הפטרת "נחמו נחמו עמי"

מדי שנה בשבת הראשונה אחרי צום תשעה באב, אנחנו קוראים את פרשת "ואתחנן", הנפתחת בספר "דברים" פרק ג', פסוק כ"ג. השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו", בה אנחנו קוראים הפטרה מספר ישעיהו פרק מ', הנפתחת במילים ""נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם". הפטרת השבוע פותחת רצף חדש של הפטרות נחמה. אחרי שבשבוע שעבר סיימנו קריאת הפטרה שלישית משלוש הפטרות על פורעניות, שליוו אותנו מי"ז בתמוז עד ט' באב, אנחנו פותחים בשבע הפטרות נחמה, שילוו אותנו בשמחה לאחר ט' באב לתוך חודש אלול ולחודש תשרי בתחילת השנה הבאה עלינו לטובה. אני חושש לשמחה, כשמפגינים במדינת ישראל הדמוקרטית נדקרו בבקבוקי זכוכית שבורים, הוכו באגרופים ובאלות, רוססו בגז פלפל. כמה מפגינים נחתכו בצווארם ונזקקו לתפרים בעורפם. מתלהמי עם עמורה מנופפים בדגלי ישראל קוראים למפגינים ברחוב בלפור "זונות, בוגדים, עוכרי ישראל...". לוח השנה היהודי בשילוב קריאה בפרשות השבוע ובהפטרות למעשה מטלטל אותנו במבוך ההיסטוריה ומעצב את הלך נפשנו. ב-י"ז בתמוז ציינו את ראשית תהליך החורבן. בשלושת השבועות של ימי בין המצרים הזדהינו עם תושבי העיר ירושלים, שחוו ימי מצור קשה מנשוא שזרע מוות ורעב בעיר וסוף מר של הרס וחורבן. בימים אלו אנחנו ממעטים בשמחה, לא עורכים חתונות ושמחות משפחתיות (משנה תענית, פרק ד' משנה ו'). האבל מגיע לשיאו ב-ט' באב, שלפי המסורת הוא יום חורבן של שני בתי המקדש בירושלים ב-586 לפני הספירה ובשנת 70 לספירה. לחורבן הבית הלאומי הראשון והשני הגענו, כאשר עם ישראל לא ידע למגר מתוכו פעמיים שנאת חינם. לא הצליח להוציא מליבו יחד עם שנאת חינם גילויי גזענות ותופעות מבעיתות בכיעור של הקנאות, שהגיעה לממדים אלימים ורצחניים. למרבה הכאב, באלו הימים, ערב ט' באב, אנחנו עדים להתחלה של גילויי שנאת חינם עם עוצמות של אלימות מילולית ופיזית. מפגינים בהפגנה במדינה דמוקרטית מתחננים לשווא בפני שוטרים ספונים בניידות, שיושיטו יד לסייע להם להיחלץ מידי פורעים, שמכים באלות ומרססים אותם בגז פלפל.

מנהיגם, מבושמי כוח ערב חורבן הבית, לא היו מוכנים להקשיב לדברי נביאים, שזעקו את כאב העשוקים והעניים. שבוע לפני פרשת "שבת נחמו" קראנו ב"שבת חזון" את ההפטרה מפרק א' בחזונו של ישעיהו בן אמוץ, קראנו זעקת נביא הפונה למנהיגות סדומית ולהתלהמות המונית של עם עמורה - "שָׁרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אוֹהֵב שׁוֹחָד וְרוֹדֵף שַׁלְמוֹנִים. יָתוֹם לֹא יִשְׁפְּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א' 23). ראש לשרים הסוררים, בנימין נתניהו, מתנפל באלו הימים בגסות רוח ובבוטות מזוויעה נגד יועץ משפטי לממשלה, שחיווה את דעתו לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה לדחות את בקשת נתניהו למימון הגנתו המשפטית בידי המיליארדר ספנסר פרטריברג'.

בתשעה באב תש"ף, 30,7,2020, אנו עדים למציאות כואבת. שעל קצונת סדום שבראשה בנימין נתניהו, המגוננים עליה נמצאים בשדרות ההתלהמות של עם עמורה, במשטרה עצבנית חסרת מפכ"ל ובמעגלי לה פמיליה ולהב"ה. אנשים היוצאים לרחובות למחות נגד שחיתות שלטונית מותקפים, מוכים, נחבלים באגרופי אנשי היס"מ וסילוני תותחי המים תוצרת הקיבוץ הסוציאליסטי בית אלפא. למעגל האיומים נוספו ממש ערב ט' באב דקירות בסכינים, ריסוס בגז פלפל ונסיונות לינץ' רק מתוך מגמה להשתיק גילויי מחאה נגד קציני סדום.

אני, לצערי, בעשור התשיעי לחיי אינני משתתף בהפגנות. אני נמצא בלבי מול בית ראש הממשלה וברחובות תל אביב. אני כותב מתוך רחשי לבם של ילדי ונכדי, שחוזרים מכל הפגנה מבוהלים ממראות האימה, במיוחד מזו האחרונה מול ביתו של השר לביטחון פנים, כשהיו עדים למשטרה אדישה, שלא נחלצה לסייע למפגינים מותקפים באלימות פיזית קשה.

מצער, שנגד תסיסה המונית של אלפי אזרחים מתוך מצוקה כלכלית, אבטלה, חוסר אמון בממשלה והעדר אופק, מתאפשרת התופעה של הכאת מפגינים בשברי זכוכיות, סכינים, אלות ובקללות המקטלגים אותם כבוגדים במדינה. וכל זה ערב תשעה באב תש"ף.