"בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, נהוג לקבל על עצמנו קבלה טובה. להחליט החלטה אחת מעשית לשיפור בתחום מסוים בחיינו - ולהתמיד בה. זה יכול להיות כל דבר קטן חיובי: החלטה ביחס לעצמנו, למשפחה, לקהילה, לצדקה, לגלישה ברשת, לתפילה, ללימוד ועוד. ככה אנו מבטיחים שכל ההבטחות והמחשבות של תחילת השנה לא ייעלמו. משהו קטן אחד ישאר וימשיך ללוות אותנו" (סיון רהב מאיר מתוך: "החלק היומי").
ההחלטה לא צריכה להיות גדולה וגם אין צורך לבחור בהמון מטרות; די במטרה אחת כדי ליצור התפתחות אישית, לבטא תעצומות נפש, לשפר את המידות ולהתקדם בלהגיע ל'גדלות נפש' המביאה את השלווה והאושר שכל אדם מייחל שיהיו לו.
הנה הצעה להחלטה שאדם יכול לקבל על עצמו, החלטה שמשנה את החיים לטובים ונשגבים יותר. החלטה שיצליח האדם להקפיד ולהתרכז בה שנה שלמה עד מועד עשרת ימי תשובה הבאים או שאולי ימשיך וידבוק בה למשך כל ימי חייו. ההחלטה היא: הקפדה על טוהר המילה: שמירה על טוהר המילה היא היכולת של אדם "לנצור לשונו מרע ושפתיו מדבר מירמה... לסור מרע לבקש שלום ולרדוף שלום".
טוהר המילה חיוני בשמירה על מערכות יחסים והוא מתחלק לשני חלקים:
חלק א': שמירה על טוהר המילה כלפי העצמי שלנו: במצב זה יבחן האדם אילו מילים הוא אומר לעצמו בשעת כעס עצמי, טעות, כישלון וכדומה. למשל לא יאמר "איזה טיפש הייתי כשלא הצלחתי..." (גם אם היה לבד ואף אדם לא שמע אותו). יוותר על המילה "טיפש אני" וידבר על עצמו רק דברים טובים.
חלק ב: שמירה על טוהר המילה עם אחרים: במצב זה יבחן אדם אלו מילים הוא מוציא מפיו באדם קרוב לליבו או רחוק בשעת עלבון, כעס, או כשמשהו אינו מתרחש כפי שציפה ולשביעות רצונו. טוהר המילה דהיינו, לא ישלח מילים פוגעניות לא בצחוק, לא בציניות ולא במכוון בפני אף אדם, אלא יעצור רגע ויחשוב באילו מילים כדאי שישתמש כך שגם יעביר את המסר והגבול מבלי לפגוע.
דוגמה: אב ראה את בנו מפריע לאחותו לשחק - לא יקללו, לא יכפישו ולא יביישו אלא יחנכו על-ידי כך שיבחר את המילים הנכונות להסביר לו מדוע חשוב שישמור על כבודה של אחותו - דמו ובשרו. שמירה על טוהר המילה היא מטרה נעלה משום שהמילים בהן אנו משתמשים הן עמוד התווך בין התודעה והמחשבה לבין הפעולות שאנו בוחרים לעשות ובאופן טבעי משפיעות על ההרגשה שלנו.
למה הכוונה? הנה, ככה זה עובד: בואו ניתן את שני המצבים אם לחיוב ואם לשלילה. מצב א: אם המחשבה היא שלילית אז... המילים יהיו שליליות - המעשים יהיו שליליים - והאדם ירגיש רגשות נמוכים (כעס, עלבון, נקמה, צרות עין ועוד). מצב ב: אם המחשבה חיובית אז... המילים יהיו גבוהות - המעשים יהיו חיוביים - והאדם יחוש רגשות גבוהים (אושר, סיפוק, עונג, שמחה, אהבה, פרגון, חמלה).
בואו ננתח אירוע ביחד: נניח והאישה ברגע זה כעוסה ומרוגזת.
במצב א: הבעל מפרש שלילי את המציאות. למשל, הוא מחזיק במחשבה שלאישה אין סיבה להיות מרוגזת ומטרתה לעשות לו דווקא ולעצבן אותו. כתוצאה ממחשבה זו הוא שולח מילים מעליבות לעבר אשתו. במעשיו: הוא מתרחק מלסייע לה - ורגשותיו נמוכים (הוא חש מרמור, כעס, אכזבה). וכך... חוזר חלילה - המחשבות השליליות מתחזקות בכל אירוע שקורה. למשל, הבעל ממשיך ומאמין שהאישה עושה בכוונה, המתח והכעס בבית עולים, המילים מוחרפות, והרגשות השליליים מתעצמים עד למצב קבוע בבית - ומכאן הסכנה.
ידעו בני הזוג כי זוהי מערכת יחסית לא בריאה ויעשו הכל כדי להבריאה, חייב אחד מההורים להיות גדול נפש ולעצור את כדור השלג בהקדם (כפי שאסביר במצב ב') כדי לתת נחת לילדים הרואים את השתלשלות הדברים לנגד עיניהם ובינתיים מאבדים את הביטחון בעצמם, ביקום ובאמונה באלוהים.
במצב ב: האירוע לא משתנה. "האישה מרוגזת וכעוסה". מחשבה חיובית: הבעל אומר לעצמו "איך לא תכעס אשתי? היא כל כך עייפה, עובדת סביב השעון, מטפלת בילדים ובבית". בעל שחושב כך שולח לאשתו מילים יפות: "את עובדת קשה, תנוחי קצת". ומעשיו: "תנוחי - אני אעשה כלים ואהיה עם הילדים". הוא לוקח על עצמו תפקידים שיקלו עליה.
רגשות: הבעל מרגיש טוב עם עצמו משום שעזר לאשתו, וכל בני הבית ירגישו טוב משום שהפגנת אמפטיה ואנושיות - הן דרך הטבע להרגיע את הנפש. וכך... חוזר חלילה: כשהאישה שוב כועסת הבעל מאמין שהיא מוטרדת ממשהו. הוא אינו חושד בה. ולכן הוא מוציא מילים כמו "אני רואה שמשהו מטריד אותך, תרצי לשתף"? ומעשיו: הבעל מקשיב לאשתו. והרגשות שלו הם רגשות טובים משום שאשתו משתפת אותו דהיינו סומכת עליו. האישה ממשיכה לספר לבעלה עד כי הופך הבעל להיות איש סודה והיועץ החכם שלה - ולכן היא לא מוכנה לוותר עליו, משום שכשהוא מקשיב הוא מרפא את כאבה הזמני הנובע מהתמודדויות טבעיות שיש בחיים. זוהי מערכת יחסים בריאה, ואשרי הבית אשר מדגים 'שלום בית' ליד ילדיו, שהרי ההורים הם ראי החיים לילדיהם.
בשני המצבים רצוי שייקח אדם על עצמו את המידה 'טוהר המילה' ויעבוד עליה שנה שלמה מאחר שטוהר המילה הוא מידת נפש ראשונה במעלה במערכות יחסים. לא סתם נאמר "מוות וחיים ביד הלשון", כי ביכולתה של לשון נקייה וטובה להציל נפשות או להפיל נפשות אל השאול.
בואו כולנו ניקח לשנה זו את מידת הנפש טוהר המילה - ונקפיד על עצמינו, ננקה את המחשבות השליליות על עצמינו, נדון בני משפחה לכף זכות כדי לזכות בכל האושר שהאל מעניק לאדם. כי כשההרגשה טובה הנפש בהתרוממות מעלה כלפי אלוה ואין מי שיוכל להורידה משם.
גמר חתימה טובה.
