מוות או רצח? "סופר צללים" חדש נקרא לרענן את הביוגרפיה שכתב קודמו שעבודתו הופסקה, עקב טביעה בים. הסופר החדש (איאן מקרוגר) לא מבין מדוע מעוניינים בכלל להוציא את הביוגרפיה של ר"מ אנגליה, מר לאנג (פירס ברוסנן, הידוע בעיקר מארבע סרטי ג'יימס בונד ועד כיכובו ב"ממה מיה", בין סרטיו הרבים). מי מעוניין לקרוא ביוגרפיה של ראש
ממשלה לשעבר, יש כל כך הרבה כאלה, חושב הסופר. ובבית רה"מ הסופר תמה מדוע מתייחסים לכתב היד של קודמו בכזו זהירות - נועלים אותו בכספת.
לאחר קריאה, הוא מוצא אותו משעמם למדי. הוא מחליט לראיין את מר לאנג כדי לחפש אנקדוטות אישיות מעניינות, למורת רוחו של רה"מ שמעדיף את הוורסיה הישנה, היבשה, ללא מעשיות פיקנטיות.
מי כאן מנהל את המדינה? לפתע, חלה תפנית בפופולריות של רה"מ הבריטי, מה שנדמה לסופר הציני כפעולה מכוונת לקדם את העניין בספר. בית הדין הבינלאומי בהאג מצא שראש הממשלה, מר לאנג, פעל בניגוד לאמנה הבינלאומית כשעינה טרוריסטים והוא מתכונן להעמידו למשפט. קמה מהומה גדולה סביב ביתו ומתארגנות הפגנות נגדו. הוא חושב לחזור לבריטניה אבל אשתו מייעצת לו לחבור לאנשים בממשל ארה"ב בוושינגטון, שם הוא מתקבל באהדה רבה והם מגבים אותו.
מבקרי הקולנוע משווים אותו לראש ממשלת בריטניה בעבר, בלייר. בישראל אפשר בהחלט למצוא את המקבילה לו בראש הממשלה נתניהו שמבקר בוושינגטון בעיתות משבר, בתקווה להעלות את הפופולריות שלו. אכן, הסיפור לא מופרך לגמרי, אם כי הסוף מעלה הסתברות ממש מבהילה: ר"מ בריטניה מונע על-ידי הסי.איי.אי. והוא בובת משחק בידי השלטון האמריקני. זוהי אבחנה מבעיתה למדי, אך בעידן הפוליטי העכשווי דבר לא רחוק מהמציאות...
פולנסקי מוביל את העלילה בביטחה, ללא חריקות, מגלה טפח ומכסה טפחיים מהמיסתורין סביב האיש, עד האמת המחרידה הנוחתת עלינו כסטירה עזה: האם כך מתנהל העולם? מי בסוף מחליט על גורלה של המדינה? רה"מ או הסי.איי.אי? ואולי גם אצלינו יש זרמים תת-קרקעיים המנווטים את מהלכי רה"מ? בטוח שיש. אבל עד כמה? מה עומקם?
מרכיבים היצ'קוקיים יש המשווים את הבימוי של פולנסקי לזה של היצ'קוק. אומנם כאן אין גולגלות או צעקות זוועה, אך האלגנטיות והאיפוק האנגלי שולטים כאן, בהתאם למוצאם של הגיבורים. כאן הצופים נדרשים לעקוב בדייקנות אחרי הדקויות בחיפוש הפתרונות לתעלומה שאינה ידועה מראש, בניגוד לאחדים מסרטי המתח בהם הסוף ידוע והעלילה רק מממחישה כיצד הגיעה למצב הנתון.
מה שלא רואים חשוב אולי יותר ממה שרואים: לא רואים את סופו של הסופר, מלבד דפים עפים ברוח וקול חריקת מכונית (נדרס בכוונה?), והחשד האופף את מותו של קודמו שנטען כי טבע - מחזק השערת הרצח... לא רואים אם היה סקס בין הסופר ואשת רה"מ רק רואים אותה נכנסת למיטתו ומנסה להתנחם עמו... לא רואים את יחס רה"מ למזכירתו (קים קטרל, "סקס והעיר הגדולה"), אבל מהאווירה סביבה ובכיה של אשתו ניתן להבין שיש ביניהם דברים בגו.
המוזיקה המצוינת מצליחה להעביר את אווירת המתח והגשם מעלה את רף המורבידיות. האתר שנבחר, אי-בודד שניתן להגיע אליו רק במעבורת, המעברים במעבורת בים, הם חלק מהגורמים המניעים את העלילה: האם היה זה רצח של הסופר הקודם ולא טביעה? חשד זה גם מהווה בסיס לחשש שכך יהיה סופו של הסופר הצעיר, החדש, שמנסה להתיר את סבך היחסים בין הדמויות.
מעניין במיוחד הוא השימוש באמצעים מודרניים ליצירת מתח. תכנת הניווט במכוניתו של הסופר המת מנווטת את הסופר החדש ללא שינסה להתערב, וכך הוא מגיע לבית בודד בעובי היער, ולדמות שעדיין איננו יודע מה הקשר שלה לעלילה. רק בסוף הסרט נדע זאת, כי אין דבר מקרי בסרט מתח. איך נאמר כבר? האקדח שהונח על השולחן בתחילת העלילה חייב לירות עד סופה.
The Ghost Writer 2010 הצללים סופר במאי: רומן פולנסקי. מותחן פוליטי על-פי ספרו של רוברט הריס, תסריט: הסור הריס ופולנסקי.
פרסים: 33 זכיות ביניהן 'סזר' הצרפתי, 'ברלין' הגרמני, ו-55 מועמדויות.
שחקנים: פירס ברוסננן, ראש הממשלה (4 סרטי ג'יימס בונד, סדרת 'רמינגטון סטיל', 'ממה מיה'), איאן מקרוגר: הסופר, קים קטרל: מזכירה סקסית, דומיננטית ("סקס והעיר הגדולה").
