ההפטרה של פרשת השבוע, פרשת "עקב", לקוחה מספר ישעיהו פר' מ"ט פס' י"ד עד פר' נ"א פס' ג'. זו הפטרה שנייה מסדרה של שבע פרשות נחמה, שבע דנחמא, שהחלה בשבוע שעבר. הרמב"ם מוסיף בסוף הסידור להפטיר גם מספר ירמיהו פר' ב' פס' ב' עד פר' ד' פס' ב'. מנהג זה שהנהיג הרמב"ם כמעט ואינו מתקיים. אני מבקש ברשימה זו לשוטט על פני ההפטרה לפרשת "עקב" ולקשור אותה לימינו.
הייתי בשבת בין העולים להפגין מול בית ראש הממשלה. אודה, שהייתי במאסף שבמאסף. מפאת גילי חייבתי עצמי לעמוד מרחוק ככל האפשר מחשש להידבקות בנגיפי הקורונה. כל עת ההפגנה לוותה אותי תחושה, שצדקה אותה מגיבה למאמרי שטענה, כי למען קדושת החיים חובה עלינו בימים אלו של מגיפה קוטלת חיים להימנע מהתקהלויות המוניות. לכן יש מקום לבחון דרכים אחרות לבטא את המחאה המוצדקת.
למרות כל החששות צפיתי באלפים שעלו לירושלים. חשתי, שהעיר ירושלים סופגת לתוכה את שמחת דברי הנביא ישעיהו בהפטרת השבוע הקורא בקול גדול - "שְׁאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָּאוּ-לָךְ...". (פר' מ"ט, פס' י"ח).נקבצו ובאו שוחרי טובתה ומוסריותה של העיר ירושלים.
דור שבי גולת בבל, שחש על בשרו את חורבנה של העיר ירושלים ב-586 לפנה"ס, ובעלותו אליה בשנת 538 לפנה"ס, פגש אותה בחורבנה הפיזי על-ידי מעצמת רשע. דור השבים מהגולה פגש עיר דומעת, שבתוכה מרחף קול הלמות בתרי לבה ובתרי לבם הכואבים - "צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהֹוָה, וַאֲדוֹנַי שְׁכַחְנִי" (שם, פס' 14).
דור המחאה בשנת 2020 לספירה בעלותו לירושלים פוגש עיר אהובה עליו בחורבנה המוסרי על-ידי שלטון מושחת. דור המוחים מכל חלקי הארץ שח לירושלים באהבה רבה - "רְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ
בָּאוּ-לָךְ, חַי-אֲנִי נְאֻם-יְהֹוָה, כִּי כֻלָּם כֵּעָדִי תִּלְבְּשִׁי וְתְקְשַׁרִים כַּכַּלָּה" (שם, י"ח). דור המוחים העולה לירושלים לשחררה משלטון מושחת מבטיח לה, כי יצילה מחורבנה המוסרי - "וְרָחֲקוּ מְבַלְּעַיִךְ" (שם, 19). אני מסתכל סביבי במאסף - טייס קרב ובני משפחתו, שגרו שנים רבות במגורי במחנות צה"ל, רופא משפחה ממעלות, נכה צה"ל שלחם בסיירת נבחרת ואיש מדע ממכון ויצמן הם "כֻּלָּם נִקְבְּצוּ, בָּאוּ לָךְ" לירושלים (שם 19).
אני מסתכל סביבי, וכשאני שומע את הקריאות לצדק מפי אלפי העולים לרגל, שמעתי את ההפטרה בפרק נ"א פס' א': "שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם...". אנחנו העולים לירושלים קשובים אל "צוּר חֻצַּבְתם בּוֹר נֻקַּרְתֶּם".
כשאני מסתכל על העומדים לידי במאסף שבמאסף אני רואה את מיטב בניה של החברה הישראלית הכואבים את הנאמר בתוספת להפטרה על-פי הרמב"ם: "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה ותטמאו את-ארצי ונחלתי שמתם לתועבה" - ירמיהו פר' ב', פס' ז'. אך מי שעשה זאת זה לא אנחנו, זה מעשי ידי מנהיגים - "הרועים פשעו בי" (שם, פס' ח').
מצער, שהעולים לרגל למחות נגד "הרועים פשעו בי" מוצגים על-ידי דוברים בבית ברחוב בלפור כחייזרים. בנו של ראש הממשלה חייב להתנצל בפני האזרח יהודה הכט מהישוב מבשרת ציון, שנמנה עם "חייזרי" חטיבה 55 ששחררה את ירושלים. "החייזר" הזה וחבריו "החייזרים" עולים כל שבוע למחות נגד ראש ממשלה, שרשות שבידיה סמכות להגיש כתבי אישום, הגישה נגדו רק שלושה כתבי אישום.
חובה לבקש סליחה מהאזרח יהודה הכט, ששירת בסיירת "שקד" ועד גיל 42 עוד המשיך לשרת במילואים. הסליחה חייבת להיות גם מופנית כלפי שני בניו "החייזרים", שניהם בוגרי יחידות עילית בצה"ל ובחייהם האזרחיים כל אחד מהם תורם את תרומתו לחברה הישראלית.
המפגינים העולים לרחוב בלפור בירושלים הם למעשה מבקשים להבהיר שחוסנה ועצם קיומה של ירושלים יובטח אך ורק אם נהיה נאמנים לערכי המוסר. רק אם נשמור מכל משמר את ערכי המשפט מובטח, ש"וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם..שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ, אֲשֶׁר לּא יִכָּרֵת (ישעיהו פר' נ"ו, פס' ה').
