כחמישים אלף יהודים מרחבי העולם צפויים לעולות למדינת ישראל במהלך שנה זו, עלייה של חמישים אחוז במספר העולים מבשנה החולפת. בואו בשלום, בואו בברכה, ברוכים השבים לבית היחיד של יהודי העולם. ואחרי השמחה, הברכות והתקווה, צפות ועולות מספר סוגיות שחובתנו לתת עליהם את הדעת טרם שנקבל את האחים עם דגלונים, בזרועות פתוחות ומלאי התרגשות.
האם מדינת ישראל ערוכה לקליטה מיטבית? היערכות בדיור ראוי, פיזור אוכלוסין, היערכות בתעסוקה, מציאת משרות הולמות, היערכות בגיור מאיר פנים? כדי שהקליטה בארץ חמדת אבות תהיה טובה, חשוב להקים "צוות מציאות", הצוותים שיתווכו את המציאות הישראלית לחלומות ולמאוויים של העולים. למדינת ישראל ניסיון עשיר, מגוון ועצום בקליטת עולים חדשים, זו העת ש"צוותי המציאות" יתכנסו לברור את המוץ מן התבן, מהניסיון העצום, ולהפיק לקחים כדי שלא נחזור על משגי העבר בתהליכי הקליטה.
סוד גלוי הוא, כי לתושבי ישראל יש קושי עצום במציאת, רכישת בית פרטי, קושי רב יותר בתעסוקה על-רקע מגיפת הקורונה, לכן ההיערכות חייבת להיות מיטבית, כפולה ומכופלת. עליה וקליטה הן מהדגלים החשובים והמשמעותיים של מדינת ישראל, חוק השבות הוא הגזע שעליו ניצבת קליטת היהודים מתפוצות העולם, על כן, עם כל הקושי, אי-הנעימות והנוחות לצד תעסוקה, דיור, חינוך, חובה גם לדבר על הפיל שבחדר, והוא גדול.
בשנת 2018 על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 54% מכלל העולים לארץ ישראל היו מי שאינם יהודים על-פי ההלכה. שווה לקרא שוב נתון זה, למעלה מחצי מהעולים. כעת, נותר לדון בסוגיה המושתקת, האם מדינת העם היהודי, מדינת ישראל, הופכת דה פקטו למדינת כל אזרחיה?
יהודים לכל דבר במונח מדינת כל אזרחיה, אנו משתמשים, כשראשי הציבור הערבי בישראל ואנשי שמאל קיצונים מבקשים לפתוח את הגבולות, להעניק אזרחות לכל ולקעקע את היות מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. מול ארגונים ואישים אלה ישנו קונצנזוס רחב מאוד בחברה הישראלית שאין אפילו לדון במציאות כזו שסופה החרגת מדינת העם היהודי. אלא, שבעוד מול ארגונים אלה העמדה ברורה, הרי שמול 54% מהעולים החדשים שהתווספו למדינת ישראל, ולצדם 400 אלף ישראלים החיים כיום במדינה ואינם יהודים על-פי ההלכה, ההנהגה מגמגמת.
מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, וכל יהודי, על-פי ההלכה, בא בשעריה בשמחה, מי שהינו יהודי שאינו על-פי ההלכה רשאי על-פי חוק השבות לעלות לישראל, גם אם סבו רק היה יהודי. לפני נתוני הלמ"ס לשנת 2016, 85% מקרב העולים החדשים מחבר העמים, שגילם פחות מארבעים, אינם יהודים על-פי ההלכה.
סוגיית הגיור היא חשובה מאין כמותה ליצירת שייכות לאומית לבאים מקרוב ומרחוק, בצה"ל פועלים, בהצלחה חלקית, לגייר את החיילות והחיילים. באתיופיה, הודו, מגיירים את המבקשים לעלות כבר במקומות הולדתם וכשסיימו את תהליך הגיור, הם עולים כיהודים לכל דבר.
פתרון סוגיות התעסוקה, דיור, חינוך, ימצא, אך הפיל שבחדר, נושא הגיור, חייב למצוא מענה בהקמת מערך גיור לאומי המאפשר גיור מאיר פנים ועל-פי ההלכה. מערך גיור שכזה ניסה לפעול, אך ללא הצלחה דרמטית ומשמעותית, לא הצליח לחולל שינוי. חובת הרבנים ואחריות המנהיגים למצוא את הדרך בה יוכנסו תחת כנפי היהדות מאות אלפי העולים החדשים אשר אינם יהודים על-פי ההלכה, מאות אלפי יהודים למחצה, שליש ורביע המבקשים להצטרף למדינת ישראל. אחריותנו וחובתנו לסייע להם במלוא העוז והעוצמה. אלה האחים שלנו. ברוכים הבאים לארץ ישראל, הבית היהודי היחיד בעולם. "צוות מציאות" חייב להיכנס לפעולה כבר אתמול.
