- "בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו".
- "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל"
- "ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל".
-"ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
- "תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל".
כל אלה ציטוטים מתוך מגילת העצמאות, ו
רון חולדאי מצוטט מישיבת מועצת עיריית ת"א "המדינה היא לא יהודית, כמו שספסל הוא לא יהודי וכמו שרכבת היא לא יהודית!... זו מדינת היהודים ויהודים מחליטים מה לעשות בה".
מסתבר שרון חולדאי העתיק את רעיון הספסל והרכבת מחולדאי אחר, בן אחר של קיבוץ חולדה,
עמוס עוז ז"ל, אשר כתב "מדינה אינה יכולה להיות יהודית, כשם שכיסא או אוטובוס אינם יכולים להיות יהודיים".
ואני מבקש לחדש לחולדאים בני גורדוניה של א.ד. גורדון, שכיסא, ספסל, אוטובוס ורכבת אינם דמוקרטים, ובכל זאת ישראל היא מדינה דמוקרטית. שכיסא, ספסל, אוטובוס ורכבת אינם חופשיים וישראל היא מדינה חופשית, ורציתי עוד לחדש לחולדאים הספציפיים האלה שצרות מוח - איננה דבר שחובה להתגאות בו.
ישראל היא מדינת לאום המוגדרת בויקיפדיה כמדינה "שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום אתני מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית. החוקים, המוסדות והסמלים במדינת לאום אתנית מבטאים את תרבותו וערכיו של הלאום השליט. עם זאת, מדינות לאום אתניות בעלות משטר דמוקרטי, מחויבות לשמור על זכויות המיעוטים הנמצאים בתוכן".
מרכיב מרכזי בלאום שלנו הוא הצביון היהודי, היחס לחלש, השבת והחגים, היחס להורים ועוד ועוד סממנים יהודים אשר ודאי נשתכחו מראשו של רון חולדאי.
ומסתבר שדווקא חברי קיבוץ חולדה רואים את העולם אחרת, בשנת 2015 נבנה בקיבוץ בית כנסת. דווקא בני בניו של א.ד גורדון מבינים הרבה יותר נכון את הקשר ההדוק בין ציונות ליהדות, מה שכנראה נשתכח מליבו של רון חולדאי, בהשפעת המילים הריקות של רבו עמוס עוז, ובהשפעתה השלילית של הביצה התל אביבית הדביקה והדוחה.
