משקרים, משקרים לכנסת

הכנסת אינה כפופה להנחיות משרד הבריאות ולצווי חירום של הממשלה. היא פטורה מלהיענות לכלל השרירותי שרק 10 אנשים יכולים להתכנס בחדר. הם יכולים להיכנס למליאה ולשבת במרחק שני מטרים איש מרעהו. סליחה, הרי אם יחליטו לא להתכנס לא יוציאו אותם לחופשה ללא תשלום ולא ינכו משכרם. יותר מזה, אם אחד או שניים בבידוד הרי זה כמו ח"כ חולה. הוא לא מגיע למליאה, ואם יש הצבעה חשובה הוא מתקזז עם היריב (ביבי הפר הבטחה כזאת לתמר זנדברג שהייתה בחדר היולדות, אבל אנו עוסקים בח"כים שמילה שלהם היא מילה). הכבוד והיקר ליועץ המשפטי של הכנסת אייל יינון שלא הרכין ראש ולא התקרנף ובנימוס קבע כי היושב-ראש אדלשטיין נהג (במלים שלי) כמפר אמונים מובהק. זה לא התכסיס המכוער היחיד של יולי אדלשטיין. התברר כי רצונו להישאר על כסאו אינו נופל מזה של המשפחה מרחוב בלפור 3. לפיכך מסרב אדלשטיין להצביע על בחירת יושב-ראש כנסת חדש. הוא המציא תירוץ שווא כאילו זה קשור בכינון ממשלה. עליו לבדוק פעם איך ומתי נבחר כדת וכדין דב שילנסקי ליושב-ראש הכנסת ב-1988. אדלשטיין מאכזב כי האמנתי שאדם אשר היה אסיר ציון ויודע מה סבלי הדיקטטורה יהיה נאור ודמוקרט במהותו. לא פחות ממנו מאכזבים כל חברי סיעתו, שאיש מהם אינו אומר כי בימים אלה הליכוד שלהם גורם לישראל נזק שאינו ניתן לשיעור. אמיר אוחנה חתם כמו גנב בלילה על צו למניעת העמדתו לדין של בנימין נתניהו, וכפי שגילה הלילה גיא פלג בערוץ-12 ניסה להציג כאילו היוזמה באה מהנהלת בתי המשפט. אדלשטיין נתגלה במלוא קלונו. ביבי הפך את "1984" של ג'ורג' אורוול לאגדת ילדים חביבה בהצמידו את השב"כ לנייד של כל אזרח ישראלי. הכל בטענה (נכונה) שהמטרה רצויה. כך גם נהגו משטרים אפלים באירופה. הפעולה הדיקטטורית הראשונה תמיד נעשתה למען מטרה טובה והציבור נרדם. ביבי יגמור רע. לצערנו זה יקרה בגלל פרשת הקורונה, שתשאיר את המשק הישראלי יבש וריק, ממש במשבר עמוק. אחרי תיקי 1000 ו-2000 ו-4000, ותיק 3000 העוסק בשערוריית הצוללות, שההיסטוריה תסרב לפסוח עליו אלא תבררו תומו, הגיעה פרשת הקורונה. ביבי החל לטפל בה היטב. אבל המניע היה לקוי, וגרם לו לנטות מן התבונה אל הגחמה, קפריזה. הוא רצה לרכוב על גב הנגיף אל מחוץ למתחם בית המשפט, והקורונה הזעיר שחק אגפים במשק הגדול. הקורונה היא מה שהיה אותו יום כיפור ארור ב-1973 לגולדה מאיר. היא תיזכר בגלל יום הכיפורים, וביבי בגלל הקורונה. בפאראפרזה מהשיר של נעמי שמר, "הכל בגלל נגיף קטן..."