"תרופת חמלה", ו"טיפול דחוף" הם מושגים שנחשפנו אליהם בטיפול במחלת הקורונה. מנהלת בית החולים העמק בעפולה סיפרה בראיון בטלוויזיה, כי חל שיפור במצבו של חולה קורונה שמאושפז בבית החולים, לאחר שקיבל תרופות שנחלו הצלחה בטיפול במחלות קודמות, ובנוסף לכך הוא טופל בתרופת חמלה.
"טיפול חמלה" ו"טיפול דחוף" נעשים כאשר לא ניתן לטפל בחולה בתרופות מאושרות לשימוש, או שהחולה לא מגיב לטיפול המקובל, ויש צורך לעשות זאת במסגרת ניסוי קליני.
החולים שמקבלים את הטיפול הקליני זוכים להשתמש בתרופה או בתכשיר לפני אישור שניתן להשתמש בתרופה, ועל גופם נבדקת יעילותו של התכשיר, ומידת בטיחותו עבור חולים שסובלים ממחלות קשות, כאשר אין תרופה חלופית טיפולית מתאימה.
מתי נעשה "טיפול דחוף"?
"טיפול דחוף", על-פי הנחיית משרד הבריאות, הוא טיפול בתכשיר רפואי שאינו רשום באף מדינה, בחולה שנמצא בסכנת חיים מידית, או שקיים חשש מידי לאובדן איבר בגופו של החולה, או שהוא יהפוך לנכה, מבלי שניתן לטפל בו בצורה נאותה בתכשיר רפואי רשום, שמאושר לשיווק במדינת ישראל. במקרה כזה, מתחשב משרד הבריאות גם בצורך המידי לקבל את הטיפול, ובכך שאין די זמן כדי לקבל את אישורו של המשרד לטיפול. המשמעות היא שמשרד הבריאות מאפשר לעשות שימוש בתכשירים רפואיים לא רשומים, כדי להציל חיים ולמנוע תחלואה בלתי הפיכה.
במקרה שלפנינו נעשה שימוש בתרופה בחולה שמצבו הדרדר והפך קשה. בעקבות השימוש בתרופה, חל שיפור ניכר במצבו של חולה הקורונה והוא יצא מכלל סכנה.
את תרופות החמלה מפתחות חברות התרופות, שגובות לעיתים סכומים עצומים עבור כל תרופה שהם אחראים לפיתוחה. החברות מבקשות גם לכסות את עלויות הפיתוח, וכמובן גם להרוויח על פיתוח כל תרופה חדשה. ישנן חברות תרופות שמסכימות להעניק את התרופות שפיתחו לחולים מחוץ למסגרת המחקר, ולפני אישור סופי של רשויות הבריאות. במקרה כזה הטיפול צריך להיות מאושר גם ע"י "ועדת הלסינקי", שתפקידה לאשר ניסוי רפואי בבני אדם.
חשיבות "ועדת הלסינקי"
"ועדת הלסינקי", קמה לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שנוצר "קוד נירנברג", קוד האתיקה הרפואי הראשון שפורסם על סמך הפשעים שעליהם נשפטו פושעים נאצים, שביצעו ניסויים רפואיים אכזריים במלחמת העולם השנייה.
הוועדה אחראית לכך שניסויים רפואיים יתבצעו תוך שמירת כל כללי האתיקה, על-פי "הצהרת הלסינקי", שהתקבלה בשנת 1964 שנחשבת אחד ממסמכי היסוד באתיקה הרפואית.
החולה מבית חולים העמק קיבל את התרופה שהוטסה מחו"ל, והיא ניתנה לו רק לאחר שבית החולים עמד בכל אמות המידה הנדרשות.
כאשר מצפים לחיסון ולתרופה שיצליחו גם לעצור את המחלה וגם לרפא אותה. אנחנו נחשפים לפרסומים לפיהם נמצאה בכמה מדינות תרופה לקרונה. אבל הדרך לכך עדיין ארוכה עד שיתחיל הניסוי על בני אדם.
משרד הביטחון, שבאחריותו המכון הביולוגי בנס ציונה, שעליו הטיל ראש ה
ממשלה למצוא תרופה למחלה, הכחיש בניגוד לכל השמועות שהמכון הצליח למצוא תרכיב חיסון למחלה.