הטיפול באנשים שנשלחו לבידוד מחשש שנדבקו בנגיף הקורונה וידביקו אחרים חשף את שעתן היפה של חברות סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית. השבוע
דיווחנו כי בבית החולים שיבא בתל השומר הקימו את מתקן הבידוד לנוסעי ספינת התענוגות היפנית בתוך פחות מ-72 שעות, בעזרת פתרונות של חמישה סטארט-אפים ישראלים. לכולם במרכז הרפואי היה ברור שללא הפתרונות הללו, לא היה סיכוי שהם היו עומדים במשימה. אבל יותר מכל, הפתרונות מאפשרים לבצע את כל התהליכים הרפואיים הנדרשים לשוהים בבידוד ללא צורך במגע פיזי עם המבודדים.
לא רק הטכנולוגיה בתחום הבריאות הייתה השבוע לעזר: 150 בני נוער שנאלצו להיכנס לבידוד אחרי שהיו בקרבתם של התיירים מ
קוריאה הדרומית, שאצל אחד מהם התגלה הנגיף,
למדו מרחוק. טכנולוגיית האי-לרנינג הראתה במקרה זה את יכולותיה ואת העזרה שהיא יכולה לתת במצבים חריגים. היא מאפשרת לתלמידים ללמוד ממש כאילו הם היו בכיתה, ואולי אפילו יותר טוב.
כאן מגיעה מחמאה למינהל מדע וטכנולוגיה ולאגף יישומי מערכות למידה במשרד החינוך, שהצליחו בתוך פחות מיממה לחבר את כל 150 התלמידים הרלוונטיים למערך הלמידה מרחוק, על-אף שרק חלק מהם לומדים בבתי ספר שנכנסו לתוכנית התקשוב הלאומית של מערכת החינוך. מדובר כאן בתושייה, בחשיבה מחוץ לקופסה של אנשים חדורי מוטיבציה, שעשו את הדבר המתבקש. מה שהם עשו במוצאי השבת האחרונה, לאחר שמנכ"ל משרד החינוך פרסם את ההנחיות לגבי אופן הלמידה של התלמידים המבודדים, היה לשלוף מ-"הארונות הווירטואליים" את חומרי הלימוד, את העזרים ואת האמצעים הנדרשים כדי להמשיך את שגרת הלימודים, רק ממקום אחר.
למרבה הצער, אותו האגף נאלץ ליישם השבוע את הלימודים מרחוק לא רק בגלל הקורונה. בתחילת השבוע, כמה אלפי ילדי עוטף עזה נשארו גם הם בבית, בעקבות מתקפות הטילים על ישובים, וגם הם הצטרכו ללמוד אונליין. המחמאה שניתנה בפסקה הקודמת לאנשי משרד החינוך תקפה גם כאן.
דוח ההון האנושי: החיובי לצד השלילי הדוח השנתי של רשות החדשנות בנושא ההון האנושי בהיי-טק הישראלי, שפורסם השבוע, הצביע שוב על המחסור בכוח אדם בענף. הפעם אף מדובר בהחמרה של המחסור: מספר העובדים החסרים בהיי-טק הישראלי הוא כבר לא כ-10,000, כפי שנהגו לחשוב, אלא 18,500. בהחלט, מדובר בזינוק.
יש למחסור הזה כמה סיבות - לא רק מאחר שמערכת החינוך, המוסדות האקדמיים והצבא לא מייצרים מספיק כוח אדם ייעודי, אלא גם בגלל השכר הגבוה בענף ביחס לענפים אחרים. מדובר אומנם במשתנה שעשוי למשוך עובדים, אבל במקרים לא מעטים הוא חסר כל הצדקה, ולא פעם מעיב על חוסנן של חברות. זה נכון בין אם מדובר בחברות היי-טק או באנשי היי-טק בחברות אחרות, כאשר במקרה האחרון יש לכך אפקט מצטבר כללי על המגזרים שבהם אותן חברות פועלות.
גורם באחד הגופים הפיננסיים סיפר לי השבוע כי התקשו שם למצוא מועמדים לתפקיד בכיר באגף מערכות המידע, מאחר שדרישות השכר של מועמדים צעירים שהגיעו לראיונות היו פי שניים או שלושה ממה שאותו ארגון משלם, והוא לא נמנה על משלמי השכר הנמוך בענף.
מהצד השני, יש בדוח נתונים חיוביים על מגוון תעסוקתי רחב יותר בענף, במיוחד בנוגע לעובדי היי-טק מהחברה הערבית. אלא שעדיין מדובר במספרים נמוכים. מעסיקים רבים בענף עדיין לא מוכנים לקבל עובדים ממגזרים שסובלים מתת ייצוג בענף. כך גם בכל הנוגע לג'וניורים - עובדים חסרי ניסיון, או כאלה שהניסיון שלהם הוא עד שנתיים בלבד.
במקום זאת, באותו דוח יש נתונים לא מפתיעים על גידול במספר החברות הישראליות שפותחות מרכזי פיתוח אוף שור במזרח אירופה. בעוד שבעבר היה מדובר בעיקר בבדיקות תוכנה, מרכזי פיתוח תוכנה של חברות ישראליות באזור זה צצים כפטריות אחר הגשם. נכון שאנחנו בשוק חופשי והממשלה לא צריכה להתערב בשיקולים של מעסיקים, אבל היא כן יכולה לתת להם תמריצים מספיק טובים כדי שהם יחשבו שוב בבואם לגייס מהנדסים, ויעדיפו מהנדס ישראלי חרדי, ערבי או אחר על פני מהנדס אוקראיני, למשל.
ההסתדרות יצאה בשבוע שעבר בקמפיין לעידוד העדפת תוצרת ישראלית בכל התחומים. זה נכון וטוב תמיד. מן הראוי שהקמפיין הזה יופנה גם למעסיקים בהיי-טק, שמחפשים נואשות אחר כוח אדם, כדי שיעדיפו את כוח האדם המקומי, גם אם צריך להשקיע בו יותר.
