מספר עליו תלמידו בבית ספר מעלות יוסי שליט (שולץ): "הרב רוזה ניהל את בית הספר "מעלות" ביד רמה ובזרוע נטויה. קולו היה רועם. כשהיה נכנס לכתה היה מושלך הס מיידי. הופעתו הייתה מרשימה ומעוררת כבוד.
תנוך אוזני הימנית הייתה חביבה על הרב רוז'ה זצ"ל שהיה מושך בה כאשר רצה להביע את חוסר שביעות רצונו ממעשי השובבות שלי בחצר בית הספר ובכתה. שיעורי הגמרא שלו היו מעניינים מאד. דאג לקרב אותנו, התלמידים, לפלפולי חכמי התלמוד בסוגיות השונות. דמותו ושיעורי התלמוד שלימד אותנו יישארו חרוטים בליבנו לעד".
בתו של הרב משה רוזה רות פוגל מספרת כי אביה נהג להוציא עבור התלמידים חוברות ודפי הסבר כמו למשל, ברכון עם דיני ברכת המזון ועוד. בנוסף הוציא חוברת מידות בו חישב ותירגם מידות כמות מקראיות לימינו כמו למשל מהי כמות של לוג וכיוצא באלה.
מוסיפה רות פוגל: "אבא היה דקדקן בלשון ואיש חינוך משכמו ומעלה. איש משפחה. היו לו הרבה תלמידים והייתה לו השפעה על תלמידיו. עד היום מספרים לנו תלמידים שלו עד כמה הוא השפיע עליהם".
במהלך שנת הלימודים תשל"א (29.10.1970). בעת שכיהן כמנהל בית הספר סגולה נפטר הרב משה רוזה ללא עת והוא בן 59 בלבד. אבל כבד והלם ירד על בית ספר סגולה, מוריו ותלמידיו ועל מכריו ומוקיריו הרבים, עם היודע דבר מותו.
הרב משה רוזה הובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקוה בחלקת תלמידי ישיבת לומזה. הוא קבור ליד הרב יחיאל מרדכי גורדון ראש הישיבה שלו שהיה מראשי ישיבת לומזה עוד שזו פעלה בעיר לומזה בפולין ועלה בהמשך לארץ.
על מצבת קברו של הרב משה רוזה נחקק "הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידים הרבה. רודף צדקה וחסד בתורת ה' חפצו. נפטר כ"ט תשרי תשל"א בשנת נ"ט לחייו תנצב"ה.