לא להתמהמה בסיפוח

ממשלת ישראל חייבת לכבד את הסיכום עם ממשל טראמפ בדבר הקמת ועדה משותפת שתמפה את השטחים שמותר לישראל להחיל בהם את ריבונותה בהתאם לתוכנית "עסקת המאה", אולם ברגע שתושלם המלאכה היא חייבת להתכנס ולאשר את התוכנית ללא דיחוי, אסור לה לנקוט סחבת בנושא מכיוון שנוצרה כעת הזדמנות פז להתחיל ולממש את הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל, מדובר בהזדמנות היסטורית מאז מלחמת ששת הימים ב-1967.

הסיבות לכך הן רבות:

• הממשל האמריקני הנוכחי בראשותו של הנשיא טראמפ הוא ידיד ענק של ישראל והממשל הטוב ביותר שהיה מבחינתה ביחסו לישראל מאז הקמתה, טראמפ גילה הבנה עצומה לצרכי הביטחון החיוניים של ישראל ונתן להם ביטוי הולם בתוכנית השלום שלו, לכן צריך לנצל עד תום את תקופת כהונתו כדי להתחיל ולייישם את החלקים החשובים לישראל בתוכנית. יש לקוות שהנשיא טראמפ ינצח בבחירות הקרובות בחודש נובמבר ויזכה בתקופת כהונה שנייה, כרגע מצבו הפוליטי טוב, על-פי הסקרים בארה"ב, אולם, בפוליטיקה אין לדעת והמצב הפוליטי של טראמפ עלול גם להשתנות לרעה בחודשים הקרובים, לכן ממשלת ישראל חייבת לפעול במהירות בכל הקשור להחלת ריבונותה על צפון ים המלח, בקעת הירדן וההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.

• קיים קונסנזוס פלשתיני נגד "עסקת המאה" למרות המחלוקות בין הרש"פ לחמאס, הרחוב הפלשתיני מאוחד נגד "עסקת המאה" ומדינות ערב יישרו אף הן קו עם העמדה הפלשתינית ואינן מוכנות לצאת נגדה, בהיעדר שותף פלשתיני לתוכנית השלום האמריקנית אי-אפשר לפתוח במשא-ומתן וסיכוייה של "עסקת המאה" להצליח שואפים לאפס. התוכנית מאפשרת לישראל להחיל כבר עתה את ריבונותה על 30 אחוזים משטחי הגדה ומעניקה לפלשתינים אורכה של 4 שנים להימלך בדעתם ולהגיע לשולחן המשא-ומתן, לכן, צריך "להכות בברזל בעודו חם".

• למרות הקונסנזוס הפלשתיני נגד "עסקת המאה", השיקולים האישיים והפוליטיים של ראשי הרש"פ וחמאס גוברים על השיקולים הלאומיים והפיצול ביניהם נמשך, תוכנית "עסקת המאה" לא שמה קץ למחלוקות העמוקות בין פתח לחמאס ושתי התנועות אינן מסוגלות להגיע לאחדות לאומית ולגבש תוכנית פעולה אחת נגד ישום תוכנית השלום האמריקנית. בתוך צמרת פתח נוצרו מחנות וקרב הירושה מתעצם, מצבו הבריאותי של מחמוד עבאס בן ה-85 איננו יציב ובכל מקרה הוא איננו יכול להיחשב לפרטנר של תוכנית השלום החדשה בגלל שהוא רוצה ללכת בדרכו של יאסר ערפאת ולרדת מהבמה הפוליטית הפלשתינית באש ובתמרות עשן, ארה"ב וישראל צריכות להמתין ליו"ר הרש"פ החדש ואז להציע לו לחדש את המו"מ בהסתמך על "עסקת המאה", בינתיים הזירה הפלשתינית היא מוחלשת וישראל צריכה לנצל זאת כדי לקבוע עובדות בשטח.

• הרש"פ מסיתה נגד התוכנית האמריקנית, אך מחמוד עבאס וצמרת פתח אינם מעוניינים באינתיפאדה שלישית, הם אינם מעוניינים בקריסתה של הרש"פ ובאיבוד "הפרה החולבת" מבחינתם, למרות המצב הביטחוני המתוח בשטחי הגדה, הרש"פ כבר הכילה בעבר את ההחלטות של ממשל טראמפ בדבר הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקנית לירושלים וההכרה בחוקיות ההתנחלויות, למחמוד עבאס לא תהייה ברירה והוא יצטרך לבלוע גם את הצפרדע החדשה של החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן וההתנחלויות בהתאם למתווה "עסקת המאה".

לגבי רצועת עזה, ארגון חמאס איננו מעוניין בעימות צבאי נרחב שעלול להביא לכיבוש הרצועה ומיטוט שלטונו. חמאס ושאר ארגוני הטרור יודעים כי אינם יכולים לנצח את ישראל, הציבור ברצועת עזה איננו מוכן לעבור שוב מערכה צבאית רחבת היקף כמו מבצע צוק איתן שנמשכה 50 ימים והביאה להרס של כ-20 אלף בתים ברצועת עזה, לכן התגובה המקסימלית הצפויה של ארגוני הטרור על החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן וההתנחלויות עלולה להיות בסבב או כמה סבבי לחימה קצרים נגד ישראל.

• האינטרסים של מדינות ערב המתונות, שפירסמו בתחילה תגובות חיוביות לתוכנית "עסקת המאה" ונאלצו אחר כך ליישר קו עם העמדה הפלשתינית,לא השתנו, מבחינתן, הנושא החשוב ביותר הינו ההתמודדות עם הסכנה האירנית הן רוצות את הקשר ההדוק עם ארה"ב וישראל, גם הן יודעות היטב כי מחמוד עבאס איננו יכול להיות פרטנר לשום תוכנית שלום מכיוון שהוא רוצה להכתיב את תנאי ההסדר המדיני לישראל, מדינות אלה לא יצאו מגדרן אם ישראל תחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן וההתנחלויות, ירדן עלולה לנקוט צעדים חריפים בתגובה למהלך ישראלי כזה אך האינטרסים הביטחוניים שלה מונעים ממנה לבטל את הסכם השלום עם ישראל שגם היא נהנית ממנו, לדוגמה, בתחום אספקת המים מישראל לממלכה ההאשמית ומעמדה בהר-הבית כאפוטרופוס של המקומות הקדושים.

הסרבנות הפלשתינית לקבל את ישראל כמדינת העם היהודי בגבולות מוכרים ובטוחים עם ירושלים כבירתה נמשכים מאז-1947 ועד היום והיא צפויה להימשך, על-פי הערכות הפלשתינים עצמם, גם בשנים הקרובות, הפלשתינים אינם מוכנים לשנות את הנרטיב שלהם ואת "הקווים האדומים" שלהם ולהתאים את עצמם למציאות בשטח. חלק לא מבוטל מהעם הפלשתיני, שאותו מייצגים ארגוני חמאס והגי'האד האיסלאמי, ממשיך לדגול בהשמדת ישראל והוא חבר למשטר ההיאתולות בטהרן המסייע לו כספים ובאמצעי לחימה כדי להתקדם לעבר המטרה הזו. לכן, זהו הזמן ליישם מתוך "עסקת המאה" האמריקנית את הצעדים החיונייים לביטחון ישראל, במיוחד לאור העובדה שהתוכנית מאפשרת צעדים חד-צדדים מבחינתה של ישראל, קיימת עכשיו שעת כושר שאסור להחמיצה לפני שישתנו הנסיבות שצויינו לעיל, אז קדימה, יש ללחוץ על דוושת הבנזין ולהחיל בהקדם האפשרי את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וההתנחלויות, בהתאם לתוכנית "עסקת המאה", מבלי להתמהמה!.