עפר שלח ונפתלי בנט, שני הטוענים לכתר המלכות במחנות שלהם, הם הפוליטיקה החדשה בישראל. פירוק בלוק הימין על-ידי נתניהו ואי-קיום פריימריז על-ידי יאיר לפיד מניעים כדורי שלג שעשויים לרסק את המערכת הפוליטית כפי שאנו מכירים אותה היום. האם שלח ובנט יצליחו באופן אישי? ימים יגידו, אבל תנועת הרכבות כבר מסתמנת.
קריאת התיגר של מי שרואים עצמם ראויים יותר להובלה מראשי המחנה שלהם, מגיעה ממקום דומה. שניהם מדגישים בדרך זו או אחרת שראשי המחנה שלהם הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם. נתניהו בשל מלחמת מערכת המשפט בו, ולפיד בשל מגבלות הכוח שלו.
אבל אם נפתלי בנט יגיע לשם, האם לא ייתקל - כמו רבים מקודמיו בבלוק הימין - באותה מערכת משפט, או שמא הוא נהנה מחליפת הגנה מיוחדת? והאם מגבלת הכוח ששלח מייחס ללפיד לא תעמיד גם אותו במקום של בריתות עם גורמים אנטי-ציוניים?
עפר שלח יצטרך להקים מסגרת שמאל חדשה ולבנות מותג אידיאולוגי ערכי שמקבץ אליו אנשים שתפיסת העולם שלהם נעה ממפלגת העבודה ההיסטורית ועד הפלג הקיצוני של מרצ. משימתו העליונה תהיה להדגיש שמחנה "רק-לא-נתניהו" מת, ולהציג מחנה אידיאולוגי עם עקרונות סדורים ואפילו תפיסת שלום חדשה, שונה אפילו מתפיסת אוסלו.
גם גוש השמאל של שלח יצטרך להציג פתרונות בנושא מערכות אכיפת החוק, ובעיקר לא לפחד לדרוש תיקונים נרחבים ואיזונים, במקרה זה - על דעת בית המשפט העליון ובהתכתבות פוליטית עימו. בכל מקרה, נראה שמחנה השמאל ידגיש את מדינת ישראל כדמוקרטית ויהודית, והדגש יהיה על דמוקרטית - לפני יהודית.
מימין יצטרך נפתלי בנט לפעול בשלושה ראשים: לקבץ סביבו את האנשים שיוכלו לקרוא תיגר על שרי הליכוד; לדבר ולפעול ליצירת סדר חדש באיזון בין שלוש הרשויות, בלא חשש מחקיקה; ולקבע את דמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל. צירוף כזה של דמויות, דרך והשקפת עולם של אנשי ימין, עשוי אכן להביא את בנט למעמד ראוי להנהגת המחנה הלאומי.
אם ייכנע לתכתיבי קמפיין ולקפריזות של חבריו לשעבר, ימצא את עצמו באותו מקום שאליו הגיע בסוף מועד ג'. הצליח לעבור, נשאר על הגלגל, אבל משחק בארגז החול - ולא שותף למשחק של הגדולים. איש לא מקדיש כל כך הרבה זמן ומשאבים, חיים שלמים ממש, ונכנס לפוליטיקה רק כדי להתרוצץ בין אולפנים ולכתוב ספר.
דומה שהמשחק הפוליטי בישראל נפתח מחדש. מהלך הבחירות הבאות ותוצאתן ייקבעו במידה רבה בזיקה להצלחת השניים, שלח ובנט, לגלגל את הכדור ולייצר אלטרנטיבות מחנאיות, ואולי אף להחזיר את המערכת למבנה הקלאסי של גוש ימין, גוש שמאל וגוש חרדים. המהלכים של בנט ושלח יוצרים אקלים למערכת פוליטית חדשה שבה תשוב האידיאולוגיה למלא תפקיד מרכזי. בנט עם ימין חדש, שלח עם שמאל חדש - אם יש משהו שהתזוזות האחרונות מבשרות, הוא את העובדה שציבורים גדלים והולכים צמאים לתשובות אידיאולוגיות, ולא לסיסמאות.
