בנימין נתניהו מצפה להכרעת בית המשפט העליון. הדיון שיעסוק בו יהיה התיק החשוב ביותר שהונח על שולחנו של בית המשפט העליון מאז הקמת המדינה, ולנתניהו יש סיבה לדאגה.
בדיון שיערך בשבוע הבא יתברר האם יש כאן ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה ביסודות המשטר החוקתי. מה שברור שהחלטתו של בית המשפט העליון, היא זו שתקבע האם אנחנו הולכים לבחירות בפעם הרביעית, או שההסכם בין כחול לבן לליכוד תקף ואפשר ליישם אותו בפועל.
נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, החליטה שהדיון יהיה בהרכב 11 שופטים, כשבחירת השופטים נעשתה בשיטת "הסניוריטי. בנוסף לנשיאה חיות ישתתפו בדיון השופטים חנן מלצר, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, ניל הנדל, נעם סולברג, דוד מינץ, ג'ורג קרא, ענת ברון ו מני מזוז. מי שלא שובצו בהרכב הם השופטים אלכס שטיין, יעל וילנר, יוסף אלרון ועופר גרוסקופ. הנשיאה חיות החליטה על שיטת ה"סניוריטי", בעיקר משום ששופטים וותיקים לא יתמודדו שוב על תפקידים במערכת המשפט.
הנשיא בדימוס, אהרן ברק, שכיהן 11 שנים כנשיא העליון, מתוך 28 שנים כשופט בבית המשפט העליון, התבטא בעבר בעניין הוותק והניסיון שצברו שופטים ואמר כי לדעתו "דינה של המסורת ארוכת השנים כדין הנחיה פנימית של הוועדה שאין לסטות ממנה, אלא אם כן יש סיבה טובה לכך". ברק, אמר את הדברים בדיון מיוחד שעסק בשיטת ה"סיניוריטי" בבית המשפט העליון.
אז מי ישב בהרכב שידון בעתירות נגד ראש ה ממשלה?
- הנשיאה חיות שתשב בראש ההרכב הביעה לא אחת את העמדה שרווחת בבית המשפט העליון, שעל השופטים לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות שמבקשות לפסול חוקים של הכנסת. אבל היא הייתה שותפה לכמה מקרים שבהם נפסלו חוקים. השופטת חיות נמנית על השופטים שנוטים להכרעה בהתאם לזכויות אדם. בתחום הפלילי, היא נוטה ליתר הרשעה ותומכת בענישה מחמירה לעומת עמיתיה. השופטת חיות עמדה בראש הרכב השופטים שדחה את ערעורו של שמעון גפסו ראש עירית נצרת, על הרשעתו בעבירת שוחד, ללא שקיבל שוחד, אלא בכך ש"נותן השוחד", נענה לבקשתו שיתפטר ממועצת העיר.
- השופט חנן מלצר שהוא המשנה לנשיאת העליון. מתמחה במשפט פלילי ונמנה על השופטים שמרשיעים פחות, לעומת חבריו להרכב. מלצר גם נתפס כמקל בענישה. בכמה מקרים החזיק השופט מלצר בדעת מיעוט, שיש לזכות נאשמים מחלק מהאישומים שבהם הורשעו.
- השופט יצחק עמית, שגם הוא יישב בהרכב, נחשב כבעל נטייה מתונה לשמרנות, ובאחד התיקים תואר ע"י השופט אליקים רובנשטיין שהיה שופט העליון, כמי שמגיע "מעולמו ובית מדרשו של חיי המעשה". עמית התריע נגד עורכי דין שמאריכים יתר על המידה בטענותיהם והמליץ להטיל עליהם הוצאות.
- השופט עוזי פוגלמן, שהיה ראש מחלקת בג"צים בשירות המדינה, נחשב אקטיביסט וליברלי. הוא היה זה שקבע כשהיה בדעת מיעוט, שלמדינה אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא-ומתן על שחרור גופות חיילי צה"ל.
- השופטת דפנה ברק ארז שהייתה דיקנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, היא בעלת גישה ליברלית מובהקת. במספר תיקים מנהליים ואזרחיים היא נותרה בדעת מיעוט כשביקשה להגן על בעלי דין חלשים.
- השופט ניל הנדל ידוע כשופט סנגורי, ששמו נקשר למספר זיכויים של נאשמים באשמת רצח. בניגוד לעמדת חבריו למותב. הוא מתייחס בהסתייגות להודאות של נאשמים. הוא גורס גישה מצומצמת לכלל "הרס גרסטה", שהוא כלל בדיני ראיות, שמאפשר ומתיר קבלת עדות מפי השמועה בבית המשפט, בניגוד לעמיתיו שעושים שימוש נרחב בכך לצורך עדות שמיעה.
- השופט נעם סולברג, נחשב שמרן בהקשר של משפט מנהלי, ומעיר לא אחת לעמיתיו על כך שהם מביעים עמדות שאינן נדרשות להכרעה. סולברג, ממעט לזכות נאשמים בשל מחדלים של רשויות האכיפה.
- השופט דוד מינץ, היה זה שפסק בשנת 2016 כשופט מחוזי, שאין על ראש הממשלה נתניהו לחשוף לציבור את מועדי שיחות הטלפון, שנערכו בינו לבין המו"ל והעורך הראשי של ישראל היום. הוא נימק זאת בכך ש"ראוי להגן על פרטיותם של אנשים פרטיים, שמקיימים שיחות עם רעיהם". בית המשפט העליון הפך את פסיקתו.
- השופט גורג' קרא היה בדעת מיעוט, כשביקש לפסול תוכנית בניה בעיר דוד, לאחר שבהעדר מתורגמן לערבית, נטשו המתנגדים לתוכנית ישיבה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ולא השמיעו את טענותיהם בפני חברי המועצה. השופט קרא, הוא ענייני, יסודי, הגון ונטול פניות. אחת ההחלטות שהכניסה אותו למסלול התנגשות עם הסנגורים הייתה ההחלטתו לנהל את משפטו של משה קצב בדלתיים סגורות.
- השופטת ענת ברון, נחשבת לשופטת בעלת גישה ליברלית מובהקת. הערת אגב שלה הרומזת לאפשרות ביטול הסעיף שהוא חוק יסוד, בשל היותו סותר את "עקרונות היסוד של השיטה", עוררה ביקורת חריפה ממד מתנגדי האקטיביזים השיפוטי, שהיא גישה משפטית לפיה בית המשפט, נוטל חלק פעיל בקביעת נורמות, ואינו מסתפק רק בכך במתן פרשנות לחוק.
- השופטת ברון התפרסמה בכך שדחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד שבראשו עמד בעלה. אחד התובעים הגיש קובלנה נגד השופטת, ואז התברר שנציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, שדחה את הקובלנה, משמש כממלא-מקום יושב-ראש המועצה המייעצת של מפעל הפיס.
- השופט מני מזוז. הוביל רפורמות משמעותיות במהלך כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, כמו חוק שירות הביטחון הכללי. הוא נחשב שופט בעל גישה ליברלית מובהקת. הוא היה בעמדת מיעוט כשביקש לאסור על המדינה, לדרוש שמנהל בית חולים ממשלתי יהיה רופא. הוא מתנגד באופן עקבי להריסת בתי מחבלים, והוא סבר בדעת מיעוט ששירות בתי הסוהר, ראשי לתת חופשות רגילות לאסירים ביטחוניים, ולכן על השירות לשקול בקשות של אסירים ביטחוניים לחופשות.
הדיון בשיטה "הסניוריטי", אינו חדש. הגיע בעבר לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר שאילת שקד שהייתה אז שרת המשפטים, טלטלה את מערכת המשפט. היא חלקה על כך שהשופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, הופך אוטומטית לנשיא לאחר פרישת הנשיא שמסיים את כהונתו, למרות שהמינוי חייב לעבור גם את הוועדה למינוי שופטים.
נשיאת העליון הקודמת השופטת מרים נאור, שתומכת בשיטת ה"סניוריטי", מאמינה שהשיטה מבטיחה שמהרגע שהשופט מתמנה לבית המשפט העליון, הוא מגיע לפסגה ולא נדרש יותר הצורך לבקש את תמיכתם של פוליטיקאים וחברי הוועדה לבחירת שופטים.
לדעת הנשיאה נאור, הניתוק מהצורך להתמודד על תפקידים במערכת המשפט, מאפשרת לשופטים להתרכז בעצמאות השיפוט ולהימנע מרדיפה אחרי פופולריות. במקרה שבו היה צורך לבחור נשיא לעליון, אמרה הנשיאה נאור, ש"ביטול השיטה יעורר חשד ששופטים פוסקים כדי לשאת חן בעיני פוליטיקאים וחברי ועדה".
זו הסיבה כנראה שהביאה את הנשיאה חיות, להשאיר מחוץ לדיון את השופטים שטיין, וילנר, אלרון וגרסקופ, שיש להניח שכהונתם בבית המשפט העליון סוללת לאחד מהם גם את הדרך לנשיאות.
השופטת חיות שתשב בראש ההרכב, זכתה בעבר לשבחים מצד שני נשיאים, אשר גרוניס ואהרן ברק, על כך שהיא השופטת הטובה ביותר בעליון. היא הביעה עמדה בעבר שרווחת בבית המשפט העליון, שיש לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות שמבקשות לפסול חוקים של הכנסת.
כשזאת תמונת המצב, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, סבור שאין מניעה משפטית שבנימין נתניהו ירכיב את הממשלה, למרות הקשיים בהסכם שנחתם עם בני גנץ, ו"לא קמה עילה לפסילת ההסכם", צריך להמתין כדי לראות מה יגידו על כך שופטי העליון.
|