קורטוב פלילים בדברי אמיר השכל

בכולנו חבוי ארצ'י בנקר קטן. כולנו מעדיפים את הקרוב לנו על פני הזר לנו, אמירה אשר עלולה להיחשב כגזענית על-ידי אמיר השכל היא הדבר האחרון שצריך לפסול אותו בעיני תומכיו. יתרה מכך, אמיר השכל לא מוחה נגד הגזענות ולכן מותר לו ללא כל ספק להיות גזען. אסור לו להסית לגזענות אך מותר לו להיות גזען. רבים מאוד במחנה שלו הם גזענים מדופלמים ולכן אני לא אופתע ולא אשתומם אם גם הוא גזען. מה שאסור לאמיר השכל זה להעלות על דל שפתיו ובייחוד על דל מחשבתו הוא שמץ של חלקיק של מחשבה או אמירה פלילית, וזאת עקב היותו, לפחות לכאורה, זך וטהור, נושא דגל האנטי פלילי של מדינת ישראל. אך עם זאת באמירות של השכל, להבנתי ולטעמי, יש הרבה יותר מקורטוב פלילים. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - סעיף 275 לחוק העונשין - "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים". וכל המוסיף גורע.

העלבת עובד ציבור לכאורה על-פי סעיף 288 לחוק העונשין - "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים. 288א. העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה: (1) מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על-פי דין;...." ושוב, כל המוסיף גורע.

מתן שוחד לכאורה על-פי סימן ה' לחוק העונשין - השוטרת היא ודאי איש ציבור. אמיר השכל הוא אזרח המקבל שכרו (פנסיה) מן המדינה. במסגרת תפקידו בצה"ל (טייס, טייס בכיר ומפקד בתובלה האווירית) עשה אמיר השכל שירות מצוין לעם ישראל ולהורים של השוטרת. על עבודתו זו הוא קיבל שכר מלא, ואינו זכאי לשום תמורה נוספת. והנה הוא מבקש מאותה שוטרת אשר לאמונתו היא "חייבת" לו, להימנע מקיום ההוראות שקיבלה, לסכן את מקום העבודה שלה, לפגוע באמון הציבור במשטרה, ולהעניק לו שירות מיוחד עקב החוב שלה כלפיו לכאורה. באותה מידה הוא יכול היה לצפות ממנה שתזמין אותו לארוחה מתקציב האירוח של המשטרה, תממן לו נסיעה במונית מקופת התחנה, או שתהיה בייבי סיטר לנכדיו בזמן המשמרת שלה. הוא היה הנהג של ההורים שלה, מגיע לו, היא חייבת לו, ואין מדובר בחוב אישי אלא בחוב במסגרת תפקידה, אותו המציא השכל בתמורה לטובת הנאה שנתן כאשר היה חייל. השכל מצפה שהשוטרת תסטה מן השורה, בתמורה למה שהוא מזהה כטובת הנאה שנתן לה כאשר היה הנהג של המטוס שהביא את הוריה לארץ, ועל עבודתו זו כנהג השתכר בימי שירותו, ובנוסף הוא נהנה מפנסיה שמנה אשר מסירה ממנו כל דאגה לפרנסתו ומפנה לו זמן רב לגור ברחובות ולצפות משוטרים שייפדו שטרות באמצעות סטייה מן השורה, שטרות אשר טייס חיל-האוויר החתים את הוריהם העולים מאתיופיה, כאשר עלו למטוס שלנו. מטוס שלנו, לא שלו. ואת השטרות האלה הוא מגיש לפירעון על-ידי ילדיהם השוטרים, במטרה שיטו את הדין על-פי גחמותיו. באותה מידה יכול היה גם:

• לדרוש ציונים לילדים שלו ממורים אתיופים.

• לבקש הנחות מס מפקידי מס אתיופים.

• לדרוש עצימת עיניים ממוכסים אתיופיים.

• לצפות להברחת סמים על-ידי סוהרים אתיופיים.

הם חייבים לו, ילדי העולם מאתיופיה, הוא הרי היה נהג של ההורים שלהם בעלותם ארצה. אלה אמות המוסר של אמיר השכל, אלה אמות המוסר של סמל היושר וכליל השלמות, של השמאל. היינו צוחקים אם המצב לא היה כל כך עצוב. אמיר השכל נתן כבר את המקדמה כאשר היה במדים וכולנו שילמנו את משכורתו, ועתה הגיע שלב הגביה על-ידי ציפייה מעובדי מדינה שיסטו מן השורה עבורו. חוק העונשין מבהיר במפורש בעבירת שוחד "אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר"; משמע שטובת ההנאה לא חייבת בהכרח להינתן לשוטרת. די בכך שהיא ניתנה להורים שלה ובלבד שטובת הנאה זו מוזכרת על-ידי השכל כנימוק לסטייה מן השורה עבורו. גם לוח הזמנים לא חשוב, גם אם המתת ניתן בעבר, כעת או מתוכנן לעתיד, ובכלל זאת טובות הנאה אשר ניתנו כאשר השכל היה במדים. כעת הוא פורט אותן לחוב של מקבלי השרות אליו והוא מנסה למנף את שירות אשר ניתן כדין על-ידי המדינה, לטובתו האישית במטרה שהשוטרת תסטה מן השורה. והרי לנו הרבה יותר מקורטוב של עבירת שוחד, ודאי כאשר אמיר השכל מתגלגל ברחובות כבר כמה חודשים על-מנת "לתלות" ראש ממשלה, הנאשם בקבלת שוחד על כי קיבל לא פחות ולא יותר מאשר עיתונות טובה.

אם בטהרנים נפלה שלהבת מה יגידו עברייני הקיר

לסיכום אפשר לקבוע כי ההסתכלות על אמירותיו של אמיר השכל בהיבטים גזעניים מחטיאה את המטרה. אמיר השכל לא פחות גזעני ולא יותר גזעני מכל אחד אחר מאתנו, וגם אם הוא יותר אז SO WHAT. ההיבט הנכון לבחון את אמירתו הוא ההיבט הפלילי. כל מי שמציע לאיש ציבור לסטות מן השורה למענו ולמען חבריו, תוך הסתמכות מפורשת על מה שהוא מבין כטובת הנאה שנתן, נותן או ייתן לאיש הציבור, במישרין או בעקיפין, בכל צורה ובכל אופן, חייב להבחן בעיניים פליליות כשוחד, פשוט שוחד. כל מי שמשתמש בהיבטי מוצא בממשקים שלו מול עובד ציבור, על אחת כמה וכמה שוטר במהלך ביצוע תפקידו בסביבה נפיצה ורגישה, אמור בפירוש להיבחן בעיניים של העלבת עובד ציבור. כל מי שמתריס אמירות בנוגע למוצאו של שוטר, בלי כל קשר לאיזה מילים בדיוק הוא אמר, ובלבד שהדברים נאמרו במהלך ביצוע התפקיד על-ידי השוטר, ודאי עלול להיחשד כמפריע לשוטר במילוי תפקידו. ואם אלה הטהרנים שלנו, ואם אלה "שומרי הדמוקרטיה" שלנו אז אפשר להפעיל את צופר ההרגעה, הם לא יגיעו לשומקום. הם טובלים ושרץ בידם, הם מתגלגלים ברחובות חודשים לשווא, והדבר המרכזי שחסר בדירת הרחוב שלהם, הוא פריט בסיסי בכל בית - ראי, פשוט ראי על-מנת להביט בעצמם.