ביני לביני החלטתי להתמודד עם מושגים אותם אנחנו שומעים בעומס יתר בתקשורת, והפכו להיות חלק בלתי נפרד מהשיח בו אנו נשטפים בעומס יתר וללא הפסקה. מצאתי חמש מילים פרט לקורונה, שתופסות במינון גבוה את מרבית כותרות העיתונות, תוכניות האולפן ומהדורות החדשות. שאלתי את עצמי - אולי יש כאן איזושהי שטיפת מוח מגמתית? האם זו האמת.
אני מבקש לשתף אתכם בלבטים. לקחתי ליד עיתון יומי -ידיעות אחרונות וספרתי מהטלוויזיה את המילים שנאמרו הכי הרבה לאחרונה - נמצא כמובילות את המילים הבאות: הפגנות, גל מחאה, אלימות, מובטלים, שסע בעם ודמוקרטיה. נבחן אותן ואולי נוסיף אבל...
הפגנות? גל מחאה? אין ספק שאנו נמצאים בתקופה מאוד מורכבת ומיוחדת. גם הרכב ממשלתי שאיש לא רצה בו, לא מימין ולא משמאל, גם משבר עולמי הנובע מהנגיף, גם משבר כלכלי וגם משבר חברתי. המצוקה קשה והבלבול גדול. חוסר ודאות ותהיה לגבי המחר. המון שאלות צפות ועולות לגבי נושאים שעד לאחרונה בכלל לא חשבנו עליהם - כמו האם נוכל לקנות אוכל? האם יהיו לימודים? האם ננצח את המחלה? ולאחרונה גם האם תפרוץ מלחמה עם החיזבאללה?. האמת - שאלות קיומיות. אנשים בלחץ. אנשים רוצים לתת ביטוי לאי שביעות רצונם מהמצב. לכן יוצאים להפגין ולמחות. אבל...הטלוויזיה משדרת בראש המהדורה הפגנת ענק - כמה? אולי כמה מאות אולי כמה אלפים. זו הפגנה? יש לנו מעל 9 מיליון תושבים. כולם מתמודדים עם אותן שאלות. אז אם יש רק כמה אלפים בודדים של מפגינים, זה אומר 99.99% מהתושבים אינם מפגינים. וזה אומר שההפגנות ממש שוליות וחסרות משקל - בוודאי לא גל, אולי איוושה, ובוודאי לא לפתוח בהן מהדורות חדשות וכותרות ראשיות בעיתון אלא אם כן יש לתקשורת מטרה.
אלימות? דווח על אלימות בהפגנה בתל אביב. חמור מאוד וארוע רע בכל קנה מידה. השופטת - יותר חכמה מהתקשורת - אמרה "מדובר בשתי קבוצות שהתגרו אחת בשנייה. אינני יודעת מי התחיל ומי החזיר וזה לא משנה". זה קורה כל יום בכבישים. זה קרה בכל משחקי הכדורגל כשהתקיימו, זה קורה לצערנו גם בתוך המשפחות. אבל...מי התחיל באלימות בהפגנה בתל אביב? לפי התקשורת, המפגינים קיבלו רשיון להפגין ליד ביתו של השר, והם לקחו את החוק לידיהם, ללא אישור והחלו לצעוד ברחובות תל אביב בניגוד להיתר. המשטרה נהגה בהפרה זו של החוק בכפפות של משי. לא עצרה ולא מנעה. המציאה מושג חדש - הכלה. זה ברור - מי שמפר רשיון שקיבל - בין אם להפגין, בין אם לנהוג ובין אם לדוג - עובר על החוק ונוהג באלימות. המפגינים חסמו כבישים - ופגעו באיכות חיי אנשים תמימים. זו אלימות. לא נשמע לכך גינוי בתקשורת, ואולי יש לה מטרה.
מובטלים? מיליון מובטלים. זה המספר שזועקים. נכון. ואינני יודע אם יש מצב חמור יותר מאי עבודה ומאי הבאת כסף לאוכל הביתה. זה אסון, כלכלי, חברתי ואישי. למי שאין עבודה - ואין פרנסה - עולמו חרב. הוא גם עלול להגיע ממש למעשים קיצוניים - החל באלימות כלפי אחרים, דרך אלימות כלפי משפחתו אותה אינו יכול לפרנס וגם לאלימות כלפי עצמו - מתוך יאוש. אסון אמיתי וצריך לטפל בו בשכל וברגישות. אבל...הממשלה החליטה בחוסר שכל ובחוסר אחריות להבטיח דמי אבטלה לכל מובטל למשך שנה. מה קרה? זה מעודד בטלה. מי שדמי האבטלה קרובים לרמת הכנסתו, בעיקר המשתכרים שכר מינימום, יעדיף לקבל כסף ללא עבודה מאשר לעבוד. על הממשלה להודיע חד-משמעית שכל המובטלים חייבים להיענות לכל עבודה שמוצעת להם, ויש הרבה כאלו, ואם יסרבו יופסק התשלום. לחלופין במקום דמי אבטלה למובטל לתת תמריץ למעסיקים שיעסיקו את המובטלים. ישנם מפעלים שמשוועים לעובדים ולא משיגים, כי לחלק ממקבלי דמי האבטלה לא כדאי לעבוד. צריך לגייס את כוח האדם שמקבל דמי אבטלה, למשימות לאומיות, לרבות לטובת המאבק בקורונה אך לא רק. אבל...הממשלה לא חושבת אסטרטגית אלא מכבה שריפות והתקשורת לא מעלה את הבעיה אלא מנפנפת במיליון מובטלים אולי מתוך מטרה.
שסע בעם? התקשורת מעצימה את השסע ומבליטה אותו כאילו לא היה כזה מעולם. הבל הבלים אמר קהלת. העם הזה היה מפולג מאז ומעולם. תמיד. והעם הזה ידע להתעלות על הפלגנות והשסעים יותר מכל אומה אחרת בעולם. תישאלו את הילדים היושבים עכשיו בטנקים בגבול הצפון האם הם שסועים? ארבעה חברה בכל טנק, אחד ימני, אחד שמאלני, אחד דתי ואחד כופר - הם הילדים של כולנו. וכך גם בסיירות, ובגדודים ובטייסות. האם הם שסועים או שיתנו חייהם אחד למען השני ולמען כולנו. אבל...קשקשת תקשורתית של כמה עיתונאים מטעם עצמם שמרבים פילוג ושנאה. גם לי יש מחלוקות עם רבים מחברי הטובים. האם אנחנו שסועים? שונאים? יריבים או רק חושבים אחרת. מוכר השיר "לחיי העם הזה" (חיים חפר ודובי זלצר) שבין מילותיו "העם הזה המפולג כל השנה, כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה...העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה, כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה". וזה לא נכתב היום. בסוף שנות ה-40, בתקופת הסזון, יהודים הסגירו יהודים לבריטים - שתלו אותם. יהודים ירו על יהודים - על "אלטלנה". בדיוק לפני 15 שנים היה פינוי גוש-קטיף - יהודים פינו יהודים מבתיהם ומסרו אותם לפלשתינים. והיה הפילוג בתנועה הקיבוצית בין האיחוד למאוחד והיה המושג "בלי חרות ומק"י".
העם היה קרוע אידיאולוגית בנושאים מהותיים. היום יש ויכוח פוליטי בין שונאי נתניהו ודרכו לבין תומכיו. זה לא דומה כלל לשסעים האידיאולוגיים הנ"ל. ואינני הולך להיסטוריה לשנאה בין "קמצא ובר קמצא" (ראו תשעה באב) צדוקים ופרושים, מלכות יהודה וישראל ואפילו בהיבט הדתי בין חסידים למתנגדים, או בין חרדים לחילוניים. היום אין שסע וגם לא קצה קצהו של פילוג ואם אינכם מאמינם, תישאלו את הילדים בטנק. והתקשורת? כן, יש לה אג'נדה - להראות רק את הרע, זה עושה לה טוב.
דמוקרטיה?
נשמעת טענה, בעיקר בקרב המפגינים (ראו לעיל) ומועצמת בתקשורת - כי יש סכנה לדמוקרטיה. העם הזה הלך בשנה וחצי האחרונות ל 3 מערכות בחירות דמוקרטיות. יש חלק בעם שלא מוכן לקבל את ההכרעה הדמוקרטית כי הוא שונא את ביבי ומאוכזב מבני גנץ שרימה אותו. אבל... אנשים אלו הם הסכנה האמתית לדמוקרטיה מאחר שדורשים להחליף שלטון נבחר דמוקרטית בדרך אלימה (ראו לעיל). במדינה דמוקרטית בוחרים שלטון ומחליפים שלטון רק בקלפי. לא בהפגנות, לא במחאות ולא באלימות. והתקשורת? אף מילה על מחריבי הדמוקרטיה הנושאים את שמה לשוא.
ואני שואל את עצמי - אולי יש כאן איזושהי שטיפת מוח מגמתית? האם זו האמת.
