סיפור האירוע קיץ 1953, תיאטרון "לי- לה-לו" מעלה את ההצגה "זהירות - הדרך בתיקון" (שימו לב לשם ההצגה והקשרה לנושא הכתבה א.א). ההצגה מוצגת באולם הבית של התיאטרון ב"אולם ישה חפץ" בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ. בין משתתפיה: הזמר מקס פרלמן ורעייתו גיטה גלינה, האמנית רוזה טורקוב ועוד.
בסיום אחת ההצגות, ביום ה' 12 בנובמבר 1953, סמוך לחצות, ליווה אמרגן ידוע כמה ממשתתפי ההצגה לביתם ברכבו. ברכב היו הזמר מקס פרלמן ורעייתו גיטה גלינה ונוספים. נהג הרכב היה האמרגן. לאחר שירדו כמה מנוסעי הרכב ליד ביתם המשיך האמרגן כשברכבו הזוג מקס פרלמן וגיטה גלינה לכיוון המלון שם לנו הזוג פרלמן שהגיעו לארץ שבועיים לפני כן.
השעה הייתה בסביבות 2 בלילה. בהגיע הרכב לככר דיזנגוף, במקום לפנות ולעקוף את הכיכר כמקובל המשיך האמרגן, אולי בשל החשיכה ואולי בשל אי-תשומת לב, מסיבה לא ברורה, לנסוע בכיוון ישר. הרכב נסע עוד כמה עשרות מטרים, הגיע למרכז הכיכר, נכנס לבריכת המזרקה שבכיכר דיזנגוף והחל שוקע בבריכת המים.
תוך שניות מצאו עצמם האמרגן ושאר נוסעי הרכב שקועים יחדיו עם הרכב בתוך בריכת המים של מזרקת הכיכר, אולם האמרגן ושאר נוסעי המכונית הצליחו, יש אומרים בנס, להיחלץ מהמכונית השוקעת כמעט ללא פגע אולי עם שריטות קלות. שכנים שמעו צעקות ורעש חריג והמשטרה הגיעה למקום וחקרה את הנהג.
האמרגן: "נראה שטעיתי בכיוון" האמרגן שנהג במכונית סיפר לעיתונאים: נסענו לאט, אולם בגלל החשכה ששררה במקום בשעה לילה מאוחרת זו נראה שטעיתי בכיוון. שמענו לפתע דפיקה חזקה ואנחנו והמכונית שלי התחלנו לשקוע במים. בינתיים המים התחילו לעלות והגיעו עד לצווארינו. יצאתי מהמכונית וקראתי גם לאחרים לצאת בעקבותיי". הזמר מקס פרלמן התלוצץ בשיחה עם עיתונאי ואמר משהו בנוסח "אנחנו בסך-הכל שבועיים בארץ וכבר זכינו לקבל אמבט יפה ומכובד בכיכר דיזנגוף".
המוני סקרנים באו לחזות באירוע המוזר עם שחר תושבים שעברו בכיכר דיזנגוף הבחינו במכונית השקועה עד חלונותיה במרכז בריכת המים של מזרקת כיכר דיזנגוף בתל אביב. השמועה על המכונית השקועה בבריכת כיכר דיזנגוף עשתה לה כנפיים והמוני תושבים סקרנים מהאזור וגם מחוצה לו הגיעו למקום כדי לצפות במראה הלא שיגרתי. במשך שעות ארוכות התגודדו סביב בריכת הכיכר מאות אנשים, חלקם מעלים השערות וספקולציות לגבי סיבת הימצאות המכונית השקועה בתוך בריכה. בין מאות המתקהלים במקום היו תלמידי בית ספר השוכן בסמוך שעזבו כיתותיהם כדי לחזות במראה הלא רגיל.
מנוף משה הרכב השקוע מבריכת הככר בשעה 11 בבוקר לערך, הגיע מנוף לככר והרים, שלף את הרכב השקוע מהבריכה לקול מחיאות כפיים של כמה מהתלמידים שנאספו במקום ומן הסתם היו די משועשעים מהמחזה. אחרי הצהרים של יום שישי מספר שעות לאחר פינוי הרכב השקוע חודשה פעילות המזרקה.
צחי אוסטרובסקי, צלם עיתונות בעברו וכיום צלם דוקומנטרי וצלם אדריכלות, זוכר את האירוע. הוא מספר לי: "הייתי אז ילד בן 8 לערך. אנחנו התגוררנו ממש מול כיכר דיזנגוף בכתובת "כיכר דיזנגוף 1". אני זוכר את אותו בוקר. הייתי בדרכי לבית הספר היסודי בו למדתי "תל-חי" (לשעבר נקרא בי"ס "המרכז"), ששכן ברחוב זמנהוף סמוך לכיכר דיזנגוף וראיתי את המכונית השקועה בתוך בריכת המזרקה.
זה היה מחזה לא רגיל. לנו כילדים באותן שנים לא מסרו פרטים על האירוע המוזר הזה". אוסטרובסקי יודע לספר כי באותן שנים בריכת המזרקה שבכיכר דיזנגוף הייתה מגודרת בגדר נמוכה מאד, והרכב או שעלה על הגדר או שפרץ אותו.
מאחר שהאירוע התרחש אור ליום שישי, לא הספיקו עיתוני יום שישי לדווח על האירוע, אולם לאחר השבת, ביום ראשון פורסם בכמה עיתונים דיווח על האירוע בליווי צילומי המכונית השקועה בתוך בריכת מזרקת ככר דיזנגוף.
