בנימין נתניהו בלבוש אלכסנדר ינאי

בפרהסיה הכתיר המלך אלכסנדר ינאי את מערכת אוכפי החוק, במיוחד את הרשות השופטת ושופטי בית המשפט העליון, כמכלים זמן יקר בחקירות על התרחשויות שלא היו. אלכסנדר ינאי התריס ברשות המחוקקת, שלא השכילה להבין, "כי לא היה כלום ולא יהיה כלום". אותן מלים אנחנו שומעים אחת לאחת מפי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. אותה מתקפה, שיצאה נגד מערכת המשפט מארמונו של אלכסנדר ינאי, יוצאת גם היום מהבית ברחוב בלפור בירושלים. בנימין נתניהו שוקד על כך, שהוא יונצח כדוגמת אלכסנדר ינאי כמדינאי היוצא ונכנס בהיכלים של גדולי עולם, אך כ"נחוש, אמיץ ועז רוח", שאינו נרתע מהטלת רפש במערכות המשפט, כפי שהטיל בהן אלכסנדר ינאי, אך זה היה לפני הספירה. נתניהו מבקש לעשות זאת בצורה יותר משוכללת, ביתר עוצמה בוטה וביתר שאת במאה העשרים ואחת לספירה. מסכת סנהדרין יט, ע"א-ע"ב, פרסה בפנינו את עוצמת העימות החזיתי האישי בין אלכסנדר ינאי לבין נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט שמעון בן שטח. סדרי מנהל אלמנטריים הנדרשים בעת הופעת אדם בפני כבוד בית המשפט נרמסו ברגל גסה על-ידי המלך אלכסנדר ינאי, המונע מדחף להדביק תוויות של דה לגיטמציה לבית המשפט ולפסיקותיו. מלחמתו של אלכסנדר ינאי נגד מערכות המשפט לא בחלה בגילויי אלימות מילולית בוטה וגסת רוח. אלכסנר ינאי יצא במסע הכפשה נגד כל מערכות המשפט מתוך מטרה להבאיש את ריחו ולהציגן כרודפות רדיפת שווא את המלך, זה שעשה ועושה רק טוב לעמו, זה השוקד יומם וליל רק למען ביצור מדינתו. הופעת אלכסנדר ינאי אופיינה בזלזול בשופטים. לאחר שנכנס לאולם המשפט וסקר את שבעים השופטים, שהקיפו את שמעון, התעלם ממעמדו כאזרח המופיע בבית משפט ומחובתו לעמוד בעת התייצבותו בפני השופטים. במקום לעמוד על רגליו, נטל כיסא והתיישב, ולא נענה לקריאת השופט שמעון בן שטח לעמוד על רגליו ככל נאשם המובא לבית המשפט. בהופעותיו של בנימין נתניהו יש לא רק חיקוי מלא להתנהגות של אלכסנדר ינאי, אלא ניסיון לעלות עליו בעשרות מונים. על-פי מסכת סנהדרין, כשאלכסנדר ינאי נעץ מבט בשופטים: "הם כבשו פניהם בקרקע". רק שבמסכת סנהדרין שמעון, נשיא בית המשפט העליון, לא יכול היה לסבול תבוסה של החוק, ושיסה בשופטים פחדנים את המלאך גבריאל. ואילו בימינו שרים בממשלת ישראל "כובשים פניהם בקרקע" ועושים את דברו המוחלט של המלך בנימין נתניהו, ולא נשמע הקול האמיץ של שמעון בן שטח בממשלת ישראל בשנת 2020. עריצותו של אלכסנדר ינאי הייתה מלווה בשיסוי גלי שנאה ואיבה חסרת מעצורים כלפי החולקים על דעותיו. דרך זו מחקה כיום בנימין נתניהו. מצדדיו היו מוכנים להציג כלא שפוי את מי שהיה רמטכ"ל בישראל, ובחייו האזרחיים בחר בדרך פוליטית שונה עת החליט להתמודד בבחירות נגד מפלגה, שבראש עומד בנימין נתניהו. אני מאחל לעצמנו, שהחיקוי של בנימין נתניהו את אלכסנדר ינאי לא יושלם בגילויים של המלך העריץ צמא הדמים שרדף את האינטליגנציה ואף שיסה בהם חרב במלחמת אזרחים קשה שנמשכה שש שנים, מלחמת אחים שדם רב של יהודים נשפך בה.