גל החום שפקד אותנו בשבועיים האחרונים לא היה חמור כמו גל החום של 2015, אולם שיאים בכל זאת נשברו: באילת נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות. שיאים מוחלטים נשברו גם בנגב. האם להתחממות האקלים לה אנו עדים בעולם ובישראל יש השפעה על סערות חריגות שפוקדות אותנו בחודשי החורף? התשובה לכך נתונה במחלוקת עזה בין חוקרי אקלים.
לא מדובר בוויכוח אקדמי גרידא, אלא בנושא בעל חשיבות כלכלית ותשתיתית גדולה. אם ההתחממות הגלובלית אינה משפיעה באופן משמעותי על סערות קיצוניות בישראל, אין צורך בשדרוג תשתיות ניקוז, המיועדות להתמודד עם סערות עוצמתיות כמותן לא ידענו בעבר - כפי שחוזים חלק מהמומחים.
בשנים האחרונות תפסה בולטות רבה בכלי התקשורת בארץ ובעולם, הטענה לפיה קיים קשר בין ההתחממות הגלובלית לאירועי מזג אוויר קיצוניים. כשבראשית השנה פקדה את ישראל סופת גשמים חריגה - במהלכה טבעו למוות זוג במעלית בדרום תל אביב, וגבר בנהריה שניסה להציל משפחה שנסחפה - התראיין ל
קול ישראל מומחה האקלים, ד"ר עמיר גבעתי, ואמר את הדברים הבאים: "מה שאנחנו רואים למעשה ביום שבת עם ההצפות בתל אביב ועד היום, זה באמת מופע גשמים ושיטפונות שלא ראינו. יש לזה הסבר: אני וגם הקהילה המדעית, חושבים שזה חלק מהנושא של ההתחממות הגלובלית וההקצנה. אני חושב שאם יש אנשים שלא השתכנעו עד כה שקורה משהו בכדור-
הארץ - אחרי שראו את התמונות בנהריה, באשקלון ובאשדוד, הם הבינו. זה באמת שינוי מאוד משמעותי של תנועת האוויר בכדור-הארץ".
לדעה זו הצטרפו אחרים, כדוגמת פרופ' חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה, שטען גם הוא בעקבות שיטפונות ינואר 2020 בראיון ל
ידיעות אחרונות: "אנחנו רואים כל מיני תופעות מאוד קיצוניות שלא היינו רגילים אליהן. מה שקורה באוסטרליה עם שריפות הענק, ושיטפונות בכל מיני ערים. לצערי גם אצלנו האקלים הולך ומקצין לשני הכיוונים - גם טמפרטורות גבוהות, גם שיטפונות, גם אירועי קור קיצוניים בכל מיני מקומות שגם אותם לא חווינו עשרות שנים. בהחלט, זו תוצאה של משבר האקלים".
חזאית הטלוויזיה שרון וקסלר טענה את אותם הדברים בראיון לעין השביעית: "ההתחממות הגלובלית יוצרת יותר אירועי קיצון, לעיתים קרובות יותר ואת זה אנחנו לגמרי רואים. החורפים האחרונים הרבה יותר גשומים, בפרקי זמן קצרים יותר. בעשורים האחרונים גלי החום הפכו לתכופים יותר, ולא רק בארץ. באמת רואים את השינויים גם ברמה הגלובלית. ההוריקנים הרסניים יותר, הבצורות קשות יותר, גלי החום באירופה, ארה"ב ובאוסטרליה הפכו כמעט לשגרה כשבכל פעם נשברים שיאים חדשים".
"המגמה ברורה" האם ד"ר גבעתי ושותפיו לדעה צודקים, וישראל נתונה במתקפה של סערות חריגות בגלל ההתחממות העולמית? לפי נתוני
השירות המטאורולוגי (שמ"ט), התשובה לכך שלילית.
אגף האקלים בשמ"ט כפוף ל
משרד התחבורה ואחראי על הערכות המצב המוגשות לרשות החירום הלאומית. מומחי האגף:
יצחק יוסף, נועם חלפון, עמוס פורת, איזבלה אוסטינסקי-צדקי ואבנר פורשפן, בחנו מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל - לאורך תקופה של כמעט 100 שנה (2015-1920). דוח המחקר שלהם מצא כי למרות שישראל התחממה לאורך השנים, ובמידה ניכרת, לאורך כל התקופה לא נמצא שינוי מובהק בשכיחות של אירועי גשם סופתיים בהם יורדות כמויות גדולות במיוחד של גשם ביממה, או בשכיחות של אירועי שלג משמעותיים.
ממצאי הדוח והמסקנות הנגזרות ממנו, מרתיחים את ד"ר עמיר גבעתי, שבשיחה עמי מאשים את אנשי השמ"ט בכך שהם עובדים "כמו פקידים", ומזהיר שישראל אינה ערוכה לסערות העזות הצפויות לפקוד אותה בגלל ההתחממות הגלובלית.
גבעתי שימש כמנהל יחידת המחקרים של רשות המים, וכיו"ר הוועדה הבין משרדית לשינויי אקלים ומים. כיום הוא מתפרנס כיועץ לחברות פרטיות וממשלתיות, ומכין עבורן מודלים החוזים שיטפונות בגלל אירועי מזג אוויר קיצוניים. לטענתו, הפיסיקה הפשוטה מצביעה על כך שככל שחם יותר, כך יהיו יותר סערות קשות ושיטפונות. לפיכך, "צריך להבין קודם כל את הפיסיקה ואז לתמוך את זה בסטטיסטיקה".
"כל קיץ יותר חם מקודמו, ובכל פעם יש יותר אירועים קיצוניים כאלה בחורף. המגמה היא ברורה ולכן צריך להסתכל על התמונה הכוללת ולראות לאן אנו הולכים ולמה זה קורה", אומר גבעתי. "אפשר להסתכל על זה כמו פקיד בדואר ולהגיד שזה משהו שכבר היה. אני מכיר את האנשים האלה. אני מכיר את הדעות האלה. הם אומרים שב-1950 היה שלג בתל אביב, ולכן אין מגמה של הקצנה. זאת בדיוק הבעיה - בגלל זה אנחנו מגיעים לא מוכנים ובגלל זה אנחנו מופתעים פתאום שתל אביב מוצפת. צריך להסתכל על זה לא בצורה סטטיסטית כמו פקיד, אלא להבין למה זה קורה - וזה קורה בגלל התחממות. כשהייתי בתפקידי ברשות המים, באתי ואמרתי: עכשיו אנחנו מתכננים תשתיות, ניקוז, הטיה של נחל איילון, מאגרים בגעתון, וכו'. האם אנחנו צריכים לחכות אלף שנה? לא".
"לא ראינו שינוי" ד"ר אבנר פורשפן, מנהל אגף האקלים בשירות המטאורולוגי, אינו מקבל את טענותיו של גבעתי, וסבור שגם אם יש להתחממות הגלובלית השפעה כלשהי על אירועי מזג אוויר קיצוניים, היא שולית. "אני מנחה את הצוות להגיד את האמת", אומר פורשפן בשיחה עמי. "לגופי חירום חשוב מאוד לקבל הערכה כמותית. לא ראינו עד כה שינוי באופי אירועי הגשם בגלל ההתחממות הגלובלית. כנראה שגם אם יהיה שינוי, הוא יהיה בסדרי גודל של אחוזים בודדים. כלומר, אירוע שחזר בעבר כל 20 שנה, יחזור בעתיד כל 18-15 שנה".
"אירועי מזג אוויר קיצוניים, לא רק בישראל, אלא בכל העולם, קרו מאז ומעולם", מזכיר פורשפן. "הטמפרטורה הכי גבוהה שנמדדה אי-פעם ביבשת אירופה הייתה ביולי 1977 באתונה. הטמפרטורה העולמית הייתה אז בשפל ולמרות זאת הערך הכי גבוה היה דווקא אז. כשאתה מנסה לקשור בין אירוע מזג אוויר קיצוני להתחממות גלובלית, זה כמו לתת קרדיטים על סרט קולנוע. יש שחקן ראשי, שחקן משנה, בימאי, תפאורן וכו'. כל אחד תרם משהו לסרט. להתחממות הגלובלית יש אולי תרומה מסוימת אבל לא מכרעת".
"כשיש אירוע מזג אויר קיצוני ואנחנו יודעים שהיה כזה גם בעבר, אנחנו לא מתביישים להגיד את זה", מוסיף פורשפן ומזהיר מפני הנטייה לקשר למשבר האקלים כל תופעת מזג אוויר חריגה. "זה בדיוק כמו משבר הקורונה. מאוד חשוב להיות כן ואמיתי במה שאתה אומר. אולי אתה מפסיד את הפאניקה ואת ההירתמות לעניין של חלק מהאוכלוסייה. אבל אם אתה מגזים יותר מדי, אתה יכול ליפול. למשל, לפני כמה שנים יצאו בקמפיין של "ישראל מתייבשת", ובשנתיים האחרונות קיבלנו בכל אחת מהשנים 130%-140% מכמות הגשמים הממוצעת לעונת הגשמים, והכינרת הגיעה השנה כמעט על סף הגעה למפלס העליון. מי ששמע לפני שנתיים שישראל מתייבשת, כבר לא יתרגש מזה בפעם הבאה".
