל אזרחי.
צעדים אופרטיביים טקטיים א. חשיפת תפיסת הרפובליקה הישראלית של כלל אזרחיה לציבורים שונים.
ב. קידום תפיסה זו בכל הפורמים העוסקים ב: "שוויון", "דמוקרטיה", "דו-קיום": בחברה האזרחית בישראל.
ג. כתיבת מאמרים ברוח זה לעיתונים ולאתרים.
ד. קודם כל: הקמת צוות חשיבה פוליטי.