חברה שוויונית

הפרשה הזו היא צומת דרכים בחיי העם. עד כה התגלה אלוהים לעם ישראל בדיבור, בסנה, בנס עשר המכות, בנס חציית ים-סוף, בעמוד הענן ובעמוד האש. מעתה הקשר משתנה - מעתה מוקד הקשר הוא של העם עם אלוהים. והקשר יקבל את ביטוי במערכות של התנהגויות ועשיות יומיומית. דווקא מתוך דפוסי העשייה היומיומית של כל פרט ופרט בישראל יתעצב הקשר עם אלוהים. מן הראוי להסב את תשומת לבנו לדברי הנביא מיכה כיצד הוא ראה את חוטי הקשר הנרקמים. וזאת הוא עושה בשאלה בפרק ו' פס' ו': "בַּמֶּה אֲקַדֵּם ה'"? ולשאלה במה נקדם את הקשר עם האל, מעלה הנביא מיכה כמה אפשרויות בפסוק הזה ובשני הפסוקים הבאים אחריו. אפשרות אחת - "אִכַּף לֶאֱלוֹהֵי מָרוֹם"? אפשרות שנייה - "הַאֲקַדְּמֵנוּ בְּעוֹלוֹת וּבָעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה"? אפשרות שלישית - "הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵלִים בִּרְבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן"? אפשרות רביעית - "הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִּטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי"? אחרי שהנביא מיכל פסל פסילה מוחלטת את כל ארבע האפשרויות העולות מתוך ארבע השאלות הרטוריות שלו, הוא אומר לנו במפורש איך יעוצב הקשר עם אלוהים. הוא לא יעוצב בשורה של אקטים חיצוניים טקסיים, יהיו המרשימים ביותר והחגיגיים ביותר. הם יעוצבו רק על-ידי "הַגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמַה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׁוֹת מִשְֹפָּט, אַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלוֹהֶיךָ". העולם אותו מבקש הנביא מיכה לראות זה עולם, המבוסס על חתירה להנחת אדנים לחברה שוויונית. חברה בה לא מנצל אדם את זולתו ואדם העובד הוא אדם החש ביטחון תעסוקתי במקום עבודתו. חברה בה בני אדם אחים המה ושווים המה. רק חברה כזו מבטאת את חוטי הקשר, שאלוהים מבקש מהחברה לטוות.