מצדה 1942, מחזה מוזיקלי, העולה בבכורה עולמית בתיאטרון הבימה, הוא מופע מטלטל, קסום ומרגש, המעניק לצופים חווייה תיאטרלית נוקבת ומפעימה.
משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה ובמאי ההצגה המוזיקלית הצליח ללהטט עם להקת השחקנים הנפלאים והתוצאה היא הפקה מדהימה שחובה לצפות בה.
העלילה היא מעין הצגה בתוך הצגה: תיאטרון יהודי בגטו ורשה המעלה הצגה על מצדה והתאבדות הלוחמים היהודים במקביל לכוונת הנאצים להעביר את היהודים להשמדה במחנה המוות טרבלינקה. הנאצים תובעים ממנהל התיאטרון לעודד את היהודים לעלות על רכבות המוות בהבטחות שווא כי הם עוברים למחנה עבודה פסטורלי וכי יקבלו מנות מזון נכבדות. הדילמה של השחקנים היא האם לגלות לתושבי הגטו את האמת או להעלים עין ולכזב להם בתמורה לחייהם.
המחזה המוזיקלי נכתב על-ידי דיוויד גולדסמית' ושוקי לוי, כבר לפני 12 שנים ועלה בווסט אנד בלונדון בגרסה שונה של העלילה ותחת השם "דמיין את זה" ("IMAGINE THIS"). לוהקו בה שחקנים בריטיים ידועים ובין השאר פיטר פוליקורפו שהתפרסם בתפקיד הרוכל הצועני במחזמר אוקלהומה. למרות שחלק מהמבקרים נטו חסד להצגה, רוב המבקרים שללו אותה, בעיקר על-רקע התוכן. היא נכשלה וירדה מהבמה תוך פחות חודשיים. לאחר מכן היא עלתה במסגרת תיאטרון חובבים לזמן קצר.
היוצרים כתבו את המחזה בעיבוד חדש ביחד עם הבמאי משה קפטן. עיקר המחזה היה נעוץ עתה בשחקנים עצמם ובתיאטרון בגטו ורשה ובדילמה שניצבה לפניהם. מחבר המוזיקה הוא, שוקי לוי, מלחין נודע וזמר שהיה חלק מהצמד שוקי ואביבה (פז, אשתו לשעבר) שחיבר את הלחן לסדרה דאלאס ואת השיר הלילה לאירוויזיון, והשוהה בלוס אנג'לס. הוא הלחין את הפזמונים ואין ספק כי מדובר בתוצאה מופלאה. אין מדובר במחזמר רגיל, שכן זו סיטואציה שונה שאיננה מלבבת ושמחה.
זו הצגה מוזיקלית עם שירים ולחנים מרגשים ומקסימים, הזוכים לביצועים נפלאים. גם התנועה בהצגה היא מעולה, במיוחד קטעי הריקוד הענוגים. אבל, בסך-הכל זה מחזה מוזיקלי על תקופה אפלה ועל סיטואציה עקובה מדם ועל תקופה שבה אנשים היו מוכנים לקפד חיי אחרים תמורת אוכל. העיצוב של ההצגה, הביצועים המוקפדים והמשחק הנפלא מובילים לטלטלה רוחנית ועם זאת לחוויה מופלאה שראויה רק לתשואות חמות.
יגאל שדה מגלם את יוסף, מנהל ובמאי הלהקה בגטו. הוא ניצב בפני הדילמה אם להזהיר את היהודים מפני הבטחות הכזב של הנאצים או להקריא להם את ההבטחות השקריות שהכתיבו לו הנאצים בדבר המסע לטרבלינקה. על-רקע הלחימה ברומאים על פסגת מצדה וההתאבדות של הלוחמים בהצגה שהם מעלים, מחליט יוסף על מה שייעשה בבכורה של ההצגה.
יגאל שדה מגלם את תפקיד יוסף באורח נהדר ועוצמתי. ההתלבטויות שלו הן משחק רגיש של אדם המצוי בין ציפורני הנאצים העקובים מדם, אך הוא לא ירא ואפילו דורש מהקצין בליק לאתר את אשתו חנה שנלקחה בידי הנאצים.
אלכס קרול מגלם את הפרטיזן אדם, נוצרי לפי ההלכה, שמוצא מקלט בתיאטרון היהודי ומתאהב בלילי בתו של יוסף. אלכס הוא שחקן מקצועי ברוך כישרון. משחקו הוא משובח ביותר ויכולותיו הווקאליות הן בעלות עוצמה רמה ומהוקצעות להפליא. אלכס ניצב במרכז ההצגה ומרשים ביותר.
מאי מלר היא לילי, בתו של יוסף המתאהבת באדם, המתכנן מרד בגטו עם חבריו. מאי היא בעלת קול מקסים ויכולת משחק טובה מאוד. מאי מצליחה לגלם דמות נפלאה ומשחקה ראוי לכל מחמאה. מיקי פלג רוטשטיין גונבת את ההצגה בדמות של לולה, המוכנה להקריב הכל וגם לבגוד תמורת חפיסת שוקולד והגנה של הנאצים. היא מתמסרת לקצין הנאצי בליק והקטע שבו הוא גוזל את חסדיה הוא מגולות הכותרת של הסצנות הדרמטיות בהצגה. אין ספק שמיקי היא שחקנית משכמה ומעלה וראויה למחיאות כפים חמות.
רוי מילר מגלם את הקצין הנאצי בליק במשחק ארסי מצוין ומבליט את האל אנושיות של הנאצים בהגשמת מטרותיהם השטניות. רוי הוא שחקן רב רושם ומוכשר מאוד. רובי פורת שובל מגלמת בהצלחה רבה את נורה, אחותו של יוסף, ומשחקה הוא מוקפד, מוצלח ומשובח.
דב רייזר מגלם את הסבא, אביהם של יוסף ונורה ומשחקו נהדר ומצטיין. דב מצליח לשרטט את דמות האב הקשיש, הצריך לפסוע בין ההתלבטויות ולאחד את המשפחה.
רונית אפל מגלמת את חנה, הנלקחת בידי הנאצים בראשית ההצגה והמופיעה גם בהזיה של יוסף, והיא בעלת יכולות משחק יפות ויכולת שירה מוצלחת מאוד. בולטת בקאסט גם
אלכסה לרנר, שחקנית וזמרת ונגנת כינור, המרשימה מאוד בהופעתה. הנער גיא גולדברג הקסים בתפקיד ליאון בנו של יוסף. יש לציין גם את ניר שיבר,
ניל משען, ניר חסדאי, גבריאלה שטרנפלד,
מירי זהבי, עומר דץ, עומרי פלד, מיכל ברנד ועודד סנדטש - בהופעה נהדרת.
ערן עצמון עצב את התפאורה היפה שבמרכזה במה מסתובבת ובצידיה שולחנות איפור לשחקנים.
דניאל אפרת תרגם את הטקסט לשפה קולחת וראוייה. ילנה קלריך עצבה את התלבושות הנאותות.
אריאל וולף עיצב את התנועה וריקודי הזוגות המופלאים. הניהול המוזיקלי הנהדר הוא של גיל פלדמן ו
ליאור רונן. אבי יונה בואנו-במבי עיצב תאורה ראוייה.
אין ספק שהמרקחת שרקח לנו משה קפטן היא מופלאה, מרגשת ומרטיטה. זו הצגה מוזיקלית קסומה, הצגת חובה לכל אחד כדי שיבין יותר את שהתחולל בימי הזוועות וגם יחווה מופע מוזיקלי-דרמטי משובח ביותר, שיציף לחלוחית בעיניים.
[
קטע וידאו מההצגה]
