קיימים שני סוגי מפגינים. יש את מפגיני ה-QUICK AND DIRTY. אלה עם הרבה רעש וצלצולים, אלה שאצה להם הדרך להשיג כלום, כי אינם יודעים מה הם רוצים, מפגיני פקה פקה רועשים. את המפגינים האלה נמצא מחוץ לביו של ראש ההמשלה, מחוץ לביתו של השר לביטחון פנים, מחוץ לביתה של התובעת בתיקיו של ראש הממשלה, בסמוך לביתה של הנשיאה חיות וכמובן המפגינים בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה.
מפגיני פקה פקה שקולם הולך לפניהם, מפגינים ללא דרך, ללא מטרה. מפגינים אלה לא ראויים להגנת חופש הביטוי, הם מבזים את חופש הביטוי, הם וחופש זה מרחק מזרח ומערב.
לעומתם יש מפגינים אחרים, יסודיים, עם מטרות מוגדרות, עם אורך רוח, עם תוכניות, עם דרך ארץ. הפגנות של אנשים טובים אלה נקראות בעגה "משמרות מחאה". הם לא יהיו קולניים, אך הם יחדרו ללבבות שלנו. הם לא יהיו המוניים, אך קולם יישמע למרחוק. הם לא יפריעו את מנוחת השכנים, כי הם בני אדם, לא פראי אדם. ליד בתי בכירים יש לאסור לחלוטין הפגנות, ולהתיר אך ורק משמרות מחאה. ומה מאפיין את משרות המחאה?
1. גרעין מצומצם המוחה 24 שעות ביממה או כמעט 24 שעות ביממה.
2. הרחבה לשעה שעתיים ביום או בשבוע בשעות קבועות בהם ילדים עדיין לא ישנים לכמה עשרות עד 100 איש.
3. אבטחה וסדר על-ידי המוחים תוך מעורבות מינימאלית של המשטרה.
4. הקפדה מדוקדקת על תנאי הרישיון.
5. אי-שימוש בהגברה.
6. אי-שימוש בהקרנה.
והיכן תהיינה הפגנות הפקה פקה? ההפגנות, הפקה פקה תהיינה בשטחים הפתוחים מחוץ לאזורים הצפופים. בפארקים, באצטדיונים, בכיכר רבין בכיכר הבימה, וכיוצא באלה.
רסן החדירה לפרטיות של אנשי הציבור הותר. המדרון חלקלק, הקורבנות הבאים הם פקידי המס, פקידי ההגירה, קציני משטרה, קציני צבא, בכירי שב"כ ומוסד, עיתונאים, שדרי טלוויזיה, ומי לא.
