מזה כחודש במרחק של כאלפיים קילומטרים צפונית מישראל, ועוד יותר רחוק מהתודעה הישראלית, מסלים העימות בין שתי מדינות קטנות: ארמניה ואזרבייג'ן. שתי שכנות-אויבות שבדרום הקווקז נלחמות לסירוגין כבר כשלושים שנה, בעיקר על אזור נגורנו-קאראבך (חבל ארץ אזרי, שנכבש על-ידי הארמנים ואינו מוכר על-ידי שאר העולם, גם לא על-ידי ישראל). אבל הסבב האחרון מעניין במיוחד, כי הפעם הקרבות מתנהלים הרחק מאותו חבל ארץ שכוח אל - בקרבת הגבול הגאורגי.
והנה למה זה מעניין: קודם כל, באזור עובר צינור הנפט המפורסם באקו-טביליסי-ג'ייחאן (השני באורכו בעולם). רוב הישראלים לא יודעים זאת, אך כשליש מהנפט שמגיעה לישראל זורמת בצינור זה. אם הארמנים יחליטו לפוצץ אותו, על-מנת לפגוע בכלכלת אזרבייג'ן, אנו צפויים למחסור מיידי בנפט, מה שעלול להביא לזינוק במחירי הדלק, הגם ככה גבוהים. בימי קורונה הטרופים, רק זה חסר לנו.
היבט נוסף הוא התודעה: ארמניה, ובעלת בריתה האסטרטגית רוסיה דורשות מישראל להפסיק למכור נשק מתקדם לאזרים. ולא מדובר על עסקות זוטרות - על-פי נשיא הרפובליקה אילהאם אלייב, ישראל מספקת להם נשק במיליארדים, מה שמכניס לקופת המדינה מאות מיליוני דולרים ממיסים ומספק עבודה למאות ישראלים. לכאורה, הנשק הזה, במיוחד המטוסים ללא טייס, פוגע באוכלוסייה הארמנית, טוענים כלי התקשורת ברוסית. אבל הנה מה שרוסיה לא מספרת לישראלים, או לעולם בכלל: היא עצמה מוכרת נשק לשני הצדדים. ומה שהיא רוצה, תכל'ס, זה לדחוק את ישראל מהקווקז.
לכך יש שתי סיבות. ראשית, להרוויח עוד מיליארדים, וזה ברור. למרות שלארמנים היא מספקת נשק כמעט חינם, לאזרים היא מוכרת אותו במחיר מלא. ומאז 2016, אבוי, היא כבר לא הספק הראשי של הנשק למדינה זו, אלא ישראל. כן, ישראל היא ספקית הנשק הגדולה והחשובה של אזרבייג'ן.
כבר בשנת 2012 נחתמה עסקה בשווי 1.6 מיליארד דולר לרכש של מל"טים, מערכות נ"מ ועוד. באותן שנים מי שפעלו לחזק את היחסים בין המדינות, ומי שהפכו אותם לכה אדוקים, היו שמעון פרס ז"ל ואביגדור ליברמן, אז - שר החוץ של ישראל. בשנת 2016, כאמור, לאחר ביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נחתמה עסקה נוספת בהיקף של 5 מיליארד דולר. התקשורת הזרה מדווחת שבין השאר מכרה ישראל לאזרבייג'ן מל"טים מסוג הרמס 900, הרמס 450, הרון ואחרים. למעשה זרוע המל"טים שלהם מבוססת על כלי טיס ישראלים, מה שנותן לאזרים עליונות אדירה בתחום, שכן המל"טים הארמנים מבוססים על דגמים רוסים ישנים, שגם בימיהם היותר יפים לא באמת יכלו להתמודד מול אלו של ישראל.
מתאים לרוסים זאת ועוד, הצבא האזרי רכש את מיטב כלי הנשק של התעשיה הישראלית: רובי תבור ומקלעי נגב, טילי נ"ט מסוג B-300 וגיל, אפילו רכבי סופה ואביר. עד כדי כך חזק נכנסה ישראל לשוק הזה.
שנית, המערכות הישראליות מביכות את הרוסים, שכן הן הרבה יותר מתקדמות. אמצעי הלוחמה האלקטרוניים של הרוסים מתגלים כמעט חסרי אונים נגד המל"טים של ישראל, וכיוון שקונים פוטנציאליים מביטים בזה בדאגה, הרוסים מתים להיפטר מהמתחרה הישראלי באזור. הפסקת שת"פ בין ירושלים לבאקו יעלה תעלה כאמור לישראל מאות מיליוני דולרים רק מהכנסות מיסים, ויכול לפגוע גם ביחסים בין שתי המדינות, מה שגם נורא מתאים לרוסים.
כמה מילים לסיום על יחסי ישראל-אזרבייג'ן. לכאורה, מה למדינה שיעית הגובלת באירן לישראל? אז מתברר, שמדובר בבעלות ברית אסטרטגיות, להן אויב משותף - שלטון האייטלות - והמון אינטרסים משותפים בתחום החקלאות, הרפואה, קידוחי נפט וגז וכו'. הגבול המשותף שיש לאזרים עם אירן הוא נכס חשוב לקהילת המודיעין של ישראל, ועל כך אין צורך להרבות מילים. הן רוסיה והן אירן היו שמחות מאוד לו הקשר בין ירושלים לבאקו היה נקטע, אבל זהו אינטרס שלהם, וממש, אבל ממש, לא האינטרס שלנו.
נ.ב. לאחרונה נודע, כך, שבזמן שנשמעות הטענות כי יש להפסיק לספק נזק לאזרים, נשלחו שבעה מטוסי תובלה ענקיים עם 280 טון אמל"ח דרך קזחסטן ואירן כסיוע רוסי לארמניה. אז הדאגה לשלום באזור היא אחת האחרונות של מוסקבה. כמו-כן, סרביה, עוד מדינה שהיא בת חסותה של רוסיה, מודה שהיא מוכרת נשק לארמנים, וזה לא מפריע לפוטין או לאיש משריו או שופריו.