הוא נולד בקישינב שבסרביה, וכשהיה בן שלוש עלה עם הוריו לישראל. הוא בוגר בית הספר הריאלי בחיפה. היה חבר קיבוץ ואיש צבא שביצע גיחה קצרה לחיים הפוליטיים, אבל הבין מהר מאוד שזה לא בשבילו, ופרש מרצונו מהכנסת והחזיר את המנדט, לאחר שהיו מי שניסו לפגוע בו ולהדיח אותו.
הוא זכה לקבל את עיטור הצלב הצבאי של הצבא הבריטי, שהוקם בשנת 1707, השנה שבה נוסדה הממלכה המאוחדת, בעת שבוצע איחוד בין צבאות אנגליה וסקוטלנד.
האות היוקרתי הוענק לו עבור תקופת שירותו בבריגדה היהודית, כשעמד בראש כוח כשהוביל את אנשיו מול אש תופת, בקרבות שהיו על הנהר סניו שזורם סמוך לבולוניה שבאיטליה.
בתקופת שהותו באיטליה, בסוף מלחמת העולם השנייה, הוא חבר לקבוצה שבאה חשבון עם הנאצים, על השמדת יהודי אירופה בשואה. הקבוצה תכננה לבצע הרעלה המונית, ולפגוע בשבויים של האס-אס, ובין חבריה היו גם מי שביצעו פעולות נקם פרטיות.
הרשת שבה הוא היה חבר מנתה עשרה חברים. היא שימשה רשת הטעיה, שזכתה לכינוי שכלל שילוב של מילים באידיש ובערבית, שהרכיבו את המונח "תלחס טיזי" - שפירושו בעברית מדוברת "שק לי בתחת". הוא סיפר לימים שהקבוצה שבה הוא היה חבר, נהגה לחסל רק את מי שהיו מעורבים ישירות ברצח יהודים. החיסול בוצע באמצעות כדור בראש או בחניקה.
הוא השתתף בקרבות נבי סמואל, ובקרבות על הקסטל וגבעת הרדאר. בשנת 1953 הוא הצטרף לקיבוץ, ולאחר שחזר לשירות קבע הפך לחבר המטה הכללי, אבל הודח מתפקידו בעקבות אירוע שהיה בתחום אחריותו.
במהלך האירוע, שהסעיר באותה עת את המדינה, בוצע גיוס מילואים שזרע בהלה בישראל והתרגשות בין חברי הכנסת. הגיוס היה לא יותר מתרגיל, וזכה לכינוי על שמו של עוף שמקנן על הקרקע ועל העצים.
שנים רבות אחר כך, ללא כל קשר לאירוע שהיה בעבר, הוא התבטא בחריפות רבה נגד בכירים במערכת הביטחון ששיקרו לו. כשאחד מהם ביקש להתנצל בפניו ולבקש את סליחתו, הוא סירב לקבל את ההתנצלות, ואמר שלא יסלח לעולם לשני אנשי הביטחון הבכירים ששיטו בו.
יש לו שלושה בנים. שניים מבניו נהרגו במלחמות ישראל ברמת הגולן. יונתן היה טייס קרב שנהרג בשמי רמת הגולן, ויוחנן נהרג בקרבות הבלימה ברמת הגולן. הבן השלישי שירת ביחידה מובחרת, ומאוחר יותר עבר לשרת בחיל-המודיעין שם הגיע לדרגת פיקוד בכירה. הוא הבכור מבין שלושת הבנים ובצעירותו היה אתלט מצטיין.
לימים נישא הבן הבכור לתקווה, מי שהייתה חברתו של יהונתן, אחיו הטייס שנפל בשמי רמת הגולן. השניים הקימו משפחה ולבנם המשותף קראו יהונתן, על שם האח שנהרג. כמו אביו, הוא עזב את הצבא וחזר שוב, אלא שבשונה מאביו הוא עשה זאת פעמיים.
גיבור סיפורנו הלך לעולמו בקיבוצו בסוף חודש יוני 1995 בגיל 72. הוא נטמן בבית העלמין בקיבוצו. על שמו נקרא אחד הרחובות בחיפה.
נסו לזהות את זהותו של האיש שאותו נחשוף ביום שישי הקרוב.
- גיבור הטור מיום שלישי האחרון היה מחלוצי ענף האפדימיולוגיה. הוא גילה בשנת 1847 את חשיבות שטיפת הידיים, שהקטינה בצורה משמעותית את ההידבקות במחלה הקטלנית "קדחת הלידה". הוא גם זה שגילה להפתעתו ששיעור התמותה במחלקה שאותה הוא ניהל ירדה דרסטית בעקבות הקפדה על היגיינה. הוא גם זה שזכה לכינוי "הטיפש מפשט" על-ידי מתנגדיו, שטענו נגדו שמדובר ברעיון דתי או אמונה תפלה. הוא גם זה שלקה בהתמוטטות עצבים או בהתקף של מחלת האלצהיימר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי פרטי ומת לאחר תקרית אלימה, שבמהלכה הוכה על-ידי הסגל הרפואי. האיש הוא ד"ר איגנץ פיליפ זמלוויס. רופא אוסטרו הונגרי, שזכה לימים לכינויי "מציל האימהות" על כך שהעלים לגמרי את "קדחת הלידה" במחלקה שאותה ניהל.