בטקס שערכה (יום ג' 25.8.2020) עיריית תל אביב להשקת מרכז קהילתי ע"ש אריק איינשטיין נכחו ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, משפחת איינשטיין, אלמנתו סימה אליהו וכן יוני רכטר שניגן בטקס בנגינה בפסנתר משיריו של אריק איינשטיין. מרכז הקהילה העירוני, אשר ייקרא מעתה "מרכז הקהילה ואשכול הגנים אריק איינשטיין", משמש את תושבי מרכז העיר גם כאשכול גני עירייה וגם כמרכז פעילויות פנאי.

חולדאי: אריק היה איש ואגדה. זמר, יוצר ענק

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי אמר בטקס - "אריק איינשטיין היה אחד הבודדים שבאמת אפשר לומר עליהם בפה מלא: איש ואגדה. זמר, יוצר ענק, שחקן שופע קסם אישי, קומיקאי, כדורסלן ומאגר מהלך של מידע ספורטיבי אינסופי. קונצנזוס ישראלי! מי היום יכול להאמין שאי פעם היה לנו כזה. אם זה לא דבר שראוי להנציח, אני לא יודע מה כן. שבע שנים התלבטנו כיצד לעשות את זה. בכל אחד מרחובות העיר הזו יש משהו מהאריה התל אביבי איינשטיין. מילדותו, מבגרותו, מנעוריו, מאהבותיו או משיריו. אבל חשוב היה שזה יקרה כמו שצריך ובמקום הנכון. והנה אנחנו כאן היום, במרכז הקהילה ואשכול הגנים שייקרא מעתה על שם אריק איינשטיין. מסביבנו הרחובות והמקומות שהיו תחנות חייו המרכזיות: רחוב גורדון בו גדל, בית הספר א.ד. גורדון בו התחנך, תאטרון "האוהל" בו שיחק אביו, חוף הים בו בילה את נעוריו, בתי הקפה של רחוב דיזנגוף בהם בילה עם חבריו האמנים וכמובן רחוב חובבי ציון בו חי עד סוף ימיו, בבית שכל כך אהב להיות בו, עם התה והלימון והספרים הישנים. עכשיו אני יכול לומר - אריק, אתה שוב אתנו, במרכז חי ונושם שנושא את שמך. שיהיה לך, תמיד, לאן לחזור".

סיפורו ההיסטורי של המבנה

מבנה מרכז הקהילתי ע"ש אריך איינשטיין ברחוב דב הוז 16 הוא בעל עבר היסטורי מפואר ועבר גלגולים לא מעט. הוא מוכר יותר בשם "בית צעירות מזרחי". המבנה גדול רחב הידיים עם חצר בעל נוכחות וצורתו צורת האות ריש, נבנה על-ידי "הסתדרות נשות מזרחי" בסוף שנות ה-30 על מגרש שתרם לשם כך נדבן בשם יעקב גזונדהייט. מסוף שנות ה-30 עד 1977, במשך כארבעה עשורים, שימש כפנימייה ובית ספר לבנות דתיות של תנועת המזרחי. במחצית שנות ה-70 עבר "בית צעירות המזרחי" לקריית החינוך בצפון תל אביב. לא רבים יודעים כי בחודש אפריל 1948, כחודש לפני הכרזת המדינה, בשעה שתלמידות "בית צעירות מזרחי" היו בחופשת פסח, נערכו במבנה ישיבות הוועד הפועל הציוני שדן במהלכים שיש לנקוט לקראת הקמת המדינה והחליטו להקים את "מנהלת העם" - ממשלה ובה 13 חברים ו"מועצת העם" - פרלמנט ובו 37 חברים. משנת 1977 עד 1993 פעלה במקום מכללת תלפיות - מכללה למורות דתיות, ולאחר שהמכללה זו עברה למקום אחר נכנסה לשכון במבנה הנהלת רשת אמי"ת. בסוף שנות ה-90' תחילת שנות ה-2000 נעזב המבנה ועמד שומם ונטוש מזה כעשור. מבנה בסדר גודל כזה העומד נטוש ופרוץ במרכז העיר מושך אליו באופן טבעי הומלסים, נרקומנים וכדומה ומהווה מטרד סביבתי וחזותי. שכנים התלוננו לא פעם על כך שהמבנה הפך לבית להומלסים נרקומנים וזונות ומתבצעת בו פעילות פלילית. בתקופת המחאה החברתית בקיץ 2011, השתלטו מפגינים על המבנה, והכריזו עליו כ"בניין משוחרר". היו שהאשימו את העירייה בהזנחה מכוונת של המבנה כדי שיתפורר וייהרס בעצמו, יוכרז כלא בטיחותי וייהרס ועל חורבותיו יוקם מגדל דירות יוקרתי לתפארת. העירייה הכחישה זאת וטענה כי היא מנסה למצא יעוד מתאים למבנה הנטוש. המחאה על המבנה הגדול הנטוש והשומם במרכזה של העיר בעל העבר ההיסטורי החשוב גברה וסוקרה בכלי תקשורת לא מעטים גם ארציים. העירייה בחנה מספר אפשרויות למציאת יעוד מתאים למבנה הנטוש ובהן פתיחת מעונות סטודנטים במקום, פתיחת שלוחה של בית ספר לאמנויות בצלאל ועוד. ב-2014 שופץ המבנה על-ידי העירייה ונפתח בו "מרכז קהילתי דב הוז", ע"ש הרחוב בו הוא שוכן. או אם תירצו ע"ש דב הוז מבכירי "ההגנה". בהמשך הוחלט לקרא את המרכז הקהילתי על שמו של אריק איינשטיין שנולד וגדל באזור. סביר להניח שאריק איינשטיין היה מעדיף שיקרא על שמו אצטדיון או מגרש של הפועל אבל גם כך מדובר בהנצחה מכובדת וראויה.