נפתלי בנט שיחק אותה

נפתלי בנט, שר הביטחון ה-21 של ישראל, הוא ללא ספק הנשק החדש של מערכת הביטחון. הגילוי שבנט הוא הנשק החדש שלנו, הוא של הקריקטוריסט הנפלא מושיק לין, שצייר השבוע קריקטורה לקראת כניסתו של בנט למשרד הביטחון. בעוד שעבור נפתלי בנט זו הגשמה של חלום, גם אם מדובר בחלום לתקופה קצרה ביותר, הרי שעבור השר יואב גלנט זה חלום רע ומציאות כואבת. גלנט, שצוטט כמי שאומר בשיחה סגורה ש"תפקיד שר הביטחון זה לא משחק פוליטי. לא הכל למכירה. הוא (נתניהו) טועה", והוסיף: "המינוי שגוי. גם בפוליטיקה יש גבולות. המינוי הזה לא אחראי ולא מתאים", קיבל מיד מכת אש מכיוונו של ראש הממשלה. דף הפייסבוק "משפחת נתניהו", שמעיד על עצמו כדף שנועד לפרגן לראש הממשלה, לרעייתו ולבניו, משתף מעת לעת גם פוסטים של יאיר נתניהו. הדף הזדרז השבוע להשיב לגלנט על האמירה נגד ראש הממשלה וכתב: "גלנט האופורטוניסט הקשקשן, שלא הביא קול אחד לליכוד, הוא וחבריו מ'כולנו', פתאום מגלה שראש הממשלה לא יודע להחליט, ומוכר את המדינה. מקווה שראש הממשלה יפטר אותך וכמה שיותר מהר, חוצפן!". לא ברור מי העלה את הדברים לדף הפייסבוק. על דבר אחד אפשר להמר כמעט בוודאות - הדברים לא היו נכתבים אם ראש הממשלה לא היה רוצה שיתפרסמו. גלנט עשה כל מה שהוא יכול להביא לסיכול מינויו של בנט. הוא חזר והזהיר את ראש הממשלה מפני המהלך שבו הוא בחר לנקוט, והצביע נגד מינויו של בנט בממשלה. אבל ראש הממשלה לא התרגש במיוחד מגלנט, שהידיעה על מינויו של בנט הגיעה אליו באורח מקרי, כמתנת יום הולדת ביום הולדתו ה-61. העובדה שיואב גלנט הוא האלוף היחיד על יד שולחן הממשלה לא מרגשת במיוחד את נתניהו, שלא רואה בגלנט, למרות ניסיונו הצבאי, את מי שראוי לכהן כשר ביטחון. נתניהו נחשף בחודשים האחרונים לחנופה מצדו של גלנט, שהותירה רבים מחבריו ומכריו של גלנט פעורי פה. מי שמכירים שנים רבות את גלנט, טענו שזה לא גלנט האמיתי, ושגם אם מדובר במינוי שגלנט מתאווה לקבל אותו, יש גבול למידת ההתרפסות בפני ראש הממשלה. נתניהו, שהפך ב-20 ביולי 2019 לראש הממשלה שכיהן במשך תקופת הכהונה הארוכה ביותר, לא מתרגש מחנפנים. הוא רגיל אליהם. נתניהו, שהוא רב אומן פוליטי, העדיף תמיד את קרבתם של מי שמטיחים את האמת בפניו. נתניהו יודע מה שווים החנפנים, וכשהוא יודע לאמוד את מחירם, הוא נוהג להשתמש בהם בדרך כלל, כל עוד הם משרתים את מטרתו. ה"אח" החדש של ראש הממשלה, שר הביטחון נפתלי בנט, הוא איש משפחה ידוע. רק לפני כמה שנים הוא היה "אחיו" של יאיר לפיד. עכשיו גילה בנט את ה"אח" נתניהו, שיוכל לתרום לקידומו ואולי לחזרתו לליכוד. כאשר ניתנת לפוליטיקאים אפשרות לבחור אח, הם בוחרים את ה"אח" המתגמל ביותר עבורם. בנט הוא לא הפוליטיקאי היחיד שקידומו הפוליטי מעניין אותו הרבה יותר מכל דבר אחר. נתניהו הוא איש פוליטי ממולח, שלא מסתיר לרגע שהמינוי שהוא הציע לבנט, נועד בעיקר כדי שלא יערוק לכחול לבן. שר הביטחון החדש ייהנה למשך תקופה קצרה עד שתוקם ממשלה חדשה מתואר, ממעמד, מכבוד ומהרבה עניין. הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי ינהגו בו כפי שראוי לנהוג בשר ביטחון, שירות הביטחון הכללי יאבטח אותו כפי שהוא מאבטח שר ביטחון, שיירת המכוניות שתלווה אותו תהיה בדיוק כמו זאת שבה נוסע שר ביטחון, אבל ספק גדול אם הוא יהיה שר ביטחון אמיתי. נראה שהוא שהוא יהיה הרבה יותר בובה של נתניהו. את זה גם בנט יודע.

אבי בניהו שיחק אותה. הוא יודע להפוך לימון ללימונדה, כשם שהוא יודע להפוך את הסט באולפן לכלי הטוב ביותר לקידומו האישי. צריך ללמוד מבניהו ויש מה ללמוד. גם כשהוא רחוק מהעניינים, הוא מיישיר מבט למצלמה, ופותח במונולוג כאילו הוא האיש המעודכן ביותר באולפן. היתרון שבחשיפה אישית של מי שמשמש כאיש יחסי ציבור, או בתואר המכובס יועץ אסטרטגי, מוכר היטב לבניהו. זאת הסיבה שבגללה הוא ייכנס לספר השיאים של גינס כמי שלא אכל, לא שתה, וכנראה גם לא נזקק לשירותים, בשעות שהג'יהאד האיסלאמי שיגר טילים לעבר ישראל. בניהו יודע שלכל הופעה שלו יש משמעות כספית בעתיד. אני מאמין שאם זה היה תלוי בו, ייתכן שהוא היה ישן בתוך שק שינה באולפן, ובלבד שלא יחמיץ את ההופעה הבאה. החשיפה שקיבל בניהו עברה מזמן את זו שקיבל ח"כ לשעבר נחמן שי, שהיה במלחמת המפרץ דובר צה"ל. בניהו ללא מדים, מינוס התלתל המוכר שנועד במשך שנים להסתיר את הקרחת, הוא פרשן לכל עת. הוא יודע לשווק את עצמו כשם שהוא ידע לזהות מוקדי כוח ולחבור אליהם, מה שאפשר לו להגיע לדרגת תת-אלוף בצה"ל - גם אם מדובר בדרגת ייצוג. אל תטעו לרגע ואל תזלזלו. האיש שיודע להגיד לכל אחד מה שהוא אוהב לשמוע, הפך לפרשן שמופיע לצדם של אלופים ואנשי אקדמיה. יש לו דעה כמעט בכל עניין, ואין סיכוי שתימלטו מדברי הפרשנות שלו. בניהו מופיע בכל הערוצים, ולו אפשר לייחס את הבדיחה על שני מטוסים שהתנגשו באוויר ובשניהם היה בניהו.

שמועות פורחות בעיקר בעת מתיחות או בעת מלחמות. מה שהיה נלחש פעם מפה לאוזן, רץ עכשיו חזק ברשתות החברתיות, מבלי שאיש יכול להתמודד עם דברי הכזב או לעצור אותם. רק התבשרנו על מתיחות בדרום, וכבר היה מי שהריץ בכל הכוח הודעת וואטסאפ, שהתחזתה להיות "הודעה חשובה מצה"ל". על ההודעה היה חתום לא פחות מדובר צה"ל, ודברי ההבל שנכתבו בה הצליחו להפיל בפח לא מעט אנשים, גם כאלה שלא היו קונים קרח מאסקימואים. "שימו לב: אם מתקשרים אליכם ממספרי קידומת 099 או 059 או 000 אין לענות לטלפון ויש לנתק מידית. מדובר במבצע חדש של החמאס שמטרתו מקומות במפה כדי שיוכלו לשגר לשם רקטות ולפגוע במטרות אלה. זו הוראה מצה"ל. אנא העבירו בדחיפות לבני המשפחה שלכם, לחברים מכרים ועוד על-מנת להכשיל את המבצע של החמאס". כדי ליצור אמינות לידיעות חסרות שחר, משתמשים מפיצי השמועות בפרטים שוליים שהם נכונים. כך למשל הקידומת 059 היא קידומת של מספרי טלפון של הרשות הפלשתינית. כל שאר הדברים שהופצו במסרון הם קשקוש מקושקש. לפני יותר מעשור רווחה בארץ תופעה שזכתה לכינוי "צינתוק". מדבר בנוכלים שנהגו להתקשר למספרי טלפון ולנתק אחרי שני צלצולים. מי שלא הספיק להשיב לשיחה מצא על צג המחשב כיתוב בנוסח "שיחה שלא נענתה". פראיירים וסקרנים שלא יכלו לכבוש את סקרנותם, הזדרזו לחזור למספר ממנו בוצעה השיחה, ובכך תרמו לחשבון הבנק של המתקשר מחו"ל שתוגמל עבור שיחות נכנסות. לימים אימצו גורמים ברשות הפלשתינית את השיטה שזכתה לכינוי "הצנתוק הפלשתיני". השיטה פעלה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות. מי שהתעוררו בלילה מצלצול הטלפון היו משוכנעים שמי שמתקשר אליהם בשעות המאוחרות של הלילה או לפנות בוקר, הוא מי שמחפש אותם בדחיפות. הם הזדרזו לחזור למספר ממנו בוצעה השיחה, נענו מיד אבל איש לא השיב להם. מי שהתעקשו לדעת מי עומד מאחורי השיחה ולא הזדרזו לנתק, שילמו מכיסם עבור התרגיל, שפעל במשך תקופה ארוכה. אז באמת שאין שום סיבה שתשיבו לשיחות שנושאות את הקידומת 059, אבל מכאן ועד תרגיל של החמאס שמאפשר לו לשגר רקטות, בגלל שתשיבו לשיחות ממספרים לא מוכרים המרחק הוא גדול.

בן כהן, עבריין מוכר, מת השבוע מצריכת יתר של סמים. כמה שעות לפני שפורסם שמו, הזדרזו כמה אמצעי תקשורת לתת בו סימנים והגדירו אותו כעבריין בכיר. כתבתי על בן כהן לפני יותר משנה. גם אז הוא זכה לאותו תואר. זה היה כשכהן, קטוע רגליים נסע בג'יפ בכיכר המדינה, והיו מי שביקשו לנצל את ההזדמנות כדי לחסל אותו. את התארים לעבריינים מצמידים הכתבים לענייני משטרה. עד היום לא הצלחתי להבין מה מביא לשדרוגו של עבריין בתקשורת - שנות הוותק שהוא נמצא בעולם הפשע, חומרת הפשיעה שבה הוא מעורב, או אולי מעמדו בעולם התחתון. בוקי נאה, שסיקר במשך יותר משלושה עשורים את המשטרה ואת עולם הפשע, לא השתמש מעולם במונח הזה. לכל היותר זכו אצלו העבריינים בתואר "עבריין מוכר". לדעתו של נאה, מדובר בכתבים שמבקשים להרשים את העורך, כדי שיעניק עדיפות לידיעה או לכתבה שהם מכינים בדרך של כותרת מפוצצת. אני זוכר ששאלתי פעם את אלימלך רם ז"ל, מבכירי הכתבים בטלוויזיה ומי שהיה מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, על-פי איזה קריטריון ראוי לנהוג כאשר חטיבת החדשות מתבקשת לפרסם ידיעה על איש ציבור, או אדם מוכר שהלך לעולמו. רם נתן לי אז הצעה מקורית, שלדבריו גם הוא נהג על פיה, ואותה אימצתי. הנוסחה היא שמי שהיה דמות מוכרת וידועה בחייו, וזכה לאזכורים רבים באמצעי התקשורת, הוא גם מי שראוי שיביאו לידיעת הצופים או המאזינים את העובדה שהוא הלך לעולמו. בן כהן זכה לאזכורים רבים בחייו בכל מה שקשור לעולם הפשע. מתברר שהנוסחה של אלימלך רם הוכיחה את עצמה בגדול. כמעט כל אמצעי התקשורת סיפרו על מותו, על קורות חייו ועל עלילותיו של מי שזכה יותר מפעם אחת לתואר "עבריין בכיר". לכן, לא צריך להתפלא שגם במהדורת החדשות של ערוץ 12, ביום שבו עסקו הכותרות במטחי הטילים שנורו בדרום, נמצא מקום לספר לנו על נסיבות מותו של בן כהן, שבוודאי יחסר לכם מאוד.

אי התנועה שלמרגלות מגדלי עזריאלי, הפך יעד מועדף להומלסים של תל אביב. אני מעריך שהסיבה לכך נובעת מהעובדה שבמקום עוברים בכל יום אלפי אנשים, שלא נשארים אדישים למראה הקשה פותחים את ליבם, ותורמים לחסרי הדיור. אל חסר הדיור, שרכש זכויות בטאבו על קטע המדרכה שגובל בדרך בגין, הצטרף לאחרונה חסר דיור נוסף. אני עובר במקום בקביעות ומתרשם שנוצרה הבנה בין השניים. כל אחד מחסרי הדיור מתגורר על המדרכה בתורו, וכך נמנעת מתיחות מיותרת למי ינדבו העוברים והשבים סכום גדול יותר. בעוד שחסר הדיור הוותיק מרגיש בבית, והשבוע הוא שוב חשף את גופו לקרני השמש, הדייר החדש שוכב מרבית שעות היום, על המדרכה עטוף בשמיכות ישנות שמעליהן סדין ישן. העוברים ושבים מבחינים בו כאשר הם מתקרבים אליו, ונזהרים שלא לדרוך עליו ולהפריע את מנוחתו. חסר הדיור הוותיק מוקף בדרך כלל בבקבוקי משקה אלכוהולי ריקים, מה שמעיד שהוא לא מתנזר מהטיפה המרה, בעוד שהדייר החדש מסתפק בבקבוקי מים. בימים החמים משתדלים שני הדיירים שתפסו חזקה על אי-התנועה, להגיע אל מקום השינה לקראת שעות אחר-הצהריים. הם ממתינים כנראה במקום מוצל, אולי בתוך הקניון הסמוך עד שהטמפרטורות ירדו, ואז מגיעים אל מקום השינה שבלב אי-התנועה. בעוד שהדייר הוותיק מקדים להגיע לאי התנועה כדי להשתזף, הרי שהדייר החדש, עדיין לא סיגל לעצמו את מנהגיו של חברו הוותיק, והוא מעדיף לשמור על פרופיל נמוך. ומה עושה בעניינם של השניים מחלקת הרווחה של עיריית תל אביב? לא בטוח שהיא יכולה לעשות הרבה אם השניים דוחים את ההצעות להתגורר במעונות מיוחדים שהקימה העירייה. כשיגיע החורף, והחיים על המדרכה יהפכו לבלתי אפשריים, אני משוכנע שלשני חסרי הבית יש תוכניות גם לימים קשים. אולי אז הם יקבלו את עצתה של העירייה לעבור להתגורר בהוסטלים מיוחדים שהוקמו לחסרי בית.

פרופסור עזרה זוהר הוא האיש שבזכותו מותר לשתות בצבא מים ללא הגבלה. זוהר, שהיה ממקימי בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ערך בחודש אוגוסט בשנת 1959 ניסוי שבמהלכו הוא עקב במשך 25 יום אחרי 20 חיילים, שערכו מסע רגלי מאילת למטולה. בניסוי הוכיח זוהר באופן ודאי, שאי-שתיית מים מסכנת את חייהם של החיילים. בעקבות הניסוי בוטלה "משמעת המים" שהייתה נהוגה בחילות-השדה. ההחלטה לבטל את "משמעת המים" נבעה גם מהעובדה שכמות השתייה אינה משפיעה באופן משמעותי על כמות הזיעה. ההחלטה להנהיג באותה תקופה "משמעת מים", נועדה לחשל את החיילים בצה"ל. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מביא תמונות שצילם עבור העיתון "במחנה" הצלם מיכה ברעם. בין הצילומים מציג ברעם צילום של קנטינה ניידת מאותה תקופה שהייתה מגיעה בקביעות לבסיסי צה"ל.