אני לא יודע אם קראתם את דוח הממונה על השכר באוצר, אז בואו ואספר לכם: אני, פיטמן ושאר חברי למחליטות משתכרים בין 50 אלף שקל לבין 80 אלף שקל בחודש, בין פי 5 לפי 8 מהשכר הממוצע במשק. ולמה הציבור משלם לנו כזה שכר גבוה? זה ברור, כי הציבור מאוד מעריך את תרומתנו.
ובמה אנו עוסקים? ובכן כמו שמנו "מחליטות", אנחנו מחליטים. נאמר הקב"ה מחליט ביום הכיפורים (תפילת ונתנה תוקף): מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת, מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ, מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה, מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף, מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי, מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ, מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנּוּעַ, מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר, מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם
ואנחנו סגני האלוהים. ויש כמה הבדלים בינינו, בין סגני האלוהים ובין הבוס: הוא עוסק בחיים ואנחנו עוסקים באיכות החיים. הוא מקדיש למחליטות יום אחד בשנה, ואני מחליטים בכל יום בשנה. אצלו, אצל הבוס, יש סליחה ומחילה, כי הרי בתפילה כתוב וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה - ואצלנו אין.
ואז בא השר כוחנה (המכונה גם בשם קרחנה) ותוקע טריז בינינו לבין אלוהים. אנו, שהגענו לשמיים, וממש נוגעים בכיסא הכבוד, אוטוטו אנחנו מעיפים את הבוס מהכיסא ומתיישבים במקומו, פתאום מורחקים מהצמרת ובשר מבשרנו, אשר לא שייך לקליקה המצומצמת שלנו, מוקפץ כלפי מעלה, ואנחנ, אללי, מידרדרים במדרון החלקלק לתהום. אז יצאנו מהקבוצה. קבוצה אשר לא שומרת נאמנות לקליקה המצומצמת שלנו איננה קבוצה, ולנו לא יהיה כל חלק ונחלה בה.
ואז התברר שיש לנו גם, אללי, שטינקרים בקבוצה, המעבירים לעיתונאים את התכתובות שלנו. היכן הפרטיות שלנו? ממתי מותר לפרסם כך סתם תכתובת שלנו? טוב, לנו מותר להדליף חומרי חקירה כי איש לא מנסה לאתר מי מדליף, ובכך מאושר בפועל לכולם להדליף מחקירות, אבל הדלפות מהקליקה? הדלפות מהקליקה של סגני אלוהים? זה אסון.
אזרחי מדינת ישראל, השר כוחנה מפרק לנו את הקליקה, וכדבר הזה לא יהיה, שנים על גבי שנים עמלנו, יש לנו חברים בכל מקום, כאן אצלנו, על כס המשפט, בתפקידים שונים בסקטור הממשלתי והציבורי, ואנחנו לא נוותר. היציאה מהקבוצה הייתה רק צעד ראשון, אתם עוד תשמעו מאתנו.