מבלי משים אנחנו כבר 19 שנה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, בו מחבלי אל-קאעידה ריסקו את שני מגדלי התאומים בניו-יורק באמצעות שני מטוסים שנחטפו, פגעו קשות בפנטגון עם מטוס נוסף שחטף ורק בזכות תושייה של נוסעי מטוס רביעי לא נפגע גם הבית הלבן בוושינגטון הבירה.
מעבר לאלפי ההרוגים והטראומה המיידית של אותו אירוע נורא, היו לו השלכות ארוכות טווח הן על התודעה והן על הכלכלה, לא רק בארצות הברית ובכל רחבי העולם. נושא הביטחון והאבטחה בנמלי תעופה ובמוסדות ציבור במיוחד, הפך להכרח בל יגונה, כמו גם פיקוח מחמיר ביותר על נושא העברת כספים ממדינה למדינה, שלא לדבר על סיום עידן הסודיות הבנקאית.
לכאורה מגיפת הקורונה שפקדה את העולם בהדרגה מראשית השנה, תחילה בסין ואחר כך בכל רחבי העולם, הינה אירוע שונה לחלוטין שאין כל קשר, לא ישיר ולא עקיף, בינו לבין אירועי ה-11 בספטמבר ההוא. אולם, וזה אולם גדול, דומה שקיים דמיון לא מבוטל דווקא בהשלכות ארוכות הטווח של אותם שני אירועים מכוננים.
ראשית דבר, בדומה ל-11 בספטמבר שגרם לשינוי מהותי בתפיסת הביטחון האישי, הקולקטיבי, הלאומי והבינלאומי, כמו גם הפיקוח הכלכלי הבינבנקאי, כך גם סוגיית הקורונה הופכת את כל מדינות העולם ל"אחיות לצרה", כשכל מדינה פוקחת עין לעבר האחרות, מיהי מדינה אדומה, כתומה או ירוקה, והיכן אני ממוקמת לעומת האחרות?
שנית, קיים בהחלט שיתוף פעולה בכל הנושאים, החל כמובן מפיתוח חיסון כנגד הנגיף, שהינו אינטרס חוצה גבולות, דתות, יבשות, מדינות ידידות ואויבות, מארצות הברית וברזיל, ועד אירן וקוריאה הצפונית, דיונים משותפים ותיאומים בנושאים דוגמת תיירות, סחר בין מדינות, חילופי מידע חיוני, שיתוף פעולה יותר מתמיד בין המטרות וגורמי הביטחון השונים והיריעה עוד ארוכה.
חישוב מסלול מחדש שלישית, בדומה לאירועי ה-11 בספטמבר שהועילו מאוד לחברות העוסקות בתעשיית נשק, אבטחה וכו', גם כאן ישנם סקטורים שדווקא המשבר הועיל להם, החל מתעשיות הפארמה, דרך המסחר המקוון, חברות הטכנולוגיה, מה שבא לידי ביטוי, לדוגמה, ב"ראלי", יוצא הדופן של בורסת הנאסד"ק.
רביעית, כפי שאירוע ה-11 בספטמבר תרמו ל"טריפה מחדש של הקלפים" בתחומים בינלאומיים שונים, כך גם כאן אין ספק שההתפתחויות יוצאות הדופן שאנחנו עדים להם בחודשים האחרונים, דוגמת היחסים בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות, הטיסות מעל שמי סעודיה, ובהמשך ככל הנראה גם יחסים דיפלומטיים רשמיים איתה ועם עוד מדינות ערביות ומוסלמיות משמעותיות, ייתכן מאוד שאותן התפתחויות לא היו באות כלל לידי ביטוי ללא אירועי הקורונה הדרמטיים של השנה האחרונה.
חמישית, דומה שהקורונה, כמו אירועי ה-11 בספטמבר, תרמה באופן כזה או אחר לקולגיאליות בין בני אדם שבעבר היו טרודים איש איש במרוץ לחיים הפרטי שלו, ותרמה, דווקא דרך הפנים עטויי המסיכות, ל"אחוות לוחמים" לקירוב לבבות, ול"חישוב מסלול מחדש" בקרב יחידים כמו גם קהילות ומדינות.
קשה לנבא איך יזכרו את עידן הקורונה בפרספקטיבה היסטורית. השפעת הספרדית, למשל, שהיכתה בכ-37 מיליון בני אדם לפני 100 שנה בדיוק, הודחקה עד לאחרונה בזכרון הקולקטיבי ואפילו על-ידי היסטוריונים, ייתכן שבגלל שנמזגה אל תוך טראומת מלחמת העולם הראשונה, שכולם רצו להדחיק אותה ולברוח ממנה אלי ריקודי הצ'רלסטון והפוקס טרוט של שנות ה-20 העליזות של המאה שעברה.
אולם, וזה אולם גדול, אין ספק שהעולם של העשורים הבאים יהיה שונה באופן כזה או אחר מזה שהכרנו עד כה. מדוד יותר. זהיר יותר. מפוכח יותר. הרבה פחות זחוח והכי חשוב, הידיעה שהחיים הינם מתנה שאסור בשום פנים ואופן לראות אותה כמובנת מאליה. חומר למחשבה...