בסך-הכל נערכו בישראל משנת 1955 עד שנת 1967 13 צעדות "ארבעת הימים" ברציפות. עברתי בעיון על ארכיוני עיתונים ישנים שדיווחו על צעדות אלה. לפניכם סיכום תמציתי שערכתי אודות צעדות אלה.
צעדת 4 הימים הראשונה - ראשית 1955 - צעדה פנים צה"לית. אין הרבה פרטים על-אודותיה. השתתפו בה כ-100 חיילים. מטרת עריכתה בחירת ואימון חברי משלחת צה"ל לצעדת מנייכן בהולנד.
צעדת 4 הימים השנייה, 1956 - פרופ' משה גופן, לימים חוקר ימת הכינרת השתתף בצעדה זו. הוא מספר: "בשנת 1956 הייתי חניך בקורס מכי"ם של הנחל שהתקיים בבית דראס. הקורס הוציא נבחרת לצעדה ואני הייתי אחד מהם.
על-פי חוקת התחרות הצועדים צריכים היו לצעוד ב"בגדי ב" של הצבא עם חגור קל. הלכנו כל יום אותו מסלול של 40 ק"מ והיינו גומעים את המרחק הזה במשך 4.5-5 שעות. אסור היה להיעזר באוכל ומשקה מהצד רק מים במימייה של החגור. מחנה הצועדים היה בגלילות.
צעדת 4 הימים השלישית 11-8 באפריל 1957 - השתתפו בה כ-4,000 צועדים. מפקד הצעדה היה אל"ם ד. חבקין. בימים הראשונים צעדו עד רמלה, ובהמשך לרחובות ולראשון לציון. ביום הרביעי של הצעדה עלו לירושלים. אחד הצועדים צעיר מיוצאי תימן תקע בשופר שהביא עימו בהגיע קבוצתו ל"בנייני האומה" שם נערך טקס סיום קצר בו בירכו את הצועדים מ"מ הרמטכ"ל האלוף
מאיר עמית וראש עירית ירושלים גרשון אגרון.
מבנייני האומה יצאו הצועדים בתהלוכה ססגונית דרך רחוב יפו עד בניין "טרה סנטה". בבניין "טרה סנטה" המתינו לצועדים כלי הרכב שהחזירו אותם למקומותיהם. בצעדה זו זכתה במקום הראשון יחידת נחל דרום, ובמקום השני נחל חוף.
צעדת 4 הימים הרביעית 31 במרץ-3 באפריל 1958 - הצעדה נערכה בארגון פיקוד דרום. מפקד הצעדה היה סא"ל אריה רייס. מסלול הצעדה: מבאר שבע לירושלים, נקודת התכנסות ליד קיבוץ גלאון. הצעדה מכונה "צעדת הלילה" שכן הצעדה נערכה בעיקר בשעות הלילה והבוקר המוקדמות בשל השרב ששרר בימי הצעדה.
בצעדה השתתפו כ-8,000 צועדים. בהגיעם לירושלים צעדו בתהלוכה לאורך רחוב יפו והמלך ג'ורג' ומשם למגרש ימק"א שם נערך טקס סיום הצעדה והענקת המדליות והתעודות, בהשתתפות האלוף
צבי צור סגן הרמטכ"ל ואל"ם חיים הרצוג מ"מ מפקד פיקוד דרום. במקום הראשון בדירוג הכללי זכתה קבוצת "נחל חוף".
צעדת 4 הימים החמישית 17-13 באפריל 1959 - נערכה בארגון פיקוד הצפון. מספר צועדים: 12,000. ערב הצעדה ביום א' 12 באפריל 1959 נערך באצטדיון העירוני בקריית אליעזר בחיפה, במעמד אלוף פיקוד הצפון
יצחק רבין וראש העירייה אבא חושי שנשאו דברי ברכה.
מסלול הצעדה לגברים יצא למחרת (13.4.59) השכם בבוקר מחניון מיוחד בקרבת טירת הכרמל דרך כביש חיפה תל אביב הישן כפר סבא מגדיאל (שם לנו הצועדים בתום צעדת היום הצעדה הראשון). משם המשיכו דרך רמלה לוד ומשם לעבר צומת הדרכים נחשון הרטוב.
ביום הרביעי לצעדה עלו הצועדים לירושלים. ראשון הצועדים לירושלים עוזי כהן מגדות הגיע בשעה 7:15, זמן קצר אחריו הגיע למקום משתתף ותיק יגאל חסקין מכפר בילו ואחריו אביגדור בן-חורין מנוה איתן. ברחבת בנייני האומה והתקבלו הצועדים על-ידי הרמטכ"ל
חיים לסקוב, אלוף פיקוד הצפון
יצחק רבין ומפקד הצעדה סגן אלוף י. קפלן. מ"בנייני האומה" יצאו הצועדים לתהלוכה המסורתית ברחובות הבירה והתקבלו בתשואות על-ידי תושבי העיר.
צעדת 4 הימים הששית 7-4 באפריל 1960 - השתתפו בה כ-12,000 צועדים. מפקד הצעדה: סא"ל אלכסנדר שרון. צעדת זו לבשה הדמות חדשה עממית חופשית הרבה יותר מן החמש שקדמו לה. בעוד שעד כה נהגו הצועדים לחנות חניית לילה במקום אחר החל משנה זו הוקם עבור מחנה קבע במקום אחד. ביום הרביעי לצעדה עלו הצועדים לירושלים כשמלווים אותם "מורי דרך מוסמכים" בהסברים על הסביבה.
צעדת 4 הימים השביעית 23-20 במרץ 1961 - מספר הצועדים שדווח 13,650. בצעדה זו השתתפו משלחות מהולנד, מקנדה, מארה"ב וכן קבוצת צועדים בני ארצות אפריקה המשתלמים בארץ. מסלול הצעדה קוצר ל-35 ק"מ ליום במקום 40 כפי שהיה נהוג עד אז. טקס הפתיחה נערך (19.3.61) במעמד הרמטכ"ל צבי צור שנשא דברי ברכה.
אחרי קריאת פרק תהילים מפי קריין קול
ישראל משה חובב הרעימו התותחים ב-7 מטחי אש שסימלו את פתיחת הצעדה השביעית. בחלק האמנותי הופיעה תזמורת צה"ל בניצוחו של יצחק גרצייאני, מקהלת צדיקוב, להקת מחול של הפועל תל אביב ועוד. מסלול הצעדה יצא מחולדה בכביש נחשון אל רמלה וממנה ללוד, לנען וחזרה לחולדה. ביום הרביעי צעדו הצועדים לירושלים.
צעדת 4 הימים השמינית - 12-8 באפריל 1962 - מספר צועדים מדווח כ-15,000 מסלול הצעדה כ-35 ק"מ ליום. מפקד הצעדה: אל"ם יהודה הררי. טקס הפתיחה נערך ערב הצעדה (8 באפריל 1962) ביער חולדה במעמד הרמטכ"ל רב אלוף צבי צור וראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל אלוף
צבי זמיר. הרמטכ"ל צור נשא דברי ברכה ואמר בין השאר: "עשו לכם את ימי הצעדה לימי מועד ושמחה שיאו עינכם לראות מה יפה היא ארצנו ולמדו לאהוב שביליה ופרחיה, וסלעיה. צאתם לשלום ובואכם לשלום".
בטקס הוצגה תוכנית אמנותית עליה ניצח כמנחה
אורי זוהר. בטקס נורו 8 מטחי אש לסמל את פתיחת הצעדה השמינית. פרט פיקנטי הקשור לצעדה - אחד הצועדים, שאול לדני הגיע לירושלים לקו סיום הצעדה ראשון הרבה לפני כולם כשהוא נאלץ להמתין במשך שעה ארוכה לרשמיות בנקודת הסיום. הרשמיות הגיעו לנקודת רישום מסיימי הצעדה כשעה לאחר שלדני הגיע והסבירו כי לא תיארו שמישהו מבין הצועדים יגיע כל כך מוקדם לקו הסיום. לדני השתתף במספר רב של צעדות.
צעדת 4 הימים התשיעית - 4-1 באפריל 1963 - מסלול הצעדה היה 35 ק"מ ליום. הצעדה עמדה בסימן מלאות 15 שנים למבצע נחשון. טקס הפתיחה נערך ביום א' 31 במרץ 1963 באמפיתיאטרון הטבעי בחורשת חולדה - מחנה הצעדה. הרמטכ"ל הגיע לבמת הטקס לקול תרועת חצוצרות מלווה במפקד הצעדה אל"ם יעקב חפץ וראש מה"ד אל גביש.
בטקס הודלקו 9 משואות אש והופרחו בלונים אל על. בחלק האמנותי של הטקס שהונחה על-ידי עזריה רפופורט השתתפו מקהלת פיקוד הדרכה, רביעיית מועדון התיאטרון, שייקה אופיר, להקת בית רוטשילד ולהקה צבאית של חיל הקשר לוס קשרוס.
עיתון "דבר" הוציא עבור הצועדים מהדורה מיוחדת "דבר לצועד".
צעדת 4 הימים העשירית - 19-15 במרץ 1964 - טקס הפתיחה נערך במחנה הצעדה בחולדה במעמד הרמטכ"ל יצחק רבין. ביומה הראשון והאחרון ירד גשם וצעדת הגדנ"עים בוטלה.
צעדת 4 הימים האחת-עשרה, 8-4 באפריל 1965 - מספר הצועדים המדווח כ-15,000. טקס הפתיחה נערך (4.4.65) במחנה הצעדה ב"מחנה חולדה" במעמד הרמטכ"ל יצחק רבין שנשא דברי ברכה. בחלק האמנותי הופיעו להקת פיקוד ההדרכה ומקהלות זמר נוספות. הועלו 11 משואות אש לסמל פתיחת הצעדה האחת עשרה. ביום הרביעי לצעדה עלו הצועדים דרך פרוזדור ירושלים לירושלים ולאחר התכנסות קצרה ב"בנייני האומה" צעדו בתהלוכה ססגונית ברחובותיה המרכזים של הבירה.
צעדת 4 הימים השתיים-עשרה - 31-28 במרץ 1966 - השתתפו בה כ-15,000 צועדים. טקס פתיחה נערך (27.3.67) במעמד ראש אג"ם אלוף חיים בר-לב.
צעדת 4 הימים השלוש-עשרה - 21-17 באפריל 1967 - בהשתתפות כ-19,000 צועדים. בין הצועדים הצועד הקשיש של הצעדה, אהרון דורון בן 100, תושב חולון. בטקס הפתיחה (16.4.67) השתתפו ראש אג"מ האלוף
עזר ויצמן שעיטר את דגל הצעדה בעיטור ה-13 ומפקד הצעדה אל"ם שלמה אמבר. בהמשך התקיימה תוכנית בידור בהנחית עזריה רפופורט. קדם לטקס אירוע צניחה כאשר ביער חולדה צנחו משני מטוסים שתי קבוצות צנחנים שהצטרפו למחה הצועדים והשתתפו כנציגי הצנחנים בצעדה.