מאהר סאלח, מנהיג חמאס בחו"ל, התראיין ב-20 ביוני בערוץ הטלוויזיה "אל-אקצה" והודיע כי ארגונו גיבש תוכנית התנגדות לסיפוח הישראלי בגדה. "התוכנית תתחיל בגדה מערבית ותעבור לכל חלקי פלשתין" הוא הודיע. גם סאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס הבטיח ב-13 ביוני כי תפרוץ אינתיפאדה גדולה בגדה ברגע שתוכנית הסיפוח תצא לדרך.
ברש"פ בוחנים את ההצהרות האלה, למרות שהרש"פ התנערה מההסכמים עם ישראל והפסיקה את התיאום הביטחוני עמה היא ממשיכה במעצרים ובחקירות של פעילי חמאס בגדה, ההנחיה של מחמוד עבאס למנגנוני הביטחון הפלשתינים הינה חד-משמעית, לא לאפשר לתנועת חמאס להרים את הראש, הוא יודע שהמגמה של חמאס היא לא רק לפעול נגד ישראל אלא להפיל את שלטונו כפי שעשתה ברצועת עזה ב-2007.
הוועדה המרכזית של פתח התכנסה בסוף השבוע שעבר לדון בהכנות להתנגדות לסיפוח והסמיכה את מזכ"ל פתח ג'יבריל רג'וב לעמוד ב"ראש הוועדה להתנגדות לסיפוח". הוועדה כבר קבעה שורה של פעילויות, מדובר בעיקר בעצרות המוניות ותהלוכות בתחומי הרש"פ נגד תוכניות הסיפוח של ישראל, העיר הראשונה שבה אמורות להתקיים העצרות כבר היום הינה יריחו שבה מתגורר סאיב עריקאת, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף.
רג'וב הזהיר במסיבת עיתונאים ב-21 ביוני: "אנחנו עם ההתנגדות העממית כעת, אך ידנו על ההדק". אולם, התוכנית לעצרות המוניות ותהלוכות כבר נתקלת בקשיי ביצוע בגלל ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה באזורי שכם וחברון שמאיימת להתפשט גם לאזורים נוספים.
הפלשתינים קשורים בעבותות חזקות לכלכלה הישראלית וקשה להם "לשבור את הכלים" מול ישראל, הכלכלה שלהם בתחומי הרש"פ היא חלשה והם מסתמכים על ישראל כמקור פרנסה עיקרי באמצעות עשרות אלפי עובדים שיוצאים מדי יום לעבוד בישראל וכמקור למוצרי מזון בסיסיים, דלק וסחורות. לפיכך, האופציות העיקריות העומדות בפני הפלשתינים נגד תוכניות הסיפוח הישראלי הינן: החרמה מוחלטת של ישראל, הפסקת כל קשר עמה, הפעלת לחץ בינלאומי על ישראל כדי שתיסוג מתוכנית הסיפוח ו"התנגדות עממית" (מוקאוומה שעביה-בערבית). מדובר בצעדי מחאה ולא בתוכנית אסטרטגית שלמה של הנהגת הרש"פ נגד הסיפוח הצפוי.
התנאים האזוריים אינם מבשרים טובות לפלשתינים, מדינות ערב אינן ממהרות לתמוך מעשית בעמדתם נגד הסיפוח מעבר לאזהרות והצהרות נגד המדיניות הישראלית, מדובר בעיקר בתשלום "מס שפתיים".
אינתיפאדה חדשה? כמה בכירים ברש"פ ובפתח, שהיא מפלגת השלטון, משמיעים איומים על ישראל בדיוק כפי שהשמיעו איומים לאחר שהנשיא טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר את השגרירות האמריקנית אליה במאי 2018. ד"ר נביל שעת', יועצו של מחמוד עבאס, אמר לפני כמה ימים באופן מפורש: "אם ישראל תתעקש לבצע את הסיפוח תתרחש אינתיפאדה". אולם, דבריו של שעת' אינם משקפים את המדיניות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס המתנגד בתוקף לאינתיפאדה מזויינת, דוגמת האינתיפאדה השנייה, ותומך ב"התנגדות עממית" בלבד.
המדיניות של מחמוד עבאס היא לא לאפשר פעולות טרור נגד ישראל, כפי שעשה קודמו יאסר ערפאת, הוא מבין שהדרך הזו עלולה להביא לכך שישראל תכבוש מחדש את שטחי A ותחסל את הרש"פ על כל מנגנוניה. מאז האינתיפאדה השנייה, מנגנוני הביטחון של הרש"פ והשב"כ הישראלי חיסלו בשיטתיות את מרבית תשתיות הטרור של חמאס והג'יהאד האיסלאמי שפעלו בגדה, גם אם ארגוני חמאס או הג'יהאד האיסלאמי ירצו לבצע פיגועים הם מוגבלים מאוד ביכולותיהם הצבאיות בשטחי הגדה וסביר שיחליטו לפעול בעיקר מרצועת עזה.
בכיר פתח חוסיין א-שיח' אמר לעיתון "ניו-יורק טיימס" ב-14 ביוני כי הרש"פ תעצור כל פלשתיני שינסה לבצע פיגוע נגד ישראל, והיא תפעל לעצור אותו גם אם איננו פועל מתוך שטחי הרש"פ. ישנו גם ההיבט הבינלאומי, מאז האינתיפאדה השנייה שאותה הוביל בספטמבר 2000 יו"ר הרש"פ דאז יאסר ערפאת אחרי כישלון פסגת קמפ דיוויד, מקפיד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מאז שנבחר לתפקידו ב-2005 להציג את הפלשתינים כ"קורבן" של ישראל ולא כ"תוקף" בשל הנזק התדמיתי הקשה שנגרם לפלשתינים בעולם שהציג אותם כטרוריסטים. הוא מסתפק בנקיטת צעדים נגד ישראל בפורומים הבינלאומיים.
גם אם הוא ישנה את דעתו וירצה לרדת מהבמה הפוליטית באש ובתמרות העשן כמו יאסר ערפאת, הרי שבתוך צמרת פתח ישנם כיום בכירים המחוברים ל מנגנוני הביטחון של ישראל ושל ארה"ב, כמו הגנרל מאג'ד פרג', שלא יאפשרו לו לעבור למאבק מזויין.
ההערכה הישראלית במערכת הביטחון הישראלית חוששים מגל אלימות שישטוף את השטחים במקרה של מימוש תוכניות הסיפוח, גל שיתחיל ברצועת עזה על-ידי הג'יהאד האיסלאמי וחמאס ויתפשט לשטחי הגדה ומזרח ירושלים. עם זאת, ההערכה של מרבית גורמי הביטחון היא שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס איננו מעוניין בהתפרצות בהיקף כזה והא יפעל למנוע אותה כדי שיוכל לשלוט בגובה הלהבות. אולם, למרבית הפלא, הלכי הרוח בשטחי הגדה אינם כאלה.
גורמים בפתח אומרים כי הציבור הפלשתיני בגדה עייף ומותש והוא איננו מתעניין בבעיות אסטרטגיות כבדות משקל כמו סיפוח והחלת ריבונות. מה שמעסיק אותו כרגע הינו משבר הקורונה והבעיות הכלכליות הקשות היום יומיות שנובעות מהמשבר הזה. הרש"פ נתפסת בעיני הציבור הפלשתיני כחלשה מול ישראל וגם כמושחתת, הציבור איבד את האמון בהנהגתו, לרבים אין מוטיבציה להשתתף באינתיפאדה שלישית כדי שמחמוד עבאס וחבורתו ימשיכו לשבת על כס השלטון.
הדעה הרווחת בשטחי הגדה היא שלמרות הצהרותיו, מחמוד עבאס לא הפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל והוא מקיים אותו בחשאי מאחורי הקלעים. ההצהרות של בכירים ברש"פ כמו נביל שעת' על אינתיפאדה צפויה נתפסות בקרב התושבים בגדה כ"הפגנת שרירים" חסרת כל בסיס. הנהגת הרש"פ מצטיירת כחסרת עמוד שדרה, כזו שמאיימת ולא עושה דבר, בפועל היא לא הצליחה "להציל" את הדבר החשוב ביותר עבור הפלשתינים, ירושלים ומסגד אל-אקצה.
הנשיא טראמפ שעט קדימה, סגר את שגרירות אש"ף בוושינגטון, הפסיק את הסיוע הכספי לרש"פ ולאונרא, הכיר בירושלים כבירת ישראל והעברי אליה את השגרירות האמריקנית והכיר בחוקיות ההתנחלויות. לכן, הבעיה העיקרית של הרש"פ כרגע היא כיצד להחדיר מוטיבציה לציבור הפלשתיני האדיש בגדה כדי שישתתף לפחות בהפגנות ובעצרות נגד הסיפוח, איש לא מדבר בהנהגה על השתתפות באינתיפאדה פעילה נגד ישראל.