אין לי ספק שאת יונה אברושמי צריך לשלוח בחזרה לכלא. והפעם לתקופה ארוכה וללא חנינות, שהרי כבר נוכחנו שבשקרן ומסית מדובר. בעיניי הוא שפל הרבה יותר מיגאל עמיר. עם כל העלייהום סביב יגאל עמיר הרי שהאחרון מיקד את כוונת הרצח השפלה שלו כלפי מתווה המדיניות הראשי של מדינת ישראל, באותם ימים: כלפי ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. זה היה אומנם מעשה שפל, שעד היום יש לו השלכות נוראיות בכול התחומים, אבל יגאל עמיר לא התכוון ולא פגע בסתם אזרחים חפים מפשע שלא הייתה להם יד ורגל במדיניות הישראלית לשלום, לה התנגד עמיר בדרכו החייתית. שנית, גם הוא וגם אחיו חגי לא ביקשו ואינם מבקשים רחמים עם "דמעות תנין", מההנהגה הישראלית, תוך-כדי שקרים ש"שינו את דעתם", ואח"כ, כגנבים בלילה, הם ימשיכו להסית. הם לא שינו את דעתם והם אינם גונבים את דעת הציבור. אבל הנוכל ששמו יונה אברושמי הוא שפל הרבה יותר מיגאל עמיר ומאחיו חגי עמיר, גם יחד.
יונה אברושמי רצח אדם פשוט ואומלל שרק יצא להפגין כדי שאחרים לא יהרגו בעתיד בקרבות לא להם. אמיל גרינצוויג המנוח לא היה מתווה מדיניות כלשהי וגם לא התיימר לעשות זאת. הרוצח השפל, בזרקו את הרימון, ידע שיהרוג אנשים חפים מפשע וכשגם ייפצעו רבים שכלל אינם מתווי מדיניות. כאשר הוא נמצא נזרק לכלא הרי שמיד התחילו תחינותיו השקריות והפחדניות בטענו כי "בסך הכול" הוא "הוסת". מאחר שדמו של גרינצוויג לא היה כחול הרי שפתאים כיוסי שריד ויצחק רבין עצמו הוציאו אותו לחופשי בחנינה.
רק יצא הרוצח הפחדן הזה לחופשי והסתבר לכולם כי איש לא הסית אותו אלא שהוא עצמו המסית, וכבר לפני כעשור הוא "התפאר" שכול מיני אספסופים כמותו מוכנים "לנשק לו את היד" על הרצח שביצע ועל הפצועים שהותיר. מפעם לפעם הוא יוצא מחורו העלוב ומסית שוב ושוב. השבוע קרה שוב. הוא שלח מסר ל"צעירים" לצאת נגד מפגיני בלפור ולעשות את "מה שהם יודעים לעשות". צריך לבדוק אם הוא התכוון שמה "שהם יודעים לעשות" הוא מה שהוא עשה לאמיל גרינוויג ולכמה פצועים, ביניהם השר הנוכחי, יובל שטיימניץ. את האיש הזה - אברושמי, צריך להעמיד לדין ולשלוח אותו אחר אי-כבוד למקום שממנו שוחרר לפני שנים. אבל אצלי אין פטור ללא כלום.
אורי משגב הוא עיתונאי בעיתון הארץ - העיתון ל"יפי הנפש". באחרונה הוצג מאמרו נגד נתניהו, בקדמת "העיתון לאנשים חושבים". במאמרו הוא מטיח אש וגופרית בבנימין נתניהו ובמשפחתו אבל זו באמת ביקורת לגיטימית וזכותו של עיתון מוביל לתת לה ביטוי מרכזי. אבל מה שאיננו בדיוק לגיטימי הוא המשך ביקורתו של אותו משגב, המעניק כמה "הצעות ייעול" לציבור "האנשים החושבים". בין ה"הצעות" של משגב הוא קורא לציבור להתנגד לכל סגר שהממשלה תטיל בעיצומה של המגיפה הנוראה הזו, וכמו-כן הוא קורא להתעמת עם המשטרה, אם זו תנסה לכוף את החוק עליו ועל מרדנים שכמותו. כל זאת הוא דורש רק ממשום שהוא "חושד" שסגר עתידי הוא כלי ל"סתימת פיות" של נתניהו", והוא מוכן להקריב את הציבור למחלת ה"קורונה" רק משום החשד הזה. המגיב הזה בכלל הזוי.
במאמרו הרי שרק חרדים וערבים נמצאים במחלה האיומה הזו ו"בגלל צפיפות", ולנתניהו הוא מורה לטפל רק בציבורים הללו ולעזוב אותו ואת פרחחיו לנפשם, שמא ימדרו בשלטון בכוך הזרוע. הוא קורא ל"מאות אלפים" למרוד ולהתנגד פיזית להחלטות החוק. כדאי שהאיש יסתכל בעקומת המחלה ויגלה כי בתל אביב המחלה הזו שולטת גם כן, והעיר הזו נמצאת בצמרת טבלת החולים, ונא לא להאשים את המסתננים מדרום העיר, שבארצותיהם הנגיף כמעט ולא קיים. במדינת חוק מתוקנת היה בעל המאמר הזה מוזמן לחקירה על "המרדה נגד החוק" ואילו העיתון שפרסם את הדברים הללו היה נסגר עד לסיום החקירה. אבל זה לא קרה. משגב פשוט קרא להמרדה, ו"על הדרך" גם ליצירת עוד כמה "יונה אברושמים", אבל מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מדיניות נכונה היא כזו הממצה את הדין - ומיידית, עם יונה אברושמי, אבל גם עם אורי משגב.
חסידות בלזא ושתיקת המשטרה כאשר פרוש הצעיר, ראש עיריית אלעד, מזור, דיבר על "יד חזקה" של המשטרה, בקרב הציבור החרדי, הוא לא התייחס לכלל הציבור החרדי, ואפילו לא התכוון לתושבי עירו. מאחר שאת השם המפורש של אלה שאליהם התכוון הוא פחד לומר אז הא ירה את מה שירה. פרוש הצעיר נשלח על-ידי אביו, מאיר פרוש - סגן שר החינוך, ל"הוציא את הערמונים מן האש". כוונתו של פרוש הייתה לחסידות בלזא, שאיתה אביו כבר נמצא ביחסי "אהבה - שנאה" שוב ושוב, מזה כשלושה עשורים. ובאמת ישנה שאלה שכולם שואלים אבל איש לא מצביע ישיר לתשובה, כולל "הכתבים לעניינים חרדים": התשובה היא שמשטרת ישראל וחסידות בלזא הם "חתן וכלה" בכול האמור לפריצת הווטו החרדי נגד גיוס לחרדים למשטרה. זהו החוג החרדי היחיד שמספק שוטרים למשטרה, ואיתו לא כל כך כדאי להסתכסך.
חלק מאנשיו הם בכלל "רבני משטרה" במחוזות השונים, וכמובן שהחוג הזה מסייע למשטרה נגד חוגים חרדים בעייתיים כמו "העדה החרדית" וה"פלג הירושלמי". חסידות בלזא מכניסה לתוך כותלי ישיבותיה מרצים מ"כוחות הביטחון" כמו מסבירי "מוסד", שב"כ ומשטרה. החוג הזה היה הראשון שעודד אוכלוסייה חסידית לצאת ללימודי ההסכלה באוניברסיטאות. אילו למשל חסידות "תולדות אהרון" מ"העדה החרדית" הייתה מקיימת חתונה עם אלפי בני אדם, בצפיפות של אולם סגור וללא מסיכות, הרי שמזמן היו ממצים איתה את הדין ולא היו רק מעניקים לה קנס סמלי של כ-20 אלף שקל (שספק אם באמת ישולמו לבסוף...), ומתעלמים לאורך כל החתונה מהנעשה בפנים, גם לאחר שקיבלו דיווח ברור מה מתרחש שם.
בבלזא טוענים כי "אם בבלפור אפשר להפגין בצפיפות אז למה לא אצלנו"? גם אם הביקורת על מה שקורה בבלפור שבירושלים נכונה הרי שאין זו סיבה "מספיק טובה" להתאבד ולאבד יהודים יקרים. יש לציין כי רק בשבועיים האחרונים נפטרו כמה מחשובי החסידות הזו מהמחלה, ובראשם האחים אוברלנדר, ואילו אחד מבניהם מאושפז במצב קשה ומונשם.
